משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א כָּל אֹכֶל, שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ, וְנִשְׁמָר, וּלְקִיטָתוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת, וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם--חַיָּב בַּפֵּאָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב). [ב] כָּל הַדּוֹמֶה לַקָּצִיר בְּחָמֵשׁ דְּרָכִים הָאֵלּוּ, הוּא שֶׁחַיָּב בַּפֵּאָה--כְּגוֹן הַתְּבוּאָה, וְהַקָּטְנָיוֹת, וְהַחַרּוּבִין, וְהָאֱגוֹזִין, וְהַשְּׁקֵדִים, וְהָרִמּוֹנִים, וְהָעֲנָבִים, וְהַזֵּיתִים, וְהַתְּמָרִים בֵּין רְטֻבִּים בֵּין יְבֵשִׁים, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.
ב אֲבָל אִסְטִיס וּפוּאָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן אֹכֶל. וְכֵן כְּמֵהִין וּפַטְרָיוֹת פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שְׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶן מִן הָאָרֶץ כִּשְׁאָר פֵּרוֹת הָאָרֶץ. וְכֵן הַהֶפְקֵר פָּטוּר, שְׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ שֶׁהֲרֵי הוּא מֻפְקָר לַכֹּל. וְכֵן הַתְּאֵנִים אֵינָן חַיָּבִין בַּפֵּאָה, שְׁאֵין לְקִיטָתָן כְּאֶחָד אֵלָא יֵשׁ בָּאִילָן זֶה מַה שֶׁיִּגָּמֵר הַיּוֹם וְיֵשׁ בּוֹ מַה שֶׁיִּגָּמֵר לְאַחַר כַּמָּה יָמִים. וְכֵן הַיָּרָק פָּטוּר, שְׁאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם.
ג הַשּׁוּמִים וְהַבְּצָלִים חַיָּבִין בַּפֵּאָה, שֶׁהֲרֵי מְיַבְּשִׁין אוֹתָן וּמַכְנִיסִין אוֹתָן לְקִיּוּם; וְכֵן הָאִמָּהוֹת שֶׁלִּבְּצָלִים שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָן בָּאָרֶץ לִקַּח מֵהֶן הַזֶּרַע, חַיָּבוֹת בַּפֵּאָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן. [ג] קַרְקָע כָּל שְׁהוּא חַיָּב בַּפֵּאָה, וְאַפִלּוּ הָיְתָה שֶׁלְּשֻׁתָּפִין--שֶׁנֶּאֱמָר "קְצִיר אַרְצְכֶם" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב), אַפִלּוּ שֶׁלָּרַבִּים.
ד שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גּוֹיִים לְעַצְמָן, אוֹ קְצָרוּהָ לִסְטִים, אוֹ קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, אוֹ שִׁבְּרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְּהֵמָה--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַפֵּאָה, שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בַּקָּמָה. [ה] קָצַר חֶצְיָהּ, וְקָצְרוּ הַלִּסְטִים חֶצְיָהּ שֶׁנִּשְׁאַר--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה, שֶׁהַחִיּוּב בַּחֵצִי שֶׁקָּצְרוּ הַלִּסְטִים.
ה אֲבָל אִם קָצְרוּ הַלִּסְטִים חֶצְיָהּ, וְחָזַר הוּא וְקָצַר הַשְּׁאָר--נוֹתֵן פֵּאָה לְשֵׁעוּר מַה שֶׁקָּצַר; קָצַר חֶצְיָהּ, וּמָכַר חֶצְיָהּ--הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל. קָצַר חֶצְיָהּ, וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ--הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל; קָצַר חֶצְיָהּ, וְהִקְדִּישׁוֹ--הֲרֵי זֶה מַנִּיחַ מִן הַנִּשְׁאָר פֵּאָה הָרְאוּיָה לַכֹּל.
ו כֶּרֶם שֶׁהָיָה בּוֹצֵר מִמֶּנּוּ עֲנָבִים לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וּבְדַעְתּוֹ שֶׁיַּנִּיחַ הַשְּׁאָר לַגַּת לִדְרֹךְ אוֹתוֹ--אִם הָיָה בּוֹצֵר לַשּׁוּק מִכָּאן וּמִכָּאן--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְמַה שֶׁבּוֹצֵר לַגַּת, כְּפִי הַנִּשְׁאָר. וְאִם הָיָה בּוֹצֵר לַשּׁוּק מֵרוּחַ אַחַת בִּלְבָד--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה מִן הַנִּשְׁאָר, כְּפִי הָרָאוּי לְכָל הַכֶּרֶם: הוֹאִיל וּבָצַר מֵרוּחַ אַחַת--אֵינוּ כְּבוֹצֵר עֲרַאי מְעַט מִכָּאן וּמְעַט מִכָּאן, שְׁהוּא פָּטוּר.
ז וְכֵן הַקּוֹטֵף מְלִילוֹת מְעַט מְעַט וּמַכְנִיס לְבֵיתוֹ--אַפִלּוּ קָטַף כֵּן כָּל שָׂדֵהוּ, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. [ז] הַקּוֹצֵר כָּל שָׂדֵהוּ--קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר וַעֲדַיִן לֹא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה; וְאִם הִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ, חַיֶּבֶת. וְכֵן בְּפֵרוֹת הָאִילָן--אִם נִגְמְרוּ שְׁלִישׁ גְּמִירָתָן, חַיָּבִין.
ח הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ וְהִיא קָמָה, וּפְדָיָהּ וְהִיא קָמָה--חַיֶּבֶת בַּפֵּאָה. קְצָרָהּ הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָיָהּ--פְּטוּרָה: שֶׁבְּשָׁעַת חִיּוּב הַפֵּאָה, הָיְתָה קֹדֶשׁ שְׁאֵינוּ חַיָּב בַּפֵּאָה.
ט גּוֹי שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיַּר--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַפֵּאָה וּמִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֵלָא בְּשָׁעַת הָעִמּוּר.
י אֵין שׂוֹכְרִין פּוֹעֲלִים גּוֹיִים לִקְצֹר, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּלֶקֶט וּפֵאָה; וְאִם שָׂכַר וְקָצְרוּ אֶת כֻּלָּהּ, הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת בַּפֵּאָה.
יא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקָּצַר כָּל שָׂדֵהוּ, וְלֹא הִנִּיחַ פֵּאָה--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן מִן הַשִּׁבֳּלִים פֵּאָה לָעֲנִיִּים, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְעַשַּׂר; וְאַפִלּוּ נָתַן לָהֶם רֹב הַקָּצִיר מִשּׁוֹם פֵּאָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. וְכֵן אִם דָּשׁ וַעֲדַיִן לֹא זָרָה, נוֹתֵן לָהֶם הַפֵּאָה קֹדֶם שֶׁיְּעַשַּׂר; אֲבָל אִם דָּשׁ וְזָרָה בָּרַחַת וּבַמִּזְרֶה, וְגָמַר מְלַאכְתּוֹ--מְעַשֵּׂר וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לָהֶם מִן הַפֵּרוֹת הַמְּעֻשָּׂרִין, שֵׁעוּר הַפֵּאָה הָרְאוּיָה לְאוֹתָהּ שָׂדֶה. וְכֵן בָּאִילָנוֹת.
יב אֵין מַנִּיחִין אֶת הַפֵּאָה אֵלָא בְּסוֹף הַשָּׂדֶה--כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעֲנִיִּים יוֹדְעִין מְקוֹם שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ, וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים וְלֹא יֵחָשֵׁד; וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים, שֶׁלֹּא יִתְכַּוַּן לִקְצֹר הַכֹּל וְאוֹמֵר לְאֵלּוּ שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ קוֹצֵר סוֹף הַשָּׂדֶה, בִּתְחִלַּת הַשָּׂדֶה הִנַּחְתִּי. וְעוֹד, שֶׁלֹּא יְשַׁמַּר שָׁעָה שְׁאֵין שָׁם אָדָם, וְיַנִּיחֶנָּה, וְיִתְּנֶנָּה לְעָנִי הַקָּרוֹב לוֹ.
יג עָבַר וְהִנִּיחַ הַפֵּאָה בִּתְחִלַּת הַשָּׂדֶה, אוֹ בְּאֶמְצָעָהּ--הֲרֵי זוֹ פֵּאָה; וְצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ בְּסוֹף הַשָּׂדֶה, כְּשֵׁעוּר הַפֵּאָה הָרְאוּיָה לְמַה שֶׁנִּשְׁאַר בַּשָּׂדֶה אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹנָה. [יג] בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן פֵּאָה לָעֲנִיִּים, וְאָמְרוּ לוֹ תֶּן לָנוּ מִצַּד זֶה, וְנָתַן לָהֶם--זוֹ וְזוֹ פֵּאָה; וְכֵן בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁהִפְרִישׁ פֵּאָה, וְאָמַר הֲרֵי זוֹ פֵּאָה וְגַם זוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ פֵּאָה, וְזוֹ--הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן פֵּאָה.
יד אָסוּר לַפּוֹעֲלִים לִקְצֹר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה, אֵלָא מַנִּיחִין בְּסוֹף הַשָּׂדֶה כְּשֵׁעוּר הַפֵּאָה; וְאֵין לָעֲנִיִּים בָּהּ כְּלוּם, עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנָּה בַּעַל הַבַּיִת מִדַּעְתּוֹ. לְפִיכָּךְ עָנִי שֶׁרָאָה פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֶה--אָסוּר לוֹ לִגַּע בָּהּ מִשּׁוֹם גָּזֵל, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שְׁהִיא מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת.
טו הַפֵּאָה שֶׁלִּתְבוּאָה וְקָטְנָיוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִזְּרָעִים הַנִּקְצָרִים, וְכֵן פְּאַת הַכֶּרֶם וְהָאִילָנוֹת--נִתֶּנֶת בַּמְּחֻבָּר לַקַּרְקָע, וְהָעֲנִיִּים בּוֹזְזִין אוֹתָהּ בְּיָדָם; וְאֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת, וְלֹא עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת--כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. רָצוּ אוֹתָן הָעֲנִיִּים לְחַלַּק אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מְחַלְּקִין; אַפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִין לְחַלַּק, וְאֶחָד אוֹמֵר לָבֹז--לְזֶה הָאֶחָד שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה.
טז פֵּאָה שֶׁלִּדְלִית וְשֶׁלְּדֶקֶל, שְׁאֵין הָעֲנִיִּים מַגִּיעִין לָבֹז אוֹתָהּ אֵלָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה--בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד אוֹתָהּ, וּמְחַלֵּק בֵּין הָעֲנִיִּים: וְאִם רָצוּ כֻּלָּן לָבֹז אוֹתָהּ לְעַצְמָן, בּוֹזְזִין; וְאַפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבֹז, וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלַּק--שׁוֹמְעִין לָאֶחָד שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה, וּמְחַיְּבִין בַּעַל הַבַּיִת לְהוֹרִיד וּלְחַלַּק בֵּינֵיהֶן.
יז בְּשָׁלוֹשׁ עִתּוֹת בַּיּוֹם מְחַלְּקִין אֶת הַפֵּאָה לָעֲנִיִּים בַּשָּׂדֶה, אוֹ מַנִּיחִין אוֹתָן לָבֹז אוֹתָהּ--בַּשַּׁחַר, וּבַחֲצוֹת הַיּוֹם, וּבַמִּנְחָה; וְעָנִי שֶׁבָּא בְּלֹא זְמָן זֶה, אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטֹּל--כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵת קָבוּעַ לָעֲנִיִּים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ בּוֹ כֻּלָּן לִטֹּל.
יח וְלָמָּה לֹא קָבְעוּ לָהּ עֵת אַחַת בַּיּוֹם--מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲנִיּוֹת מְנִיקוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לֶאֱכֹל בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, וְיֵשׁ שָׁם קְטַנִּים שְׁאֵינָן נֵעוֹרִין בַּבֹּקֶר וְלֹא יַגִּיעוּ לַשָּׂדֶה עַד חֲצִי הַיּוֹם, וְיֵשׁ שָׁם זְקֵנִים שְׁאֵינָם מַגִּיעִין עַד הַמִּנְחָה.
יט [יח] עָנִי שֶׁנָּטַל מִקְצַת הַפֵּאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר, אוֹ שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁפֵּרַס טְלִיתוֹ עָלֶיהָ--קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וּמַעְבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה; וְאַפִלּוּ מַה שֶׁנָּטַל, לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ וְיִנָּתֵן לְעָנִי אַחֵר.
כ [יט] מִי שֶׁלִּקַט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר, הֲרֵי זֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי הֶעָנִי--אִם עָנִי הוּא זֶה שֶׁלִּקַט--מִתּוֹךְ שֶׁזּוֹכֶה בָּהּ לְעַצְמוֹ, זָכָה בָּהּ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי; וְאִם עָשִׁיר הוּא--לֹא זָכָה לוֹ, אֵלָא יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן.
כא [כ] בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהִנִּיחַ פֵּאָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וּבָא עָנִי אַחֵר וּנְטָלָהּ--זָכָה בָּהּ: שְׁאֵין הֶעָנִי זוֹכֶה בְּלֶקֶט וְשִׁכְחָה וּפֵאָה וְסֶלַע שֶׁלִּמְצִיאָה, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְיָדוֹ.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י