משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א הַנּוֹדֵר גָּדוֹל, וְהֵבִיא קָטָן--לֹא יָצָא; נָדַר קָטָן, וְהֵבִיא גָּדוֹל--יָצָא. כֵּיצַד: אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים כֶּבֶשׂ, וְהֵבִיא אַיִל, אוֹ שֶׁנָּדַר עֵגֶל וְהֵבִיא שׁוֹר, גְּדִי וְהֵבִיא שָׂעִיר--יָצָא. [ב] נָדַר עוֹלָה מִן הַכְּבָשִׂים, אוֹ מִן הָאֵילִים, וְהֵבִיא פִּלְגָּס--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ, אוֹ לֹא יָצָא; וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלַת עוֹף מִן הַתּוֹרִים, אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה, וְהֵבִיא תְּחִלַּת הַצֵּהוּב שֶׁבְּזֶה וְשֶׁבְּזֶה--הֲרֵי זֶה סָפֵק.
ב נָדַר שָׁחוֹר וְהֵבִיא לָבָן, לָבָן וְהֵבִיא שָׁחוֹר, זָכָר וְהֵבִיא נְקֵבָה, נְקֵבָה וְהֵבִיא זָכָר--לֹא יָצָא.
ג הַנּוֹדֵר סְתָם, מֵבִיא מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּמִּין שֶׁנָּדַר; וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם רְגִילִין לִקְרוֹת בִּסְתָם לְאֶחָד מִן הַמִּינִין, מֵבִיא כְּאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. כֵּיצַד: נָדַר עוֹלָה מִן הַבָּקָר, יָבִיא שׁוֹר. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה--אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִקְרוֹת עוֹלָה סְתָם, אַפִלּוּ לְעוֹלַת הָעוֹף--מֵבִיא פְּרִידָה אַחַת, תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה; וְאִם דַּרְכָּן שְׁאֵין קוֹרְאִין עוֹלָה סְתָם אֵלָא לְעוֹלַת בָּקָר, יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ד מִי שֶׁנָּדַר שׁוֹר אוֹ אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵגֶל וְכַיּוֹצֶא בָּהֶם--לֹא יָבִיא כָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו מוּעָטִין, וְאֵינוּ חַיָּב לְהָבִיא הַיָּפֶה הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר, שְׁאֵין שָׁם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ; אֵלָא יָבִיא הַבֵּינוֹנִי. וְאִם הֵבִיא הַכָּחוּשׁ, יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ.
ה הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שׁוֹר שׁוֹוֶה מָנֶה--יָבִיא שׁוֹר שֶׁשּׁוֹוֶה מָנֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, חוּץ מִנְּסָכָיו; הֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה, לֹא יָצָא.
ו הָאוֹמֵר שׁוֹר זֶה עוֹלָה, וְנָפַל בּוֹ מוּם--אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם; וְאַפִלּוּ הֵבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֶחָד, יָצָא. אָמַר שְׁנֵי שְׁוָרִים אֵלּוּ עוֹלָה, וְנָפַל בָּהֶם מוּם--אִם רָצָה, יָבִיא בִּדְמֵיהֶם אֶחָד. אַיִל זֶה עוֹלָה, וְנָפַל בּוֹ מוּם--אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ; וְכֵן אִם נָדַר כֶּבֶשׂ, וְנִפְסַל--אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל.
ז אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, וְהִפְרִישׁ שׁוֹר, וְנִגְנַב--פּוֹטֵר עַצְמוֹ בְּשֶׂה. אָמַר שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה, הֻקְבַּע; וְאִם נִפְסַל, לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אֵלָא שׁוֹר.
ח הָאוֹמֵר אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ, וְאֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ, וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם--הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. הָיוּ שְׁלוֹשָׁה--הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, וְחוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי; כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--יַמְתִּין לַבֵּינוֹנִי עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְתָחוּל הַקְּדֻשָּׁה עַל הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ. וְאִם אָמַר שׁוֹר שֶׁבִּשְׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ--הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי.
ט פֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶן, וְשָׁכַח, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו, אֶחָד מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ--הֲרֵי זֶה מַקְדִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלָה מִן הַבָּקָר, וְקָבַע נִדְרוֹ, וְשָׁכַח מַה קָבַע, אִם שׁוֹר אִם עֵגֶל--הֲרֵי זֶה יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן אִם קָבַע בַּכְּבָשִׂים, וְשָׁכַח מַה קָבַע--יָבִיא אַיִל; קָבַע בָּעִזִּים, וְשָׁכַח--יָבִיא שָׂעִיר. שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין מִן הַבְּהֵמָה קָבַע עוֹלָתוֹ, יָבִיא שׁוֹר וְאַיִל וְשָׂעִיר; וְאִם נִסְתַּפַּק לוֹ שֶׁמֶּא בָּעוֹף קָבַע עוֹלָתוֹ, יוֹסִיף תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.
י נָדַר תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים, וְקָבַע נִדְרוֹ בַּבָּקָר, וְשָׁכַח בְּמַה קְבָעוֹ--יָבִיא פָּר וּפָרָה; וְכֵן אִם נִסְתַּפַּק לוֹ בַּכְּבָשִׂים, יָבִיא אַיִל וְרָחֵל; נִסְתַּפַּק לוֹ בָּעִזִּים, יָבִיא שָׂעִיר וּשְׂעִירָה. שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ--מֵבִיא פָּר וּפָרָה, אַיִל וְרָחֵל, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה.
יא הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלַת עוֹף, מֵבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה; פֵּרַשׁ, וְשָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ--מֵבִיא תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.
יב [יא] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ--יָבִיא קֹמֶץ לְבוֹנָה, שְׁאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹת שְׁהוּא אֵלָא לְבוֹנָה. פֵּרַשׁ נִדְרוֹ, וְשָׁכַח מַה פֵּרַשׁ--יָבִיא מִכָּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ; לְפִיכָּךְ מֵבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה, וְעוֹלַת עוֹף, וּמִנְחַת נְסָכִים, וּלְבוֹנָה, וְיַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
יג [יב] אָמַר הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ--יָבִיא כֶּבֶשׂ, שְׁאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ אֵלָא כֶּבֶשׂ; פֵּרַשׁ, וְשָׁכַח מַה פֵּרַשׁ--יָבִיא בְּסֶלַע מִכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ.
יד [יג] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה, לֹא יִפְחֹת מִקֹּמֶץ. הֲרֵי עָלַי עֵצִים--לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי גְּזָרִים, עָבְיָן כְּמָחוֹקוֹת וְאָרְכָּן אַמָּה; הֲרֵי עָלַי עֵץ--מֵבִיא גֶּזֶר אֶחָד, אָרְכּוֹ אַמָּה. וְאִם רָצָה לְהָבִיא דְּמֵי הָעֵצִים, יָבִיא.
טו [יד] מִי שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדַּב שֶׁמֶן, כֵּיצַד עוֹשִׂין בּוֹ--קוֹמֵץ מִמֶּנּוּ קֹמֶץ, וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים כִּשְׁיַרֵי מְנָחוֹת. וְכֵיצַד עוֹשִׂין בַּיַּיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ--נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וּמְנַסְּכוֹ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַשִּׁיתִין כְּכָל הַנְּסָכִים. וְהַלְּבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ--נוֹתֵן עָלֶיהָ מֶלַח, וְכֻלָּהּ לָאִשִּׁים.
טז [טו] מִי שֶׁנָּדַר נֶדֶר, לֹא יְבִיאֶנּוּ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: שֶׁהֲרֵי נִתְחַיַּב בְּקָרְבָּן זֶה; וְכָל הַמְּחֻיָּב בְּקָרְבָּן, לֹא יָבִיא קָרְבָּנוֹ אֵלָא מִן הַחֻלִּין. [טז] אָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין, וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר--לֹא יָבִיא לַחְמָהּ אֵלָא מִן הַחֻלִּין: שֶׁהֲרֵי נָדַר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה, וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה אֵלָא עִם הַלֶּחֶם.
יז פֵּרַשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא תּוֹדָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין--יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר; וְאִם הֵבִיא הַכֹּל מִן הַחֻלִּין, יָצָא. וְכֵן אִם פֵּרַשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר--יָבִיא; וְלֹא יָבִיא לַחְמָהּ מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי--אֵלָא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שְׁהִיא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
יח וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ שֶׁיָּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר, לֹא יָבִיא נְסָכֶיהָ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שְׁאֵין הַנְּסָכִים בָּאִין לְעוֹלָם אֵלָא מִן הַחֻלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶן "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ" (במדבר טו,ד)--עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶן צַד לְגָבוֹהַּ כְּלָל.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט