משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים וְלֹא שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה וְלֹא שְׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים, שְׁכָחוּהוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ וְהָיוּ שָׁם אֲחֵרִים עוֹבְרִין וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁכָחוּהוּ--אֵינוּ שִׁכְחָה: עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּהוּ כָּל אָדָם. וְאַפִלּוּ עֹמֶר הַטָּמוּן--אִם נִשְׁכַּח, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.
ב הָיָה בַּעַל הַשָּׂדֶה בָּעִיר וְאָמַר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפּוֹעֲלִים שְׁכֵחִין עֹמֶר בַּשָּׂדֶה שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי--שְׁכָחוּהוּ, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה; וְאִם הָיָה בַּשָּׂדֶה וְאָמַר כֵּן, וּשְׁכָחוּהוּ--אֵינוּ שִׁכְחָה: שֶׁהַשָּׁכוּחַ מֵעִיקָרוֹ בַּשָּׂדֶה, הוּא הַשִּׁכְחָה, אֲבָל בָּעִיר אַפִלּוּ זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט), לֹא בָּעִיר.
ג עָמְדוּ הָעֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ חִפּוּהוּ בַּקַּשׁ וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַקַּשׁ, אוֹ שֶׁהִחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ בַּשָּׂדֶה וּשְׁכָחוֹ--אֵינוּ שִׁכְחָה; אֲבָל אִם נְטָלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ סָמוּךְ לַגַּפָּה אוֹ לַגָּדִישׁ אוֹ לַבָּקָר אוֹ לַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ--הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.
ד נָטַל עֹמֶר לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר, וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח אֶת שְׁנֵיהֶן--אִם זָכַר הָעֶלְיוֹן קֹדֶם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ, אֵין הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה; וְאִם לָאו, הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה.
ה עָפוּ עֻמְרָיו בְּרוּחַ חֲזָקָה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח שָׁם עֹמֶר--אֵינוּ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ" (דברים כד,יט); אֲבָל פִּזְּרָה עֻמְרִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְשָׁכַח--הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.
ו הַנּוֹטֵל עֹמֶר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְשָׁכַח אֶת הָרְבִיעִי--אִם הָיָה שָׁם שִׁשִּׁי, אֵין הָרְבִיעִי שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּטֹּל הַחֲמִישִׁי; וְאִם הָיוּ חֲמִשָּׁה בִּלְבָד--מִשֶּׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי לִטֹּל אֶת הַחֲמִישִׁי, הֲרֵי הָרְבִיעִי שִׁכְחָה. [ז] שָׂדֶה שֶׁעֻמְרֶיהָ מְעֻרְבָּבִין, וְשָׁכַח אֶת אֶחָד מֵהֶן--אֵינוּ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיִּטֹּל אֶת כָּל סְבִיבוֹתָיו.
ז [ח] הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהֶן טְמוּנִין בָּאָרֶץ, יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח קָמָה, אוֹ שֶׁעִמַּר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח עֹמֶר, וְכֵן הַסּוֹמֶה שֶׁשָּׁכַח--יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה; וְאִם הָיָה הַסּוֹמֶה אוֹ הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל אֶת הַגַּס הַגַּס, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְכָל הָאוֹמֵר הֲרֵינִי קוֹצֵר עַל מְנַת מַה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵחַ, אֲנִי נוֹטֵל--יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה: שֶׁכָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל.
ח [ט] תְּבוּאָה שֶׁקְּצָרָהּ עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה לְהַאֲכִילָהּ לַבְּהֵמָה, וְכֵן אִם קְצָרָהּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת וְלֹא עֲשָׂיָהּ עֻמְרִים, וְכֵן הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים שֶׁתְּלָשָׁן אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת לְהִמָּכֵר לַשּׁוּק וְלֹא עֲשָׂיָן עֻמְרִים לְהַעְמִיד מֵהֶן גֹּרֶן--אֵין לָהֶם שִׁכְחָה.
