משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק יא

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק יא

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, אוֹ שֶׁאָמַר לָעֵדִים הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לְזֶה מָנֶה, אוֹ אַתֶּם עֵדַי שֶׁאֲנִי חַיָּב לְזֶה מָנֶה--זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת מַלְוָה עַל פֶּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְפָרְעוֹ בְּעֵדִים; לְפִיכָּךְ אִם טָעַן אַחַר כָּךְ וְאָמַר פָּרַעְתִּי--נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר.

ב אֲבָל הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בַּשְּׁטָר, צָרִיךְ לְפָרְעוֹ בְּעֵדִים; לְפִיכָּךְ אִם טָעַן וְאָמַר פָּרַעְתִּי שְׁטָר זֶה, אֵינוּ נֶאֱמָן, אֵלָא אוֹמְרִים לוֹ אוֹ הָבֵא עֵדִים, אוֹ עֲמֹד וְשַׁלַּם לוֹ חוֹבוֹ.

ג לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר לָעֵדִים, הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לְזֶה מָנֶה--אֵין כּוֹתְבִין עֵדוּתָן וְנוֹתְנִין לַמַּלְוֶה: שֶׁלֹּא יַחְזִירוּ עֵדוּת עַל פֶּה מַלְוָה בַּשְּׁטָר, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶן הַלּוֹוֶה כִּתְבוּ שְׁטָר וְחִתְמוּ בּוֹ וּתְנוּ לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶן כָּךְ, צְרִיכִין לְהִמָּלֵךְ בּוֹ אַחַר שֶׁחָתְמוּ בַּשְּׁטָר, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה.

ד קָנוּ מִיָּדוֹ שְׁהוּא חַיָּב לוֹ מָנֶה--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶן כְּתֹבוּ: שֶׁסְּתָם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד, וְאֵינָן צְרִיכִין לְהִמָּלֵךְ בּוֹ.

ה [ב] לוֹוֶה שֶׁכָּתַב שְׁטָר בִּכְתָב יָדוֹ, וְהֵעִיד בּוֹ עֵדִים וּנְתָנוֹ לַמַּלְוֶה--הֲרֵי זֶה שְׁטָר כָּשֵׁר. וְכֵן אִם כָּתַב שְׁטָר, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ עֵדִים, וּנְתָנוֹ לַמַּלְוֶה בִּפְנֵי עֵדִים--הֲרֵי זוֹ מַלְוָה בַּשְּׁטָר: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כְּתָב שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהִזְדַּיַּף, וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ הָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר בִּפְנֵיהֶם. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לָעֵדִים שֶׁמָּסְרוּ בִּפְנֵיהֶם, חִתְמוּ וְהָעִידוּ שֶׁנִּמְסַר בִּפְנֵיכֶם.

ו [ג] הוֹצִיא עָלָיו כְּתָב יָדוֹ שְׁהוּא חַיָּב לוֹ, וְאֵין שָׁם עֵדִים--אַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזַק כְּתָב יָדוֹ בְּבֵית דִּין, הֲרֵי זֶה כְּמַלְוָה עַל פֶּה לְכָל דָּבָר. וְאִם טָעַן שֶׁפָּרַע--נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר; וְאֵינוּ גּוֹבֶה בִּכְתָב זֶה--לֹא מִן הַיּוֹרֵשׁ, וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת.

ז [ד] כָּל מַלְוָה שֶׁבַּשְּׁטָר--גּוֹבֶה אוֹתָהּ מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מִן הַלָּקוֹחוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וּמַלְוָה עַל פֶּה--גּוֹבֶה אוֹתָהּ מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְאֵינוּ גּוֹבֶה אוֹתָהּ מִן הַלָּקוֹחוֹת: לְפִי שְׁאֵין לָהּ קוֹל, לְפִיכָּךְ לֹא יִטְרֹף בָּהּ. אֲבָל מַלְוָה שֶׁבַּשְּׁטָר, קוֹל יֵשׁ לָהּ; וְהַלּוֹקֵחַ הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא שָׁאַל עַד שֶׁיָּדַע שֶׁנְּכָסָיו שֶׁלְּזֶה מְשֻׁעְבָּדִין בַּמַּלְוָה שֶׁעָלָיו, שֶׁכָּל נִכְסֵי הַלּוֹוֶה תַּחַת שִׁעְבּוּד הַמַּלְוָה, מִן הַתּוֹרָה.

ח [ה] הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בְּעֵדִים, וְיָצַאת מִתַּחַת יְדֵי הַלּוֹקֵחַ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם שְׁטָר בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְטוֹרֵף מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר: שֶׁכָּל הַמּוֹכֵר--בְּפַרְהֶסְיָה מוֹכֵר, וְקוֹל יֵשׁ לוֹ.

ט [ו] אֵין הַהַלְוָאָה שֶׁעַל פֵּה נִגְבֵּית מִן הַיּוֹרְשִׁין, אֵלָא בְּאֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ: כְּשֶׁהַחַיָּב מוֹדֶה בָּהּ, וְצִוָּה בְּחָלְיוֹ שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי עָלָיו חוֹב עֲדַיִן. אוֹ שֶׁהָיְתָה הַהַלְוָאָה לִזְמָן, וְלֹא הִגִּיעַ זְמָן לְפָרְעָהּ; וַחֲזָקָה הִיא שְׁאֵין אָדָם פּוֹרֵעַ בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ. אוֹ שֶׁנִּדּוּהוּ עַד שֶׁיִּתֵּן, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ. כָּל אֵלּוּ גּוֹבִין מִן הַיּוֹרֵשׁ, בְּלֹא שְׁבוּעָה.

י אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן חַיָּב לְזֶה מָנֶה, אוֹ בְּפָנֵינוּ הִלְוָהוּ--אֵינוּ גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרֵשׁ כְּלוּם, שֶׁמֶּא פְּרָעוֹ: שֶׁהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים, אֵינוּ צָרִיךְ לְפָרְעוֹ בְּעֵדִים. וְכֵן אִם הוֹצִיא כְּתָב יַד אֲבִיהֶן שְׁהוּא חַיָּב לוֹ--אֵינוּ גּוֹבֶה בּוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יא [ז] לוֹוֶה שְׁאֵין לוֹ מִטַּלְטְלִין וְיֵשׁ לוֹ קַרְקָע--אִם נוֹדַע לְבֵית דִּין שֶׁתָּלָה מָעוֹתָיו בְּיַד אֲחֵרִים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר וְלִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ. וְאִם לֹא נוֹדַע לָהֶם דָּבָר זֶה, מַחְרִימִין עַל מִי שֶׁיָּדַע לוֹ מִטַּלְטְלִין אוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִין וְלֹא יְבִיאֵם; וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִין לַבֵּינוֹנִית שֶׁבִּנְכָסָיו, וּמַגְבִּין לְבַעַל חוֹבוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁנִּפְרָעִין מִן הַלּוֹוֶה עַצְמוֹ. אֲבָל הַבָּא לְהִפָּרַע מִן הַיּוֹרֵשׁ, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל--לֹא יִפָּרַע מִן הַמִּטַּלְטְלִין, אַפִלּוּ הָיוּ מֻפְקָדִין אוֹ מַלְוָה אֵצֶל אֲחֵרִים: שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין אֵינָן תַּחַת שִׁעְבּוּד בַּעַל חוֹב מִן הַתּוֹרָה.

יג [ח] מִצְוָה עַל הַיְּתוֹמִין לִפְרֹעַ חוֹב אֲבִיהֶן, מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁהִנִּיחַ. וְאִם לֹא רָצָה הַיּוֹרֵשׁ לִתֵּן, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ; וְאִם תָּפַס בַּעַל חוֹב מֵחַיִּים, גּוֹבֶה מֵהֶן. טָעַן שֶׁמֵּחַיִּים תָּפַסְתִּי, וְהַיּוֹרֵשׁ טָעַן שֶׁאַחַר מִיתָה תָּפַס--עַל הַיּוֹרֵשׁ לְהָבִיא רְאָיָה; אוֹ יִשָּׁבַע הַמַּלְוֶה שֶׁכָּךְ וְכָּךְ הוּא חַיָּב לוֹ, וְיָכוֹל לִטְעֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן, וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁמֵּחַיִּים תָּפַס.

יד הָיוּ הַדְּבָרִים שֶׁתָּפַס שְׁטָרוֹת, וְטָעַן שְׁהֶן מַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ עַל חוֹבוֹ, וְשֶׁמֵּחַיִּים תָּפַס--עַל הַמַּלְוֶה לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁמֵּחַיִּים תָּפַס; וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה--יַחְזִיר לַיּוֹרְשִׁים, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ טוֹעֵן לִקְנוֹת גּוּפָם אֵלָא לָרְאָיָה שֶׁבָּהֶן.

טו [ט] יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקָע בַּחוֹב שֶׁהָיָה לַאֲבִיהֶן אֵצֶל אֲחֵרִים--יֵשׁ לְבַעַל חוֹב שֶׁלַּאֲבִיהֶם לַחְזֹר וְלִגְבּוֹת אוֹתָהּ מֵהֶן, שֶׁהֲרֵי קַרְקָע זוֹ שֶׁלַּאֲבִיהֶם הִיא.

טז [י] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וְזָקַף שִׁמְעוֹן דְּמֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו מַלְוָה לִרְאוּבֵן, וּמֵת רְאוּבֵן, וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁלִּרְאוּבֵן לִטְרֹף מִשִּׁמְעוֹן הַשָּׂדֶה, וּפִיְּסוֹ שִׁמְעוֹן בְּמָעוֹת וְהָלַךְ לוֹ--הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיָּבוֹאוּ יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן, וְיִתְבְּעוּ שִׁמְעוֹן בַּמַּלְוָה שֶׁזָּקַף עָלָיו: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מִשְׁתַּעְבֶּדֶת לְבַעַל חוֹב שֶׁלִּרְאוּבֵן. לְפִיכָּךְ אִם הָיָה שִׁמְעוֹן פִּקֵּחַ--נוֹתֵן לָהֶן הַקַּרְקָע שֶׁלָּקַח מֵרְאוּבֵן בַּמַּלְוָה שֶׁזָּקַף עַל עַצְמוֹ, וְחוֹזֵר וְטוֹרֵף אוֹתָהּ מֵהֶן מִפְּנֵי הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְבַעַל חוֹבוֹ שֶׁלִּרְאוּבֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרֹף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ: שֶׁהֲרֵי בְּאַחְרָיוּת לְקָחָהּ מֵרְאוּבֵן.

יז [יא] כְּבָר תִּקְּנוּ גְּאוֹנִים הָאַחֲרוֹנִים כֻּלָּם, שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִטַּלְטְלִין מִן הַיּוֹרְשִׁין; וְכֵן דָּנִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל בֵּית דִּין שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל בַּמַּעְרָב הָיוּ כּוֹתְבִין בְּשִׁטְרֵי חוֹבוֹת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִגְבּוֹת מִן הַקַּרְקָע וּמִן הַמִּטַּלְטְלִין, בֵּין בְּחַיָּיו בֵּין אַחַר מוֹתוֹ; וְנִמְצָא גּוֹבֶה עַל תְּנָאי זֶה, יוֹתֵר מִן הַתַּקָּנָה.

יח וּסְיָג גָּדוֹל עָשׂוּ בַּדָּבָר--שֶׁמֶּא לֹא יָדַע הַלּוֹוֶה בְּתַקָּנָה זוֹ, וְנִמְצָא מְמוֹן יְתוֹמִים יוֹצֶא שֶׁלֹּא כַּדִּין: שְׁאֵין כּוֹחַ בְּתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים לְחַיַּב בָּהּ יְתוֹמִים.