משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א כְּשֶׁיּוֹרְדִין בֵּית דִּין לְנִכְסֵי הַלּוֹוֶה לִגְבּוֹת מֵהֶן, לֹא יִגְבּוּ לְבַעַל חוֹב אֵלָא מִן הַבֵּינוֹנִית שֶׁבְּקַרְקָעוֹתָיו. וְדִין תּוֹרָה שֶׁיִּגְבֶּה בַּעַל חוֹב מִן הַזִּבּוֹרִית, שֶׁנֶּאֱמָר "בַּחוּץ, תַּעֲמֹד . . ." (דברים כד,יא)--מַה דַּרְכּוֹ שֶׁלָּאָדָם לְהוֹצִיא, פָּחוּת שֶׁבְּכֵלָיו. אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים בַּבֵּינוֹנִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּבָּא לְהִפָּרַע מִן הַלּוֹוֶה עַצְמוֹ. אֲבָל הַבָּא לְהִפָּרַע מִן הַיּוֹרְשִׁין, בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים--לֹא יִפָּרַע אֵלָא מִן הַזִּבּוֹרִית.
ב אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִין, בִּמְקוֹם שֵׁישׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין: וְאַפִלּוּ הָיוּ בְּנֵי חוֹרִין זִבּוֹרִית, וְהַמְּשֻׁעְבָּדִים בֵּינוֹנִית, אוֹ עִדִּית--בֵּין שֶׁמְּכָרָם בֵּין שֶׁנְּתָנָם. נִשְׁתַּדְּפוּ בְּנֵי חוֹרִין, הֲרֵי זֶה טוֹרֵף מִן הַמְּשֻׁעְבָּדִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁחֲתוּ, כְּאִלּוּ אֵינָם.
ג רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כָּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן, וְחָזַר שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת מֵהֶן לְלֵוִי, וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁלִּרְאוּבֵן לִטְרֹף--רָצָה מִזֶּה, גּוֹבֶה; רָצָה מִזֶּה, גּוֹבֶה.
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלָּקַח לֵוִי בֵּינוֹנִית. אֲבָל אִם לָקַח עִדִּית, אוֹ זִבּוֹרִית--אֵינוּ טוֹרֵף מִלֵּוִי: שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ, מִפְּנֵי זֶה טָרַחְתִּי וְלָקַחְתִּי שָׂדֶה שְׁאֵין דִּינָךְ לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ.
ה וְכֵן אִם לָקַח לֵוִי בֵּינוֹנִית, וְהִנִּיחַ אֵצֶל שִׁמְעוֹן בֵּינוֹנִית כְּמוֹ הַבֵּינוֹנִית שֶׁלָּקַח--אֵינוּ טוֹרֵף מִלֵּוִי: שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ, הִנַּחְתִּי לָךְ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ.
ו [ד] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִדִּית, וּבַעַל חוֹב בַּבֵּינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַּזִּבּוֹרִית. הָיוּ לוֹ עִדִּית וְזִבּוֹרִית--נִזָּקִין בָּעִדִּית, וּבַעַל חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַּזִּבּוֹרִית. הָיוּ לוֹ עִדִּית וּבֵינוֹנִית--נִזָּקִין בָּעִדִּית, וּבַעַל חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית. הָיוּ לוֹ בֵּינוֹנִית וְזִבּוֹרִית בִּלְבָד--נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב בַּבֵּינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַּזִּבּוֹרִית.
ז [ה] מְכָרָן לִשְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם בְּבַת אַחַת--כֻּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְהַנִּזָּקִין טוֹרְפִין מִן הָעִדִּית, וּבַעַל חוֹב טוֹרֵף מִן הַבֵּינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה טוֹרֶפֶת מִן הַזִּבּוֹרִית.
ח מְכָרָן לְזֶה אַחַר זֶה, כֻּלָּן טוֹרְפִין מִן הָאַחֲרוֹן; לֹא הִסְפִּיק, טוֹרְפִין הַשְּׁאָר מִשֶּׁלְּפָנָיו; לֹא הִסְפִּיק, טוֹרְפִין הַשְּׁאָר מִשֶּׁלִּפְנֵי פָּנָיו: אַפִלּוּ הָיָה הָאַחֲרוֹן הוּא שֶׁלָּקַח הַזִּבּוֹרִית--שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ הַקּוֹדֵם אוֹמֵר לַטּוֹרֵף, הִנַּחְתִּי לָךְ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ.
ט [ו] מְכָרָן לְאֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ, הֲרֵי זֶה הַלּוֹקֵחַ נִכְנָס תַּחַת הַבְּעָלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלָּקַח עִדִּית בָּאַחֲרוֹנָה. אֲבָל אִם לָקַח זִבּוֹרִית בָּאַחֲרוֹנָה, כֻּלָּן גּוֹבִין מִן הַזִּבּוֹרִית: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לַטּוֹרֵף כְּשֶׁיָּבוֹא לִגְבּוֹת מִן הַשָּׂדֶה שֶׁלָּקַח תְּחִלָּה, הֲרֵי הִנַּחְתִּי לָךְ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ. וְלָמָּה אֵינוּ אוֹמֵר לוֹ הַטּוֹרֵף כָּךְ, אִם לָקַח עִדִּית בָּאַחֲרוֹנָה, וְתִגְבֶּה הָאִשָּׁה וּבַעַל חוֹב מִן הָעִדִּית שֶׁלָּקַח בָּאַחֲרוֹנָה--שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לַלּוֹקֵחַ, וַהֲרֵי אוֹמֵר לָהֶן אֵי אִפְּשִׁי בְּתַקָּנָה זוֹ, אֵלָא כָּל אֶחָד מִכֶּם יִגְבֶּה מִן הָרָאוּי לוֹ.
י [ז] מְכָרָן לְאֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ, וּמָכַר לוֹ עִדִּית בָּאַחֲרוֹנָה, וְחָזַר הַלּוֹקֵחַ וּמָכַר זִבּוֹרִית וּבֵינוֹנִית, וְשִׁיַּר עִדִּית לְפָנָיו--כֻּלָּן גּוֹבִין מִן הָעִדִּית, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בְּמַה יִדְחֶה אוֹתָן. מָכַר עִדִּית, וְהִנִּיחַ בֵּינוֹנִית וְזִבּוֹרִית--הַנִּזָּקִין טוֹרְפִין מִן הָעִדִּית שֶׁבְּיַד לוֹקֵחַ הַשֵּׁנִי, וּבַעַל חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה גּוֹבִין מִבֵּינוֹנִית וְזִבּוֹרִית שֶׁשִּׁיַּר לְפָנָיו.
יא [ח] מִי שֶׁלָּוָה מֵאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ מָכַר הַלּוֹוֶה נְכָסָיו לִשְׁנַיִם, וְכָתַב בַּעַל חוֹב לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ וְקָנוּ מִיָּדוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לִטְרֹף מִלּוֹקֵחַ רִאשׁוֹן: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ הִנַּחְתִּי לָךְ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ אֵצֶל בַּעַל חוֹבָךְ, וְהֶן הַנְּכָסִים שֶׁקָּנָה לוֹקֵחַ שֵׁנִי אַחֲרַי, וְאַתָּה הִפְסַדְתָּ עַל עַצְמָךְ, שֶׁהֲרֵי סִלַּקְתָּ עַצְמָךְ מֵהֶן. וְהוּא הַדִּין לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ, אִם כָּתְבָה לַשֵּׁנִי--אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ, וְאֵינָהּ יְכוּלָה לִטְרֹף. אֲבָל אִם כָּתְבוּ לָרִאשׁוֹן, טוֹרְפִין מִן הַשֵּׁנִי.
יב מָכַר הַלּוֹוֶה שָׂדֶה לַלּוֹקֵחַ, וּמָכַר אַחֲרֶיהָ שָׂדֶה שְׁנִיָּה לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי, וְכָתַב הַמַּלְוֶה לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ, וְקָנוּ מִיָּדוֹ--הֲרֵי בַּעַל חוֹב טוֹרֵף מִלּוֹקֵחַ רִאשׁוֹן שָׂדֶה רִאשׁוֹנָה; וְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן טוֹרֵף מִלּוֹקֵחַ שֵׁנִי שָׂדֶה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי קָנָה אַחֲרָיו; וְלוֹקֵחַ שֵׁנִי טוֹרֵף אוֹתָהּ מִבַּעַל הַחוֹב, שֶׁהֲרֵי כָּתַב לוֹ; וְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן חוֹזֵר וְטוֹרֵף מִשֵּׁנִי; וְחוֹזְרִין חֲלִילָה, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן. וְכֵן הָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ. וְהוּא שֶׁהָיָה הַחוֹב, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז