משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א אָסוּר לְהַרְבּוֹת עַל הַמְּכָר. כֵּיצַד: הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ קַרְקָע אוֹ עֲבָדִים אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁו תִּתֵּן לִי הַדָּמִים, הֲרֵי הֶן שֶׁלָּךְ בְּמֵאָה, וְאִם עַד זְמָן פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֶם שֶׁלָּךְ בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים--הֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית: שֶׁזֶּה דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל עֶשְׂרִים בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאָה, לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ עַד זְמָן פְּלוֹנִי. וּכְשֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ בַּדִּין, אֵינוּ חַיָּב לִתֵּן לוֹ אֵלָא מַה שֶׁהָיָה שׁוֹוֶה בְּשָׁעַת הַמְּכָר; אוֹ יַחְזִיר מִמְכָּרוֹ מִיָּדוֹ, אִם הָיָה קַיָּם.
ב וְכֵן אִם מָכַר לוֹ מִטַּלְטְלִין עַד זְמָן פְּלוֹנִי בְּמֵאָה, וְהָיוּ שׁוֹוִין בַּשּׁוּק לְמִי שֶׁקּוֹנֶה בְּמָעוֹתָיו מִיָּד תִּשְׁעִים--הֲרֵי זֶה אָסוּר, וְאֵינוּ נוֹתֵן לוֹ אֵלָא תִּשְׁעִים; אוֹ מַחְזִיר מִיָּדוֹ סְחוֹרָתוֹ, אִם הָיְתָה קַיֶּמֶת.
ג [ב] הַלּוֹקֵחַ מֵחַבֵרוֹ חֵפֶץ בְּשָׁוְיֵהוּ, עַל מְנָת שֶׁיִּתֵּן לוֹ מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--הֲרֵי זֶה רַשָּׁאי לוֹמַר לוֹ תֶּן לִי מִיָּד בְּפָחוּת, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם רִבִּית.
ד [ג] חָבִית שֶׁלְּיַיִן שְׁהִיא שׁוֹוָה עַתָּה דֵּינָר, וּמְכָרָהּ לוֹ בִּשְׁתַּיִם עַד הַקַּיִץ, עַל מְנָת שְׁאִם תֵּארַע בָּהּ תַּקְלָה, הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר עַד שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה הַלּוֹקֵחַ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שְׁאִם אָבְדָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, אֵינוּ מְשַׁלֵּם כְּלוּם; וְאִם לֹא מָצָא לְמָכְרָהּ וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, הָיָה לוֹ לְהַחְזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ.
ה וְכֵן אִם מְכָרָהּ לוֹ בִּשְׁתַּיִם, וְאָמַר לוֹ הַיָּתֵר עַל הַשְּׁתַּיִם יִהְיֶה שְׂכָרָךְ בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה מִטַּפֵּל לְמָכְרָהּ, וְאִם לֹא תִמְצָא לִמְכֹּר אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁתִּרְצֶה, הַחְזִירָהּ לִי--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: אַף עַל פִּי שְׁאִם אָבְדָה אוֹ נִגְנְבָה אוֹ הִחְמִיצָה, תִּהְיֶה בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ.
ו [ד] הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת שְׁאִם יִרְצֶה לְמָכְרָן בַּשּׁוּק וְלִקַּח דְּמֵיהֶן מִיָּד, מוֹכְרָן בַּעֲשָׂרָה, וְאִם תָּבַע אוֹתָן הַלּוֹקֵחַ לִקְנוֹתָן, וְיִתֵּן הַמָּעוֹת מִיָּד יִקְנֶה אוֹתָן בִּשְׁנֵים עָשָׂר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְמָכְרָן בִּשְׁנֵים עָשָׂר, עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ: שֶׁאַפִלּוּ הֵבִיא זֶה מָעוֹתָיו עַתָּה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר הָיָה קוֹנֶה אוֹתָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ז [ה] אָסוּר לִקְנוֹת פְּרִי הַפַּרְדֵּס, קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר וְיִתְבַּשַּׁל: מִפְּנֵי שֶׁזֶּה שֶׁמּוֹכֵר בְּזוֹל עַתָּה בְּעֶשֶׂר, הוּא פְּרִי שֶׁשּׁוֹוֶה עֶשְׂרִים כְּשֶׁיִּגָּמֵר; נִמְצֵאת הַתּוֹסֶפֶת, מִפְּנֵי הַהַקָּפָה. אֲבָל אִם קָנָה עֵגֶל בְּזוֹל, וְיִהְיֶה אֵצֶל הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּגְדִּיל--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שֶׁהֲרֵי אִם מֵת אוֹ כָּחַשׁ, בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הוּא; וְהַמִּיתָה דָּבָר מָצוּי תָּמִיד.
