משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק יט

א  אֵין הַמַּעֲלֶה בַּחוּץ חַיָּב, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּחוּץ; אֲבָל אִם הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע, אוֹ עַל הָאֶבֶן--פָּטוּר:  שְׁאֵין קָרוּי קָרְבָּן אֵלָא עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא בַּחוּץ--שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ" (בראשית ח,כ).  וְאֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לַה', שֶׁנֶּאֱמָר "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, לַה'" (ויקרא יז,ט).

ב  אֵינוּ חַיָּב אֵלָא עַל הַעֲלָיַת דָּבָר הָרָאוּי לָאִשִּׁים אוֹ לַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן הָעוֹלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה" (ויקרא יז,ח):  מַה עוֹלָה, שֶׁרְאוּיָה לָאִשִּׁים--אַף כָּל שֶׁרָאוּי לָאִשִּׁים, הוּא שֶׁחַיָּבִין עַל הַעֲלָיָתוֹ בַּחוּץ.

ג  מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם, אוֹ הַמַּקְטִיר אֵבַרֵי עוֹלָה, אוֹ אֵמוּרִין, אוֹ קֹמֶץ, אוֹ לְבוֹנָה, אוֹ קְטֹרֶת, אוֹ מִנְחַת כּוֹהֲנִים, אוֹ מִנְחַת נְסָכִים, אוֹ הַמְּנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין יַיִן, אוֹ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם, בַּחוּץ--חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יְבִיאֶנּוּ, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (ויקרא יז,ט):  כָּל הַמִּתְקַבֵּל בִּפְנִים, חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ.

ד  אֲבָל הַזּוֹרֵק שְׁיַרֵי הַדָּם בַּחוּץ, אַפִלּוּ שְׁיַרֵי דָּמִים הַפְּנִימִיִּים--פָּטוּר:  שֶׁזְּרִיקַת שְׁיַרֵי הַדָּם--שְׁיַרֵי מִצְוָה הֶם, וְאֵינָן מְעַכְּבִין.  וְכֵן הַמְּנַסֵּךְ מַיִם אוֹ יַיִן פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה לוֹגִין בַּחוּץ--פָּטוּר, בֵּין בִּשְׁאָר יְמֵי הַשָּׁנָה בֵּין בֶּחָג:  הוֹאִיל וְחָסֵר הַשֵּׁעוּר, הֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לְהִתְקַבַּל בִּפְנִים.

ה  וְכֵן הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, מִבְּשַׂר אָשָׁם, מִבְּשַׂר שְׁלָמִים, בֵּין שֶׁלַּיָּחִיד בֵּין שֶׁלַּצִּבּוּר, מִשְּׁיַרֵי מְנָחוֹת, מִשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם, מִלֶּחֶם הַפָּנִים, בַּחוּץ--פָּטוּר:  שֶׁכָּל אֵלּוּ רְאוּיִין לַאֲכִילָה, לֹא לָאִשִּׁים.

ו  [ה] הַמַּעֲלֶה אֶת הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּחוּץ--חַיָּב מִפְּנֵי הָאֵמוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁן:  אֵין בְּשַׂר הַזֶּבַח חוֹצֵץ, וּכְאִלּוּ הִקְטִיר הָאֵמוּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן.  אֲבָל הַמַּעֲלֶה מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה--פָּטוּר, שְׁאֵין הַקֹּמֶץ בָּרוּר וּמֻבְדָּל; קְמָצָהּ, וְחָזַר קָמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיב כֻּלָּהּ בַּחוּץ--חַיָּב.

ז  [ו] הַיּוֹצֵק, וְהַבּוֹלֵל, וְהַפּוֹתֵת, וְהַמּוֹלֵחַ, וְהַמֵּנִיף, וְהַמַּגִּישׁ, וְהַמְּסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְּקַבֵּל דָּמִים, בַּחוּץ--פָּטוּר:  לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵינוּ גְּמָר עֲבוֹדָה, וְנֶאֱמָר "אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה" (ויקרא יז,ח).  מַה הַעֲלָיָה, שְׁהִיא גְּמָר עֲבוֹדָה--אַף כָּל שְׁהוּא גְּמָר עֲבוֹדָה, חַיָּבִין עָלָיו.

ח  [ז] פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִמְּקוֹם שְׁרֵפָתָהּ, וְכֵן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עָלָיו--פָּטוּר:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא יְבִיאֶנּוּ" (ויקרא יז,ט)--כָּל שְׁאֵינוּ רָאוּי לָבוֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּבִין עָלָיו.

ט  אֲבָל קֳדָשִׁים פְּסוּלִין, שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ--אִם הֶעֱלָה מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב.  כֵּיצַד:  כְּגוֹן הַלָּן, וְהַיּוֹצֶא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשֶׁבֶת הָעוֹבֵד--שֶׁכֻּלָּן נִשְׂרָפִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין--אִם עָבַר וְהֶעֱלָה מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב:  שֶׁנֶּאֱמָר "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, לַה'" (ויקרא יז,ט)--כָּל הַנַּעֲשֶׂה לַה' חַיָּבִין עָלָיו, וְאֵלּוּ נַעֲשׂוּ לַה'.

י  [ח] כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל הַעֲלָיָתוֹ בַּחוּץ--כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלָה מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת בַּחוּץ, חַיָּב:  בֵּין שֶׁהֶעֱלָה בִּפְנִים תְּחִלָּה, וְשִׁיַּר מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ, בֵּין שֶׁהִנִּיחַ הַכֹּל בִּפְנִים, וְלָקַח מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ.  אֲבָל אִם חָסֵר אוֹתוֹ דָּבָר הַקָּרֵב כָּל שְׁהוּא בִּפְנִים, וְהֶעֱלָה שְׁאֵרִיתוֹ בַּחוּץ--פָּטוּר.

יא  [ט] כֵּיצַד:  הַקֹּמֶץ אוֹ הַלְּבוֹנָה, וְהָאֵמוּרִין, וְהָעוֹלָה, וּמִנְחָה הַנִּשְׂרֶפֶת, וְהַנְּסָכִין, שֶׁחָסְרוּ מִקְצָתָם בִּפְנִים, וְהִקְרִיב שְׁאֵרִיתָן בַּחוּץ--פָּטוּר:  שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (ויקרא יז,ט)--עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב, וְאֵינוּ חַיָּב עַל הֶחָסֵר.  הוֹצִיאוֹ שָׁלֵם, וְחָסֵר בַּחוּץ, וְהֶעֱלָהוּ--הֲרֵי זֶה סָפֵק, לְפִיכָּךְ אֵינוּ לוֹקֶה.

יב  [י] הֶעֱלָה אֵבֶר שְׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת בָּשָׂר, וְהָיָה הָעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לְכַזַּיִת--חַיָּב, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְחֻבָּר; הָיָה מֶלַח מַשְׁלִימוֹ לְכַזַּיִת--הֲרֵי זֶה סָפֵק, לְפִיכָּךְ אֵינוּ לוֹקֶה.  וְעוֹלָה וְאֵמוּרֶיהָ, מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת.

יג  [יא] הֶעֱלָה, וְחָזַר וְהֶעֱלָה--חַיָּב עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר.  זָרַק וְהֶעֱלָה, חַיָּב שְׁתַּיִם:  שֶׁהֲרֵי חָלַק הַכָּתוּב בֵּין מַעֲלֶה לְעוֹשֶׂה--שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר "אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה" (ויקרא יז,ח), וְנֶאֱמָר "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (ויקרא יז,ט).  הֶעֱלָה אֵבֶר חָסֵר, פָּטוּר--שֶׁנֶּאֱמָר "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ", עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב.  [יב] שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בָּאֵבֶר, וְהֶעֱלוּהוּ בַּחוּץ--חַיָּבִין:  שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אִישׁ . . . אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה" (ויקרא יז,ח)--אַפִלּוּ אִישׁ וְאִישׁ שֶׁהֶעֱלוּ, חַיָּבִין.

יד  [יג] הַזּוֹרֵק מִקְצַת מַתָּנוֹת בַּחוּץ, חַיָּב.  הַמְּקַבֵּל דַּם חַטָּאת בְּכוֹס אֶחָד, נָתַן מִמֶּנּוּ בַּחוּץ, וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים--חַיָּב עַל הַנִּתָּן בַּחוּץ, שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים; וְאִם נָתַן מִמֶּנּוּ בִּפְנִים, וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ--פָּטוּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן שְׁיָרַיִם.  אֲבָל אִם קִבַּל בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת, בֵּין שֶׁנָּתַן שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ, אוֹ אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, אוֹ אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ--הֲרֵי זֶה חַיָּב.

טו  [יד] הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה שֶׁלְּמִנְחָה, שֶׁהִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ, אוֹ הִקְרִיב הָאֶחָד בִּפְנִים וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ--חַיָּב; וְכֵן שְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁהִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ, אוֹ אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ--חַיָּב.

טז  [טו] מִי שֶׁשָּׁחַט קֳדָשִׁים בַּזְּמָן הַזֶּה, וְהֶעֱלָה חוּץ לָעֲזָרָה--חַיָּב:  מִפְּנֵי שְׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים--שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בַּיִת, שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לְשָׁעָתָהּ וְקִדְּשָׁה לָעֲתִיד לָבוֹא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יז  [טז] הַשּׁוֹחֵט קָדְשֵׁי גּוֹיִים בַּחוּץ, חַיָּב; וְכֵן הַמַּעֲלֶה אוֹתָן בַּחוּץ.  וְהַגּוֹיִים מֻתָּרִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לַה', בְּכָל מָקוֹם--וְהוּא, שֶׁיַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה שֶׁיִּבְנוּ.  וְאָסוּר לְסַיְּעָן, וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן--שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר עָלֵינוּ לְהַקְרִיב בַּחוּץ; וּמֻתָּר לְהוֹרוֹת לָהֶם, וּלְלַמְּדָם הֵיאַךְ יַקְרִיבוּ לְשֵׁם הָאֵל בָּרוּךְ הוּא.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט