משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מתנות עניים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים פֵּרֶק י

א  חַיָּבִין אָנוּ לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צְדָקָה, יָתֵר מִכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה--שֶׁהַצְּדָקָה סִימָן לְצַדִּיקֵי זֶרַע אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה . . ." (בראשית יח,יט).  וְאֵין כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל מִתְכּוֹנֵן וְדַת הָאֱמֶת עוֹמֶדֶת אֵלָא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי" (ישעיהו נד,יד); וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֵלָא בִּזְכוּת הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמָר "צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה" (ישעיהו א,כז).

ב  וּלְעוֹלָם אֵין אָדָם מַעְנִי מִן הַצְּדָקָה, וְאֵין דָּבָר רָע וְלֹא הֶזֵּק נִגְלָל בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, שָׁלוֹם" (ישעיהו לב,יז).

ג  כָּל הַמְּרַחֵם--מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג,יח); וְכָל מִי שְׁהוּא אַכְזָרִי וְאֵינוּ מְרַחֵם, יָחוּשׁ לְיֵחוּסוֹ--שְׁאֵין הָאַכְזָרִיּוּת מְצוּיָה אֵלָא בַּגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ" (ירמיהו נ,מב).

ד  כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַנִּלְוֶה אֲלֵיהֶם--כְּאַחִים הֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד,א); אִם לֹא יְרַחַם הָאָח עַל אָחִיו, מִי יְרַחַם עָלָיו.  וּלְמִי עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶן, הֲלַגּוֹיִים שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתָן וְרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם--הַא אֵין עֵינֵיהֶן תְּלוּיוֹת, אֵלָא לַאֲחֵיהֶן.

ה  [ג] כָּל הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה--הֲרֵי זֶה נִקְרָא בְּלִיַּעַל, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּלִיַּעַל, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל" (דברים יג,יד), וּבְמַעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה הוּא אוֹמֵר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו,ט).  וְנִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים, אַכְזָרִי" (משלי יב,י); וְנִקְרָא חוֹטֶא, שֶׁנֶּאֱמָר "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו,ט).

ו  הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְשַׁוְעַת הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁוְעַת עֲנִיִּים, אַתָּה תִּשְׁמַע" (?); לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִצַּעֲקָתָן--שֶׁהֲרֵי בְּרִית כְּרוּתָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי" (שמות כב,כו).

ז  [ד] כָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת, וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקָע--אַפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבַּד זְכוּתוֹ אוֹ הִפְסִידָהּ.  אֵלָא נוֹתֵן לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-לֹא בָכִיתִי, לִקְשֵׁה-יוֹם; עָגְמָה נַפְשִׁי, לָאֶבְיוֹן" (איוב ל,כה); וּמְדַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן" (איוב כט,יג).

ח  [ה] שָׁאַל הֶעָנִי מִמָּךְ, וְאֵין בְּיָדָךְ כְּלוּם לִתֵּן לוֹ--פַּיְּסֵהוּ בִּדְבָרִים.  וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי, אוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַקּוֹל עָלָיו בִּזְעָקָה--מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה; וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה--אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה" (תהילים נא,יט), וְאוֹמֵר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז,טו).  וְאוֹי לְמִי שֶׁהִכְלִים אֶת הֶעָנִי, אוֹי לוֹ; אֵלָא יִהְיֶה לוֹ כְּאָב בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" (איוב כט,טז).

ט  [ו] הַכּוֹפֶה אֲחֵרִים לִתֵּן צְדָקָה, וּמְעַשֶּׂה אוֹתָן--שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מִשְּׂכַר הַנּוֹתֵן; וְעַל גַּבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶם נֶאֱמָר "וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב,ג).

י  [ז] שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ:  מַעֲלָה גְּדוֹלָה שְׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה--זֶה הַמַּחְזִיק בִּידֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ, וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה, אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה, כְּדֵי לְחַזַּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא יִשְׁאַל; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה,לה), כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִצְטָרַךְ.

יא  [ח] פָּחוּת מִזֶּה--הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ:  כְּגוֹן לִשְׁכַּת חֲשָׁיִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בִּחְשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בִּחְשַׁאי.  וְקָרוֹב לְזֶה--הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁלִּצְדָקָה; וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁלִּצְדָקָה, אֵלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לִנְהֹג בָּהּ כַּשּׁוּרָה כַּחֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן.

יב  [ט] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיָּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח:  כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בַּסֵּתֶר, וּמַשְׁלִיכִין הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים.  וּכְזֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת, וּמַעֲלָה טוֹבָה הִיא, אִם אֵין הַמְּמֻנִּין בַּצְּדָקָה נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה.

יג  [י] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיָּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל, וְלֹא יָדַע הַנּוֹתֵן:  כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִינֵיהֶן וּמַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן, וּבָאִין הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן בּוּשָׁה.

יד  [יא] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיִּתֵּן לֶעָנִי בְּיָדוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל.  [יב] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיִּתֵּן לוֹ כָּרָאוּי לִתֵּן לוֹ, אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל.  [יג] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוּת מִן הָרָאוּי, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.  [יד] פָּחוּת מִזֶּה--שֶׁיִּתֵּן לוֹ, בְּעֶצֶב.  [טו] גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ נוֹתְנִין פְּרוּטָה לֶעָנִי קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתפַּלְּלִין--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲנִי--בְּצֶדֶק, אֶחֱזֶה פָנֶיךָ" (תהילים יז,טו).

טו  [טז] הַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שְׁאֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָן, כְּדֵי לְלַמַּד הַזְּכָרִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְלֹא יִהְיוּ מְבֻזּוֹת, וְכֵן הַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַצְּדָקָה; וּצְדָקָה גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהַקָּרוֹב קוֹדֵם.  וְכָל הַמַּאֲכִיל וּמַשְׁקֶה עֲנִיִּים וִיתוֹמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ--הֲרֵי זֶה קוֹרֶא אֶל ה' וְהוּא עוֹנֵהוּ וּמִתְעַנֵּג עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה . . ." (ישעיהו נח,ט).  [יז] צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלָּאָדָם עֲנִיִּים וִיתוֹמִים, בִּמְקוֹם הָעֲבָדִים--מוּטָב לוֹ לְהִשְׁתַּמַּשׁ בְּאֵלּוּ, וְיֵהָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחַק וְיַעֲקוֹב מִנְּכָסָיו, וְלֹא יֵהָנוּ בָּהֶם זֶרַע חָם:  שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה עֲבָדִים, בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹסִיף חֵטְא וְעָווֹן בָּעוֹלָם; וְאִם יִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתוֹ, כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה מוֹסִיף זְכוּת וּמִצְווֹת.

טז  [יח] לְעוֹלָם יִדְחֹק אָדָם עַצְמוֹ, וְיִתְגַּלְגַּל בְּצַעַר, וְאַל יִצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאַל יַשְׁלִיךְ אָדָם עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר; וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ כַּחֹל, וְאַל תִּצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת.  וְאַפִלּוּ הָיָה חָכָם וּמְכֻבָּד, וְהִעְנִי--יַעְסֹק בְּאֻמָּנוּת, וְאַפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת; וְלֹא יִצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת:  מוּטָב לְפַשַּׁט עוֹרוֹת הַנְּבֵלוֹת בַּשּׁוּק, וְלֹא יֹאמַר לָעָם, חָכָם אֲנִי וְגָדוֹל אֲנִי וְכוֹהֵן אֲנִי, פַּרְנְסוּנִי; וּבְכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים.

יז  גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים--הָיוּ מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וְנוֹשְׂאֵי הַקּוֹרוֹת, וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לַגִּנּוֹת, וְעוֹשִׁין הַבַּרְזֶל וְהַפֶּחָמִים; וְלֹא שָׁאֲלוּ מִן הַצִּבּוּר, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם.

יח  [יט] כָּל מִי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ לִטֹּל, וּמְרַמֶּה אֶת הָעָם וְנוֹטֵל--אֵינוּ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרַךְ לַבְּרִיּות, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" (ירמיהו יז,ה).  וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְאֵינוּ יָכוֹל לִחְיוֹת אֵלָא אִם כֵּן נוֹטֵל, כְּגוֹן זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַּעַל יִסּוּרִין, וּמַגִּיס דַּעְתּוֹ וְאֵינוּ נוֹטֵל--הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; וְאֵין לוֹ בְּצַעְרוֹ, אֵלָא עֲווֹנוֹת וְחַטָּאוֹת.

יט  וְכָל מִי שֶׁצָּרַךְ לִטֹּל, וְצִעַר עַצְמוֹ וְדָחַק אֶת הַשָּׁעָה, וְחָיָה חַיֵּי צַעַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר--אֵינוּ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנַס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ, וְעָלָיו וְעַל כַּיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיהו יז,ז).


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מתנות עניים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י