משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א אֵיזֶה הוּא לֶקֶט--זֶה הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ הַמַּגָּל בְּשָׁעַת הַקְּצִירָה, אוֹ הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ כְּשֶׁיְּקַבַּץ הַשִּׁבֳּלִים וְיִקְצֹר: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹפֵל שִׁבֹּלֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם; אֲבָל אִם נָפְלוּ שָׁלוֹשׁ כְּאַחַת, הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן לְבַעַל הַשָּׂדֶה. וְהַנּוֹפֵל מֵאַחַר הַמַּגָּל, אוֹ מֵאַחַר הַיָּד--אַפִלּוּ שִׁבֹּלֶת אַחַת, אֵינָהּ לֶקֶט.
ב הָיָה קוֹצֵר בְּיָדוֹ בְּלֹא מַגָּל, הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ אֵינוּ לֶקֶט; אֲבָל הַתּוֹלֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָן, הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ לֶקֶט. הָיָה קוֹצֵר אוֹ תּוֹלֵשׁ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתָּלֵשׁ, וְאַחַר שֶׁקָּצַר מְלוֹא זְרוֹעוֹ אוֹ תָּלַשׁ מְלוֹא קֻמְצוֹ, הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ--הֲרֵי זֶה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
ג הָיָה קוֹצֵר וְנִשְׁאֲרָה שִׁבֹּלֶת אַחַת לֹא נִקְצְרָה, וְנִקְצַר כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ--אִם הָיָה רֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה שֶׁבְּצִדָּהּ וִיכוּלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַשָּׂדֶה; וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁלָּעֲנִיִּים. [ד] הָיוּ שְׁתֵּי שִׁבֳּלוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ--הַפְּנִימִית יְכוּלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה, וְהַחִיצוֹנָה יְכוּלָה לְהִקָּצֵר עִם הַפְּנִימִית וְאֵינָהּ יְכוּלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה--הַפְּנִימִית נִצֹּלֶת, וּמַצֶּלֶת אֶת הַחִיצוֹנָה: שֶׁהֲרֵי הִיא כְּנוֹפֶלֶת מִתּוֹךְ הַמַּגָּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְצְרָה. וְהַשִּׁבֳּלִים שֶׁבַּקַּשׁ, הֲרֵי הֶן שֶׁלְּבַעַל הַשָּׂדֶה.
ד [ה] הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֻמְרִים, וְנִתְעָרַב קָצִיר שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת עִם הַלֶּקֶט--אוֹמְדִין אֶת הַשָּׂדֶה כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים: מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֹנֶס. וְכַמָּה הוּא שֵׁעוּר זֶה, אַרְבַּעַת קַבִּין תְּבוּאָה לְכָל בֵּית כּוֹר.
ה [ו] לֶקֶט שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ, וְלֹא לִקְּטוּהוּ עֲנִיִּים, וּבָא בַּעַל הַבַּיִת, וְהִגְדִּישׁ אֶת הַקָּצִיר שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ--כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה: מְפַנֶּה הַגָּדִישׁ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, וְכָל הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּן לָעֲנִיִּים, מִפְּנֵי שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזוֹ הִיא מֵהֶם שֶׁהָיְתָה לֶקֶט, וּסְפֵק מַתְּנוֹת עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "תַּעֲזֹב" (ויקרא כג,כב), הַנַּח לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁלָּךְ.
ו [ז] וְלָמָּה אֵין אוֹמְדִין אוֹתָהּ, וְיִתֵּן לָעֲנִיִּים מַה שֶׁרְאוּיָה לַעֲשׂוֹת לֶקֶט: מִפְּנֵי שֶׁעָבַר וְהִגְדִּישׁ עַל הַלֶּקֶט, קְנָסוּהוּ; וְאַפִלּוּ הָיָה שׁוֹגֵג, וְאַפִלּוּ הָיָה הַלֶּקֶט שְׂעוֹרִים וְהִגְדִּישׁ עָלָיו חִטִּין, וְאַפִלּוּ קָרָא לָעֲנִיִּים וְלֹא בָאוּ, וְאַפִלּוּ הִגְדִּישׁוּהוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ, הֲרֵי הֶן לָעֲנִיִּים.
ז [ח] הֻצְרַךְ לְרַבַּץ אֶת שָׂדֵהוּ קֹדֶם שֶׁיְּלַקְּטוּ הָעֲנִיִּים לֶקֶט שֶׁבָּהּ--אִם הֶזֵּקוֹ מְרֻבֶּה עַל הֶפְסֵד הַלֶּקֶט, מֻתָּר לְרַבַּץ; וְאִם הֶפְסֵד הַלֶּקֶט מְרֻבֶּה עַל הֶפְסֵדוֹ, אָסוּר לְרַבַּץ. וְאִם קִבַּץ אֶת כָּל הַלֶּקֶט, וְהִנִּיחוֹ עַל הַגָּדֵר עַד שֶׁיָּבוֹא הֶעָנִי וְיִטְּלֶנּוּ--הֲרֵי זוֹ מִדַּת חֲסִידוּת.
ח [ט] זְרָעִים הַנִּמְצָאִים בְּחוֹרְרֵי הַנְּמָלִים--אִם הָיוּ הַחוֹרִים בְּתוֹךְ הַקָּמָה, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּבַעַל הַשָּׂדֶה: שְׁאֵין לָעֲנִיִּים מַתָּנָה בְּתוֹךְ הַקָּמָה. וְאִם הָיוּ בִּמְקוֹם שֶׁנִּקְצַר, הֲרֵי זֶה שֶׁלָּעֲנִיִּים: שֶׁמֶּא מִן הַלֶּקֶט גְּרָרוּהוּ; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא שָׁחוֹר, אֵין אוֹמְרִים הֲרֵי זֶה מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה--שֶׁסְּפֵק הַלֶּקֶט, לֶקֶט.
ט [י] שִׁבֹּלֶת שֶׁלְּלֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּגָּדִישׁ--הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ שְׁתֵּי שִׁבֳּלוֹת וְאוֹמֵר עַל אַחַת מֵהֶן, אִם הַלֶּקֶט הִיא זוֹ הֲרֵי הִיא לָעֲנִיִּים, וְאִם אֵינָהּ לֶקֶט הֲרֵי הַמַּעַשְׂרוֹת שְׁהִיא חַיֶּבֶת בָּהֶן שִׁבֹּלֶת זוֹ קְבוּעִים בְּשִׁבֹּלֶת שְׁנִיָּה; וְחוֹזֵר וּמַתְנֶה כֵּן, עַל שִׁבֹּלֶת שְׁנִיָּה, וְנוֹתֵן אֶת אַחַת מֵהֶן לֶעָנִי, וְהָאַחֶרֶת תִּהְיֶה מַעֲשֵׂר.
י [יא] לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל, עַל מְנַת שֶׁיְּלַקַּט בְּנוֹ אַחֲרָיו; אֲבָל הָאֲרִיסִין וְהַחֲכוֹרוֹת וְהַמּוֹכֵר קָמָתוֹ לַחֲבֵרוֹ לִקְצֹר, יְלַקַּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. וְיֵשׁ לַפּוֹעֵל לְהָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לְלַקַּט אַחֲרָיו, וְאַפִלּוּ שְׂכָרוֹ לִטֹּל חֲצִי הַקָּצִיר אוֹ שְׁלִישׁוֹ אוֹ רְבִיעוֹ בִּשְׂכָרוֹ.
יא [יב] מִי שְׁאֵינוּ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקַּט, אוֹ שְׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶחָד וּמוֹנֵעַ אֶת אֶחָד, אוֹ שֶׁסִּיַּע אֶת אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים. [יג] וְאָסוּר לָאָדָם לְהַרְבִּיץ אֲרִי וּכַיּוֹצֶא בּוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ הָעֲנִיִּים וְיִבְרְחוּ.
יב הָיוּ שָׁם עֲנִיִּים שְׁאֵינָן רְאוּיִין לִטֹּל לֶקֶט--אִם יָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת לְמַחוֹת בְּיָדָן, מְמַחֶה; וְאִם לָאו, מַנִּיחָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. [יד] הַמַּפְקִיר אֶת הַלֶּקֶט עִם נְפִילַת רֻבּוֹ, אֵינוּ הֶפְקֵר--מֵאַחַר שֶׁנָּשַׁר רֻבּוֹ, אֵין לוֹ בּוֹ רְשׁוּת.
יג [טו] אֵיזֶה הוּא פֶּרֶט--זֶה גַּרְגֶּר אֶחָד אוֹ שְׁנֵי גַּרְגְּרִים, הַנִּפְרָטִים מִן הָאֶשְׁכּוֹל בְּשָׁעַת הַבְּצִירָה; נָפְלוּ שְׁלוֹשָׁה גַּרְגְּרִים בַּבַּת אַחַת, אֵינוּ פֶּרֶט. [טז] הָיָה בּוֹצֵר וְכוֹרֵת אֶת הָאֶשְׁכּוֹל, וְהֻסְבַּךְ בָּעַלִּין וְנָפַל לָאָרֶץ וְנִפְרַט--אֵינוּ פֶּרֶט.
יד הָיָה בוֹצֵר וּמַשְׁלִיךְ לָאָרֶץ--כְּשֶׁמְּפַנֶּה הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, אַפִלּוּ חֲצִי אֶשְׁכּוֹל הַנִּמְצָא שָׁם פֶּרֶט; וְכֵן אֶשְׁכּוֹל שָׁלֵם שֶׁנִּפְרַט שָׁם, הֲרֵי הוּא פֶּרֶט. וְהַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שְׁהוּא בּוֹצֵר, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים.
טו [יז] אֵיזוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת--זֶה אֶשְׁכּוֹל הַקָּטָן שְׁאֵינוּ מְעֻבֶּה כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת, שְׁאֵין לוֹ כָּתֵף, וְאֵין עֲנָבָיו נוֹטְפוֹת זוֹ עַל זוֹ אֵלָא מְפֻזָּרוֹת: יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נָטָף, נָטָף וְאֵין לָהּ כָּתֵף--הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַכֶּרֶם; וְאִם סָפֵק, לָעֲנִיִּים.
טז [יח] אֵיזֶה הוּא כָּתֵף, פְּסִיגִין הַמְּחֻבָּרוֹת בַּשִּׁדְרָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ; נָטָף, עֲנָבִים הַמְּחֻבָּרוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת: וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעֲנָבִים שֶׁבָּעוֹלֵלוֹת, נוֹגְעִין בְּפַס יָדוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹלֵל, מִפְּנֵי שְׁהוּא לִשְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כְּעוֹלֵל לָאִישׁ. [יט] וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לִבְצֹר הָעוֹלֵלוֹת וְלִתְּנָן לָעֲנִיִּים, אֵלָא הֶן בּוֹצְרִין אוֹתָן לְעַצְמָן; וְגַרְגֶּר יְחִידִי, הֲרֵי הוּא עוֹלֵלוֹת.
יז [כ] זְמוֹרָה שֶׁהָיָה בָּהּ אֶשְׁכּוֹל, וּבָאַרְכֻּבָּה שֶׁלַּזְּמוֹרָה עוֹלֶלֶת--אִם נִקְרֶצֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַכֶּרֶם; וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁלָּעֲנִיִּים. [כא] כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת, הֲרֵי הוּא שֶׁלָּעֲנִיִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" (ויקרא יט,י), אַפִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת. וְאֵין הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת נוֹהֲגִין אֵלָא בַּכֶּרֶם בִּלְבָד.
יח [כב] אֵין הָעֲנִיִּים זוֹכִין לִקַּח פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת, עַד שֶׁיַּתְחִיל בַּעַל הַכֶּרֶם לִבְצֹר אֶת כַּרְמוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל" (ראה דברים כד,כא); וְכַמָּה יִבְצֹר וְיִהְיוּ זוֹכִין בָּהֶן, שְׁלוֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שְׁהֶן עוֹשִׂין רְבִיעַ.
יט [כג] הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת, אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים; וְאִם מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת--הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים, וְיִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלָם לַהֶקְדֵּשׁ.
כ [כד] הַזּוֹמֵר אֶת הַגֶּפֶן אַחַר שֶׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת, הֲרֵי זֶה זוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ; וּכְשֵׁם שֶׁכּוֹרֵת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, כָּךְ כּוֹרֵת הָעוֹלֵלוֹת.
כא [כה] גּוֹי שֶׁמָּכַר כַּרְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לִבְצֹר, חַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת; יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים בַּכֶּרֶם--חֶלְקוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל חַיָּב, וְשֶׁלַּגּוֹי פָּטוּר.
כב [כו] בֶּן לֵוִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ מַעֲשֵׂר טֶבֶל, וּמָצָא בּוֹ עוֹלֵלוֹת--נוֹתְנָן לֶעָנִי; וְאִם נִקְרֶצֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל, יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר.
כג [כז] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים, וּבְצָרָם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ--אִם לְאָכְלָן עֲנָבִים--פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הָרְבָעִי, וְחַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת; וְאִם בְּצָרָן יַיִן--חַיָּב בַּכֹּל, אֵלָא אִם כֵּן שִׁיַּר מִקְצָתָן.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י