ח [ו] הַנּוֹתֵן מָעוֹת לְבַעַל הַכֶּרֶם עַל הַשָּׂרִיגִים וְעַל הַזְּמוֹרוֹת, וּכְשֶׁיִּכָּרְתוּ שׁוֹוִין בְּיֹקֶר, וְהֶן קוֹנִין אוֹתָן בְּזוֹל, עַד שֶׁיִּיבְשׁוּ וְיִכָּרְתוּ--הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְהַפַּךְ בָּהֶן כִּשְׁהֶם מְחֻבָּרִים, שֶׁנִּמְצָא כְּקוֹנֶה אִילָן לִזְמוֹרוֹתָיו. וְאִם לֹא הִפַּךְ, נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת הַלְוָאָה, וְהֶן לוֹקְחִין בְּזוֹל, מִפְּנֵי הַהַקָּפָה; וְאָסוּר.
ט [ז] שׁוֹמְרֵי הַשָּׂדוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם חִטִּים בִּשְׂכָרָן בְּזוֹל מִן הַגֹּרֶן--כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לַגֹּרֶן, צְרִיכִין לְהִתְעַסַּק עִמָּהֶן בִּמְלָאכָה בַּגֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַחִטִּים הָאֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ, בְּסוֹף זְמָן הַשְּׂכִירוּת. וְאִם לֹא עָשׂוּ כֵּן, נִמְצֵאת הַשְּׂכִירוּת אֵצֶל הַבְּעָלִים כְּמַלְוָה; וְזֶה שֶׁלָּקְחוּ בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁאֵחֲרוּ שְׂכָרָן עַד הַגֹּרֶן.
י [ח] אֲרִיסִין שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי הַשָּׂדוֹת מְסַלְּקִין אוֹתָן מִן הַשָּׂדֶה בְּנִיסָן, וְנוֹתְנִין לָהֶם הָאֲרִיסִין בְּכָל זֶרַע חֹמֶר אַרְבַּע סְאִין, וְהִנִּיחַ זֶה אֲרִיסִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ עַד אֲיָר, וְנָטַל מֵהֶן שֵׁשׁ סְאִין--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵין כָּאן שֵׁם רִבִּית.
יא [ט] הַלּוֹקֵחַ חִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע וְכֵן הַשַּׁעַר, וְנָתַן לוֹ אֶת הַמָּעוֹת, וּכְשֶׁבָּא לִגְבּוֹת אֶת הַחִטִּים לְאַחַר זְמָן, הוֹסִיף לוֹ בַּמִּדָּה וְנָתַן לוֹ יָתֵר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שֶׁהֲרֵי בִּרְצוֹנוֹ הוֹסִיף לוֹ; וְאִלּוּ רָצָה--לֹא הוֹסִיף, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם תְּנָאי.
יב [י] מֻתָּר לָאָדָם לִתֵּן דְּמֵי חָבִית שֶׁלְּיַיִן לַחֲבֵרוֹ, וְלוֹמַר לוֹ אִם הִחְמִיצָה מִכָּאן עַד יוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּתָךְ, אֲבָל אִם הוּזְלָה אוֹ הוֹקִירָה, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי: שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּבַּל עָלָיו הַזּוֹל, הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְשָׂכָר וּלְהֶפְסֵד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יג וְכֵן מֻתָּר לָאָדָם לִקְנוֹת מֵחֲבֵרוֹ בְּתִשְׁרִי מֵאָה כַּדִּין שֶׁלְּיַיִן בְּדֵינָר, וְאֵינוּ נוֹטְלָן עַד טֵבֵת; וּכְשֶׁנּוֹטְלָן, בּוֹדֵק וּמַחְזִיר הַחֹמֶץ וְלוֹקֵחַ הַיַּיִן הַטּוֹב: שֶׁלֹּא קָנָה מִמֶּנּוּ אֵלָא יַיִן, וְאֵלּוּ שֶׁהִחְמִיצוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רְאוּיִין לְהַחְמִיץ, אֲבָל לֹא יִוָּדַע הַדָּבָר, עַד אַחַר זְמָן.
יד [יא] מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׂכֹּר הַסְּפִינָה, וְלִטֹּל שְׂכָרָהּ, וְאִם נִשְׁבְּרָה, שָׁמִין לוֹ מַה שֶׁפָּחֲתָה וּמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל הַשָּׂכָר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר סִיר שֶׁלִּנְחֹשֶׁת וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְנוֹטֵל הַשָּׂכָר וּדְמֵי מַה שֶׁפָּחַת מִמִּשְׁקָלוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
טו [יב] אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שְׁהוּא אֲבַק רִבִּית. וְכֵיצַד הֶן צֹאן בַּרְזֶל: הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָה צֹאן, וְקִבְּלָם מִמֶּנּוּ לְהִטַּפַּל בָּהֶן, וְיִהְיוּ הַוְּלָדוֹת וְהַגִּזָּה וְהֶחָלָב לָאֶמְצָע לִשְׁלִישׁ אוֹ לִרְבִיעַ, עַד שָׁנָה אוֹ עַד שְׁנָתַיִם כְּמוֹ שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם, וְאִם מֵתוּ הַצֹּאן, הֲרֵי הַמְּקַבֵּל מְשַׁלֵּם דְּמֵיהֶם--הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁהֲרֵי בַּעַל הַצֹּאן קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד.
טז לְפִיכָּךְ אִם קִבַּל עָלָיו בַּעַל הַצֹּאן שְׁאִם הוּקְרוּ אוֹ הוּזְלוּ, הֲרֵי הֶן בִּרְשׁוּתוֹ, אוֹ אִם נִטְרְפוּ, הֲרֵי הֶן בִּרְשׁוּתוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יז [יג] הַשָּׁם פָּרָה מֵחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ, אִם מֵתָה, הֲרֵי הִיא עָלַי בִּשְׁלוֹשִׁים דֵּינָרִים, וַאֲנִי אַעֲלֶה לָךְ, סֶלַע בְּכָל חֹדֶשׁ--מֻתָּר, לְפִי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ דָּמִים אֵלָא לְאַחַר מִיתָה.
יח [יד] מַשְׂכֶּרֶת אִשָּׁה לַחֲבִרְתָּהּ תֻּרְנְגֹלֶת לֵישֵׁב עַל הַבֵּיצִים בִּשְׁנֵי אֶפְרוֹחִים בְּשָׁנָה, וְאֵין כָּאן חֲשַׁשׁ רִבִּית.
יט [טו] מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ אַרְבָּעָה דֵּינָרִים שֶׁלְּרִבִּית, וְנָתַן לוֹ בָּהֶן חֵפֶץ שֶׁשּׁוֹוֶה חֲמִשָּׁה--כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה, הוֹאִיל וּבְתוֹרַת רִבִּית, בָּא לְיָדוֹ. וְכֵן אִם נָתַן לוֹ בָּהֶן כְּסוּת אוֹ כְּלִי, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַכְּלִי עַצְמוֹ וְאוֹתָהּ הַכְּסוּת עַצְמָהּ.
כ הִשְׂכִּיר לוֹ בָּהֶן מְקוֹם שֶׁשּׁוֹוֶה שְׂכָרוֹ שְׁלוֹשָׁה דֵּינָרִין--כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעָה, שֶׁהֲרֵי בְּאַרְבָּעָה שָׂכַר מִמֶּנּוּ מָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי קִבַּל עָלָיו.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז