תנ"ך - דניאל - הכול פרק יב  
האזנה לפרק זה


דניאל פרק יב

א וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא; וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.  ב וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.  {ס}  ג וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד.  {פ}
ד וְאַתָּה דָנִיֵּאל, סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר--עַד־עֵת קֵץ; יְשֹׁטְטוּ רַבִּים, וְתִרְבֶּה הַדָּעַת.  ה וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל, וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים:  אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר.  ו וַיֹּאמֶר, לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר מִמַּעַל, לְמֵימֵי הַיְאֹר:  עַד־מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת.  ז וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר, וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם, וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם:  כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד־עַם־קֹדֶשׁ--תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה.  ח וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, וְלֹא אָבִין; וָאֹמְרָה--אֲדֹנִי, מָה אַחֲרִית אֵלֶּה.  {פ}
ט וַיֹּאמֶר, לֵךְ דָּנִיֵּאל:  כִּי־סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד־עֵת קֵץ.  י יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ, רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים; וְהַמַּשְׂכִּלִים, יָבִינוּ.  יא וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד, וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם--יָמִים, אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים.  יב אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה, וְיַגִּיעַ:  לְיָמִים--אֶלֶף, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.  יג וְאַתָּה, לֵךְ לַקֵּץ; וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ, לְקֵץ הַיָּמִין.  {ש}


תנ"ך - דניאל - הכול פרק יב