ט [י] הַקּוֹצֵר שֶׁהִתְחִיל לִקְצֹר, וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו--שֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, וְשֶׁלְּפָנָיו אֵינוּ שִׁכְחָה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד,יט)--אֵינוּ שִׁכְחָה עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ, וְיַנִּיחוֹ לְאַחֲרָיו.
י [יא] שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ לִקְצֹר מֵאֶמְצַע הַשָּׂדֶה, זֶה פָּנָיו לַצָּפוֹן וְזֶה פָּנָיו לַדָּרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶן--שֶׁלִּפְנֵיהֶם שִׁכְחָה: מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן זֶה שֶׁלְּפָנָיו הוּא לְאַחֲרָיו שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. וְהָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ לְאַחֲרֵיהֶן בִּמְקוֹם שֶׁהִתְחִילוּ מִמֶּנּוּ, אֵינוּ שִׁכְחָה: מִפְּנֵי שְׁהוּא מְעֹרָב עִם הַשּׁוּרוֹת שֶׁמִּן הַמִּזְרָח לַמַּעְרָב, וְהֶן מוֹכִיחִין עָלָיו שְׁאֵינוּ שָׁכוּחַ.
יא וְכֵן הַשּׁוּרוֹת שֶׁלָּעֻמְרִים שֶׁפִּנּוּ אוֹתָן לַגֹּרֶן, וְהִתְחִילוּ שְׁנַיִם מֵאֶמְצַע שׁוּרָה, וְשָׁכְחוּ עֹמֶר בָּאֶמְצָע בֵּין אֲחוֹרֵיהֶן--אֵינוּ שִׁכְחָה: מִפְּנֵי שְׁהוּא בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה שֶׁמִּן הַמַּעְרָב לַמִּזְרָח שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ בָּהּ, וְהִיא מוֹכַחַת עָלָיו שְׁאֵינוּ שָׁכוּחַ.
יב הַקּוֹצֵר וְאִלַּם אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת, וְחָזַר וּפִנָּה הָאֲלֻמּוֹת, וְהֶן הַנִּקְרָאִין עֻמְרִים, מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר, וּמִמָּקוֹם הַשֵּׁנִי לְמָקוֹם שְׁלִישִׁי, וּמִמָּקוֹם שְׁלִישִׁי לַגֹּרֶן, וְשָׁכַח הָעֹמֶר בְּשָׁעָה שֶׁפִּנָּה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם--אִם פִּנָּה הָעֻמְרִים לִמְקוֹם שְׁהוּא גְּמָר מְלָאכָה וְשָׁכַח, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה; וּכְשֶׁפִּנָּה מִמְּקוֹם שְׁהוּא גְּמָר מְלָאכָה לַגֹּרֶן, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְאִם פִּנָּה הָעֻמְרִים לִמְקוֹם שְׁאֵינוּ גְּמָר מְלָאכָה וְשָׁכַח, אֵין לוֹ שִׁכְחָה; וּכְשֶׁפִּנָּה מִמְּקוֹם שְׁאֵינוּ גְּמָר מְלָאכָה, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
יג אֵיזֶה הוּא מְקוֹם שְׁהוּא גְּמָר מְלָאכָה--זֶה מְקוֹם שֶׁדַּעְתּוֹ לְקַבַּץ כָּל הָעֻמְרִין שָׁם וְלָדוּשׁ אוֹתָן שָׁם, אוֹ לְהוֹלִיכָן מִשָּׁם לִמְקוֹם גָּדִישׁ שְׁהוּא הַגֹּרֶן; וּמְקוֹם שְׁאֵינוּ גְּמָר מְלָאכָה, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמְּקַבֵּץ בּוֹ הָעֻמְרִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי לְהוֹלִיכָן לְמָקוֹם אַחֵר.
יד שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ שִׁכְחָה, וְשָׁלוֹשׁ אֵינָן שִׁכְחָה; שְׁנֵי עֻמְרִים הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה; [טו] שְׁנֵי צִבּוּרִי זֵיתִים וְהַחַרּוּבִין הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָם שִׁכְחָה; שְׁנֵי חֻצְנֵי פִּשְׁתָּן שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָם שִׁכְחָה; [טז] שְׁתֵּי גְפָנוֹת, וְכֵן בִּשְׁאָר הָאִילָנוֹת--שְׁנַיִם הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט,י; ויקרא כג,כב)--אַפִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד לֶעָנִי וְאֶחָד לַגֵּר.
טו [יז] הָיוּ כָּל הָעֻמְרִים שֶׁלְּקַב קַב, וְאֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּעַת קַבִּין וְשָׁכְחוֹ--הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה; יָתֵר עַל הָאַרְבָּעָה, אֵינוּ שִׁכְחָה. וְכֵן אִם הָיוּ שֶׁלִּשְׁנֵי שְׁנֵי קַבִּין, וְאֶחָד יָתֵר עַל שְׁמוֹנַת קַבִּין--אֵינוּ שִׁכְחָה.
טז [יח] הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם, וְשָׁכְחוֹ--אֵינוּ שִׁכְחָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט), עֹמֶר וְלֹא גָּדִישׁ--אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעֻמְרִים סָאתַיִם סָאתַיִם. שָׁכַח שְׁנֵי עֻמְרִים--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶן סָאתַיִם--הוֹאִיל וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן סָאתַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ שִׁכְחָה; וְכֵן יֵרָאֶה לִי שְׁהֶן שִׁכְחָה, אַפִלּוּ הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן יָתֵר מִסָּאתַיִם.
יז [יט] קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ--אֵינָהּ שִׁכְחָה; אֵין בָּהּ סָאתַיִם--רוֹאִין אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת כְּאִלּוּ הֶן בְּרִיאוֹת וַאֲרוּכוֹת, וְאֶת הַשְּׁדוּפוֹת כְּאִלּוּ הֶן מְלֵאוֹת, וְאִם הָיְתָה רְאוּיָה אַחַר אֻמְדָּן זֶה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ, אֵינָהּ שִׁכְחָה.
יח [כ] שָׁכַח סְאָה תְּבוּאָה עֲקוּרָה, וּסְאָה שְׁאֵינָהּ עֲקוּרָה--אֵינָן מִצְטָרְפִין, אֵלָא שְׁנֵיהֶם שִׁכְחָה; וְכֵן בַּשּׁוּם וּבַבְּצָלִים וּבְפֵרוֹת הָאִילָן--אִם שָׁכַח מִקְצָתָן בַּקַּרְקָע וּמִקְצָתָן תָּלוּשׁ, וּבִשְׁנֵיהֶם סָאתַיִם--אֵינָן מִצְטָרְפִין, אֵלָא שְׁנֵיהֶם שִׁכְחָה.
יט [כא] הַשּׁוֹכֵחַ עֹמֶר בְּצַד הַקָּמָה שְׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה, אֵינָהּ שִׁכְחָה: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי תִקְצֹר . . . וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר" (דברים כד,יט)--שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָצִיר שִׁכְחָה, אֲבָל עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָמָה אֵינָהּ שִׁכְחָה. וְכֵן אִם שָׁכַח קָמָה בְּצַד קָמָה שְׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה--אַפִלּוּ הָיְתָה זוֹ שְׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה קֶלַח אֶחָד--הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת אֶת הַשְּׁכוּחָה, וְיִהְיֶה מֻתָּר לְקַחְתָּהּ.
כ אֲבָל אִם שָׁכַח עֹמֶר אוֹ קָמָה בְּצַד עֹמֶר שְׁאֵינוּ שָׁכוּחַ--אַפִלּוּ הָיָה בּוֹ סָאתַיִם--אֵינוּ מַצִּיל אוֹתָן, וַהֲרֵי הַשָּׁכוּחַ לָעֲנִיִּים.
כא אֵין קָמַת חֲבֵרוֹ מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר שֶׁלּוֹ; וְאֵין קָמַת שְׂעוֹרִים מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר חִטִּים, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַקָּמָה מִמִּין הָעֹמֶר.
כב הַשּׁוֹכֵחַ אִילָן בֵּין הָאִילָנוֹת, אַפִלּוּ הָיוּ בּוֹ כַּמָּה סְאִין פֵּרוֹת, אוֹ שֶׁשָּׁכַח שְׁנֵי אִילָנוֹת--הֲרֵי הֶן שִׁכְחָה; שְׁלוֹשָׁה, אֵינָן שִׁכְחָה. [כג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאִילָן שְׁאֵינוּ יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בִּמְקוֹמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְּצַד הַפִּרְצָה; אוֹ בְּמַעֲשָׂיו, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֵּה; אוֹ בִּשְׁמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ שֵׁם יָדוּעַ כְּגוֹן זַיִת הַנְּטוֹפָה בֵּין הַזֵּיתִים שְׁהוּא נוֹטֵף שֶׁמֶן הַרְבֵּה, אוֹ הַשָּׁפְכָנִי אוֹ הַבַּיְשָׁנִי. אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ--אֵינוּ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט): עֹמֶר שֶׁאַתָּה שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בּוֹ אֵלָא אִם תָּשׁוּב וְתִרְאֵהוּ--יָצָא זֶה שֶׁאַתָּה זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִפְגַּע בּוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
כג [כד] הָיָה מְסֻיָּם בְּדַעְתּוֹ, הֲרֵי זֶה כִּמְפֻרְסָם וְיָדוּעַ. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַדֶּקֶל, הַדֶּקֶל מְסַיְּמוֹ; הָיוּ שְׁנֵיהֶן זַיִת נְטוֹפָה, זֶה מְסַיֵּם אֶת זֶה. הָיְתָה כָּל שָׂדֵהוּ זַיִת נְטוֹפָה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְשָׁכַח אַחַת מֵהֶן אוֹ שְׁתַּיִם--יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
כד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּאִילָן זֶה הַמְּפֻרְסָם. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וְשָׁכַח מִקְצָתוֹ--הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מְפֻרְסָם: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַנִּשְׁאָר בּוֹ פָּחוּת מִסָּאתַיִם; אֲבָל סָאתַיִם אֵינוּ שִׁכְחָה, אֵלָא אִם כֵּן שָׁכַח כָּל הָאִילָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כה זַיִת הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרוֹת לְבַדּוֹ, וְשָׁלוֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁלַּזֵּיתִים מַקִּיפִין אוֹתוֹ מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתָיו--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בְּכָל שׁוּרָה מֵהֶן אֵלָא שְׁנֵי זֵיתִים, וְשָׁכַח אֶת הָאֶמְצָעִי--אֵינוּ שִׁכְחָה: שֶׁהֲרֵי הַשּׁוּרוֹת הִסְתִּירוּהוּ. וְלָמָּה אָמְרוּ זַיִת בִּלְבָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן.
כו אֵיזֶה הוּא שִׁכְחָה בֶּעָרִיס, כָּל שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ; וּבַכֶּרֶם, מִשֶּׁיַּעֲבֹר מִן גֶּפֶן מִן הַגְּפָנִים וְיִשְׁכַּח אוֹתָהּ; בַּדְּלִית וּבַדֶּקֶל, מִשֶּׁיֵּרֵד הִמֶּנּוּ. וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן, מִשֶּׁיִּפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ; אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכָחוֹ, אֵינוּ שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּבְצֹר אֶת כָּל סְבִיבָיו.
כז הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְזָכָה בּוֹ לְעַצְמוֹ, וּבְצָרוֹ--חַיָּב בַּפֶּרֶט וּבָעוֹלֵלוֹת וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה: שֶׁהֲרֵי "שָׂדְךָ" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב) וְ"כַרְמְךָ" (ויקרא יט,י; דברים כד,כא) אֲנִי קוֹרֶא בּוֹ--מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ, וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם זָכָה מִן הַהֶפְקֵר בְּשָׂדֶה שֶׁלַּאֲחֵרִים, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכֹּל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י