משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א מַתָּנָה אַחֶרֶת שִׁשִּׁית יֵשׁ לָעֲנִיִּים בְּזֶרַע הָאָרֶץ; וְהוּא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנּוֹתְנִין לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְשַׂר עָנִי. [ב] וְזֶה הוּא סֵדֶר הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
ב אַחַר שֶׁקּוֹצֵר זֶרַע הָאָרֶץ, אוֹ אוֹסֵף פְּרִי הָעֵץ, וְתִגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ--מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְנוֹתְנָהּ לַכּוֹהֵן; וְעַל זֶה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ . . ." (דברים יח,ד).
ג וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מִן הַעֲשָׁרָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְנוֹתְנוֹ לַלֵּוִי; וְעַל זֶה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל" (במדבר יח,כד), וְנֶאֱמָר "וְלִבְנֵי לֵוִי, הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר יח,כא).
ד [ג] וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהוּא לִבְעָלָיו, אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם; וְעָלָיו נֶאֱמָר "וְאִם-גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ, מִמַּעַשְׂרוֹ" (ויקרא כז,לא), וְעָלָיו נֶאֱמָר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר . . . וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ . . ." (דברים יד,כב-כג).
ה [ד] עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה מַפְרִישִׁין בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַשָּׁבוּעַ, וּבַשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִישִׁית; אֲבָל בַּשְּׁלִישִׁית וּבַשִּׁשִּׁית מִן הַשָּׁבוּעַ--אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְשַׂר עָנִי, וְאֵין בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵלָא מַעְשַׂר עָנִי; וְעָלָיו נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה, הַהִיא; וְהִנַּחְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי . . ." (דברים יד,כח-כט), וְעָלָיו נֶאֱמָר "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת--שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר . . ." (דברים כו,יב).
ו [ה] שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כֻּלָּהּ הֶפְקֵר; וְאֵין בָּהּ לֹא תְּרוּמָה, וְלֹא מַעַשְׂרוֹת כְּלָל, לֹא רִאשׁוֹן וְלֹא שֵׁנִי, וְלֹא מַעְשַׂר עָנִי. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ שְׁאֵין בָּהּ שְׁמִטַּת קַרְקָע--מַפְרִישִׁין בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי: מִפְּנֵי שֶׁאֲרָצוֹת אֵלּוּ קְרוֹבוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִסְמָכִין עָלֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית. וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁיִּהְיוּ מַפְרִישִׁים בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. אֲבָל בְּשִׁנְעָר, מַפְרִישִׁין בַּשְּׁבִיעִית מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּסֵדֶר רֹב הַשָּׁנִים.
ז [ו] מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹקֵחַ הַלֵּוִי, מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְנוֹתְנוֹ לַכּוֹהֵן, וְהוּא הַנִּקְרָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר; וְעָלָיו נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח,כו).
ח [ז] בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עֲנִיִּים, וְהָיָה לוֹ שָׁם מַעְשַׂר עָנִי--נוֹתֵן לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מִן הַמַּעֲשֵׂר כְּדֵי שָׂבְעוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב), [ח] כְּדֵי שָׂבְעוֹ. וְכַמָּה: אִם מִן הַחִטִּים נָתַן, לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי קַב; וְאִם מִן הַשְּׂעוֹרִים נָתַן, לֹא יִפְחֹת מִקַּב; וְאִם מִן הַכֻּסְּמִין, לֹא יִפְחֹת מִקַּב וְחֵצִי; וְאִם מִן הַגְּרֹגְּרוֹת, לֹא יִפְחֹת מִקַּב; וְאִם מִן הַדְּבֵלָה, לֹא יִפְחֹת מִמִּשְׁקָל חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סֶלַע; וְאִם מִן הַיַּיִן, לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי לוֹג; וְאִם מִן הַשֶּׁמֶן נָתַן, לֹא יִפְחֹת מֵרְבִיעִית; מִן הָאֹרֶז, רֹבַע הַקַּב.
ט נָתַן לוֹ יָרָק, נוֹתֵן מִשְׁקַל לִיטְרָה, וְהוּא מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים דֵּינָר; מִן הַחַרּוּבִין, שְׁלֹשֶׁת קַבִּין; מִן הָאֱגוֹזִים, עֲשָׂרָה; מִן הָאֲפַרְסְקִין, חֲמִשָּׁה; מִן הָרִמּוֹנִים, שְׁתַּיִם; וְאֶתְרוֹג, אֶחָד. וְאִם נָתַן לוֹ מִשְּׁאָר הַפֵּרוֹת, לֹא יִפְחֹת מִכְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בִּדְמֵיהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת.
י [ט] הָיָה לוֹ דָּבָר מוּעָט, וְהָעֲנִיִּים מְרֻבִּין וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּשֵּׁעוּר--נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֶן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם. [י] וּמַעְשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בַּגֹּרֶן--אֵין בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, אֵלָא הָעֲנִיִּים בָּאִים וְנוֹטְלִין עַל כָּרְחוֹ; וְאַפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. אֲבָל הַמִּתְחַלֵּק בַּבַּיִת--יֵשׁ בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, וְנוֹתְנוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיִּרְצֶה.
יא הָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר בַּגֹּרֶן, וְרָצָה לִתְּנוֹ לְעָנִי קְרוֹבוֹ אוֹ מְיֻדָּעוֹ--יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מֶחְצָה לִתְּנוֹ לוֹ; וְהַחֵצִי, מְחַלְּקוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר כַּשֵּׁעוּר שֶׁאָמַרְנוּ.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שְׁאֵינוּ נוֹתֵן לֶעָנִי אֵלָא כְּדֵי שָׂבְעוֹ, בַּשָּׂדֶה; אֲבָל אִם הָיָה הַמַּעֲשֵׂר בַּבַּיִת, מְחַלְּקוֹ לְכָל הָעֲנִיִּים אַפִלּוּ כַּזַּיִת כַּזַּיִת: שְׁאֵינוּ מְצֻוֶּה לִתֵּן כְּדֵי שָׂבְעוֹ אֵלָא בַּשָּׂדֶה--שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מוֹצֶא שָׁם לִקַּח, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב). [יג] בָּאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה לַבַּיִת--נוֹתְנִין לָאִשָּׁה תְּחִלָּה, וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ; וְאַחַר כָּךְ, נוֹתְנִין לָאִישׁ.
יג אָב וּבְנוֹ, אִישׁ וּקְרוֹבוֹ, שְׁנֵי אַחִין, שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן עָנִי--נוֹתֵן לוֹ הָאַחֵר מַעְשַׂר עָנִי שֶׁלּוֹ. [יד] שְׁנֵי עֲנִיִּים שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת--זֶה מַפְרִישׁ מַעְשַׂר עָנִי מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן חֲבֵרוֹ מַפְרִישׁ מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתֵן לוֹ.
יד [טו] הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר, אָסוּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי: אֵימָתַי--בִּזְמָן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לִקַּח חֵלֶק בְּכָל הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁלִישָׁהּ אוֹ רְבִיעָהּ בִּשְׂכָרוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, שְׁלִישׁ מַה שֶׁאַתָּה קוֹצֵר בִּלְבָד הִיא שֶׁלָּךְ, אוֹ רְבִיעַ מַה שֶׁתִּקְצֹר--הֲרֵי זֶה אֵין לוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּקְצֹר, וּבְשָׁעַת הַקָּצִיר עָנִי הוּא; לְפִיכָּךְ מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְאָסוּר בְּמַעְשַׂר עָנִי--שְׁאֵין מַפְרִישִׁין מַעְשַׂר עָנִי אֵלָא אַחַר שֶׁקָּצַר, וַהֲרֵי זָכָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁקָּצַר.
טו [טז] הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ קַרְקָע וּפֵרוֹת, וְהִעְנִי--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי שֶׁלָּהּ. וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן דָּמִים; וְאַפִלּוּ לָוָה הַדָּמִים וּלְקָחָהּ, הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים.
טז [יז] מַעְשַׂר עָנִי--אֵין פּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ מַלְוָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתַּגְמוּלִין, וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ שְׁבוּיִים, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ דָּבָר לִצְדָקָה; אֲבָל מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁלִּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שְׁהוּא מַעְשַׂר עָנִי. וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְחָבֵר עִיר בְּטוֹבָה. וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִנַּחְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יד,כח), וְאוֹמֵר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב).
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מתנות עניים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י