משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מתנות עניים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים פֵּרֶק א

א  הַקּוֹצֵר אֶת שָׂדֵהוּ--לֹא יִקְצֹר כָּל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ אֵלָא יַנִּיחַ קָמָה מְעַט לָעֲנִיִּים בְּסוֹף הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" (ויקרא כג,כב):  אֶחָד הַקּוֹצֵר, וְאֶחָד הַתּוֹלֵשׁ.  וְזֶה שֶׁמַּנִּיחַ, הוּא הַנִּקְרָא פֵּאָה.  [ב] וּכְשֵׁם שֶׁמַּנִּיחַ בַּשָּׂדֶה--כָּךְ מַנִּיחַ בָּאִילָנוֹת כְּשֶׁאוֹסֵף אֶת פֵּרוֹתֵיהֶן, מְעַט לָעֲנִיִּים.  עָבַר וְקָצַר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה, אוֹ אָסַף כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן--לוֹקֵחַ מִמַּה שֶׁקָּצַר אוֹ אָסַף מְעַט, וְנוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים:  שֶׁנְּתִינָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (שם).  וְאַפִלּוּ טָחַן הַקֶּמַח וְלָשׁוֹ, וַאֲפָהוּ פַּת--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה מִן הַפַּת לָעֲנִיִּים.

ב  [ג] אָבַד כָּל הַקָּצִיר שֶׁקָּצַר, אוֹ נִשְׂרַף, קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַפֵּאָה--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה:  שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְקַיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ שֶׁנִּתַּק לוֹ.

ג  [ד] וְכֵן בַּלֶּקֶט, כְּשֶׁקּוֹצֵר וּמְאַלֵּם--לֹא יְלַקַּט הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹפְלוֹת בְּשָׁעַת הַקָּצִיר אֵלָא יַנִּיחֵם לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב).  עָבַר וְלִקְּטָן--אַפִלּוּ טָחַן וְאָפָה--נוֹתֵן לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא כג,כב); אָבְדוּ אוֹ נִשְׂרְפוּ אַחַר שֶׁלִּקְּטָן, קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָעֲנִיִּים--לוֹקֶה.

ד  [ה] וְכֵן בַּפֶּרֶט שֶׁנִּפְרַט מִן הָעֲנָבִים בְּשָׁעַת הַבְּצִירָה, וְכֵן בָּעוֹלֵלוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט,י).

ה  וְכֵן הַמְּעַמֵּר, וְשָׁכַח אֲלֻמָּה אַחַת בַּשָּׂדֶה--הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּחֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד,יט).  עָבַר וּלְקָחוֹ--אַפִלּוּ טְחָנוֹ וַאֲפָהוּ, הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים:  שֶׁנֶּאֱמָר "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה" (שם), זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.  הַא לָמַדְתָּ, שֶׁכֻּלָּן מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה הֶן; וְאִם לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶן, לוֹקֶה.

ו  כְּשֵׁם שֶׁהַשִּׁכְחָה בָּעֻמְרִים, כָּךְ הִיא בַּקָּמָה--אִם שָׁכַח מִקְצַת הַקָּמָה וְלֹא קְצָרָהּ, הֲרֵי זוֹ לָעֲנִיִּים.  וּכְשֵׁם שֶׁהַשִּׁכְחָה בַּתְּבוּאָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--כָּךְ יֵשׁ שִׁכְחָה לָאִילָנוֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ" (דברים כד,כ); וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הָאִילָנוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׁכְחָה כַּזֵּיתִים.

ז  נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאַרְבַּע מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם--הַפֶּרֶט, וְהָעוֹלֵלוֹת, וְהַפֵּאָה, וְהַשִּׁכְחָה; וְשָׁלוֹשׁ מַתָּנוֹת בַּתְּבוּאָה--הַלֶּקֶט, וְהַשִּׁכְחָה, וְהַפֵּאָה; וּשְׁתַּיִם בִּשְׁאָר הָאִילָנוֹת--הַפֵּאָה, וְהַשִּׁכְחָה.

ח  כָּל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים אֵלּוּ--אֵין בָּהֶן טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, אֵלָא הָעֲנִיִּים בָּאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן עַל כָּרְחָן שֶׁלַּבְּעָלִים; וְאַפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ.

ט  כָּל גֵּר הָאָמוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, אֵינוּ אֵלָא גֵּר צֶדֶק--שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּמַעְשַׂר עָנִי "וּבָא הַלֵּוִי . . . וְהַגֵּר" (דברים יד,כט), מַה הַלֵּוִי בֶּן בְּרִית אַף הַגֵּר בֶּן בְּרִית.  וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מוֹנְעִין עֲנִיֵּי גּוֹיִים מִמַּתָּנוֹת אֵלּוּ, אֵלָא בָּאִין בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וְנוֹטְלִין אוֹתָן--מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

י  נֶאֱמָר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט,י; ויקרא כג,כב), כָּל זְמָן שֶׁהָעֲנִיִּים תּוֹבְעִין אוֹתָן.  פָּסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּבַקַּשׁ וּלְחַזַּר עֲלֵיהֶם--הֲרֵי הַנִּשְׁאָר מֵהֶן מֻתָּר לְכָל אָדָם, שְׁאֵין גּוּפָן קָדוֹשׁ כַּתְּרוּמוֹת.  וְאֵינוּ חַיָּב לִתֵּן לָהֶן דְּמֵיהֶן, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בָּהֶן וְנָתַן לָעֲנִיִּים אֵלָא "תַּעֲזֹב אֹתָם"; וְאֵינוּ מְצֻוֶּה לַעֲזֹב אוֹתָן לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת אֵלָא לָעֲנִיִּים, וַהֲרֵי אֵין עֲנִיִּים.

יא  וּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּלֶּקֶט--מִשֶּׁיִּכָּנְסוּ הַמְּלַקְּטִים הַשְּׁנִיִּים וִילַקְּטוּ אַחַר מְלַקְּטִים הָרִאשׁוֹנִים, וְיֵצְאוּ.  וּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּפֶּרֶט וּבָעוֹלֵלוֹת--מִשֶּׁיְּהַלְּכוּ הָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ, הַנִּשְׁאָר אַחֲרֵי כֵן מֻתָּר לְכָל אָדָם.

יב  וּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּשִּׁכְחָה שֶׁלַּזֵּיתִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  אִם שָׁכַח אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בָּהּ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שְׁהוּא זְמָן רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּשָׁנָה אֲפֵלָה; אֲבָל צִבּוּרֵי זֵיתִים שֶׁיִּשָּׁכְחוּ תַּחַת הָאִילָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בָּהֶן מִשֶּׁיִּפְסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּחַזַּר אַחֲרֵיהֶן.

יג  [יב] כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לֶעָנִי לִטֹּל שִׁכְחַת הַזֵּיתִים הַמֻּנָּחוֹת בָּאָרֶץ תַּחַת הָאִילָנוֹת--נוֹטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻתַּר כָּל אָדָם בַּשִּׁכְחָה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן; וְכָל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִטֹּל שִׁכְחָה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן--נוֹטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ שִׁכְחָה תַּחְתָּיו.

יד  [יג] מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁבַּשָּׂדֶה שְׁאֵין הָעֲנִיִּים מַקְפִּידִים עֲלֵיהֶן--הֲרֵי הֶן שֶׁלְּבַעַל הַשָּׂדֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּחַזַּר עַל מַתְּנוֹתֵיהֶם.

טו  [יד] כָּל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים הָאֵלּוּ--אֵינָן נוֹהֲגוֹת מִן הַתּוֹרָה אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּתְרוּמוֹת וּכְמַעַשְׂרוֹת:  הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב), וְ"כִי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ" (דברים כד,יט).  וּכְבָר נִתְפָּרַשׁ בַּתַּלְמוּד, שֶׁהַפֵּאָה נוֹהֶגֶת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵיהֶם; וְיֵרָאֶה לִי שְׁהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַתְּנוֹת עֲנִיִּים אֵלּוּ, שְׁהֶן נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

טז  [טו] כַּמָּה הוּא שֵׁעוּר הַפֵּאָה:  מִן הַתּוֹרָה אֵין לָהּ שֵׁעוּר--אַפִלּוּ הִנִּיחַ שִׁבֹּלֶת אַחַת, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.  אֲבָל מִדִּבְרֵיהֶם, אֵין פָּחוּת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּין בָּאָרֶץ, בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וּמוֹסִיף עַל הָאֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְפִי גֹּדֶל הַשָּׂדֶה, וּלְפִי רֹב הָעֲנִיִּים, וּלְפִי בִּרְכַת הַזֶּרַע.

יז  כֵּיצַד:  שָׂדֶה שְׁהִיא קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, שְׁאִם הִנִּיחַ מִמֶּנָּה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אֵינוּ מוֹעִיל לֶעָנִי--הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל הַשֵּׁעוּר; וְכֵן אִם הָיוּ הָעֲנִיִּים מְרֻבִּין, מוֹסִיף.  וְאִם זָרַע מְעַט וְאָסַף הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי נִתְבָּרַךְ--מוֹסִיף לְפִי הַבְּרָכָה.  וְכָל הַמּוֹסִיף בַּפֵּאָה, מוֹסִיפִין לוֹ שָׂכָר; וְאֵין לַהוֹסָפָה הַזֹּאת שֵׁעוּר.


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מתנות עניים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י