משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן--בֵּין קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה וָעוֹף, בֵּין קָרְבְּנוֹת מְנָחוֹת--מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּבֵית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה, כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים יב,יד). וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל אָדָם מִטַּפֵּל וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁנִּתְחַיַּב לְהַקְרִיבָן, מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה: שֶׁנֶּאֱמָר "רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר-יִהְיוּ לְךָ, וּנְדָרֶיךָ, תִּשָּׂא וּבָאתָ . . ." (דברים יב,כו)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ, שְׁהוּא מִטַּפֵּל בָּהֶם עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה.
ב הַמַּקְרִיב קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה--בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, בְּכָל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים יב,יג). וְאִם הִקְרִיב בְּמֵזִיד--חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עֹלָה, אוֹ-זָבַח. וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא יְבִיאֶנּוּ, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, לַה'--וְנִכְרַת . . . מֵעַמָּיו" (ויקרא יז,ח-ט); וְאִם הִקְרִיב בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.
ג וְכֵן הַשּׁוֹחֵט קֳדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אוֹתָם--אִם הָיָה מֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז . . . דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ, וְנִכְרַת" (ויקרא יז,ג-ד). וְאִם שָׁחַט בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.
ד וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל הַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ: בְּהֶקֵּשׁ--נֶאֱמָר "שָׁם, תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ" (דברים יב,יד), וְנֶאֱמָר "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה, כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (שם). מַה הַעֲלָיָה בַּחוּץ שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ--הִזְהִיר עָלֶיהָ בַּפֵּרוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ" (דברים יב,יג); אַף עֲשִׂיָּה שֶׁבִּכְלָלָהּ הַשְּׁחִיטָה, שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ בַּפֵּרוּשׁ--הֲרֵי הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֵלָא אִם כֵּן הִזְהִיר.
ה הַשּׁוֹחֵט קֳדָשִׁים וְהֶעֱלָה אוֹתָם בַּחוּץ, חַיָּב שְׁתַּיִם--אַחַת עַל הַשְּׁחִיטָה, וְאַחַת עַל הַהַעֲלָיָה. שָׁחַט בִּפְנִים, וְהֶעֱלָה בַּחוּץ--חַיָּב עַל הַהַעֲלָיָה; וְכֵן אִם שָׁחַט בַּחוּץ, וְהֶעֱלָה בִּפְנִים--חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה.
ו אֵינוּ חַיָּב אֵלָא עַל שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים, הָרְאוּיִין לִקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶחָד מֵאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ, אוֹ מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" (ויקרא יז,ד)--כָּל שְׁאֵינוּ רָאוּי לָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן ה', אֵין חַיָּבִין עָלָיו.
ז שָׁחַט בַּחוּץ מְחֻסַּר זְמָן בְּגוּפוֹ, אוֹ בַּבְּעָלִים--הוֹאִיל וְאֵינוּ רָאוּי לָבוֹא עַתָּה בִּפְנִים, פָּטוּר. [ח] אֵיזֶה הוּא מְחֻסָּר זְמָן, בְּגוּפוֹ: בְּהֵמָה בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַלִּידָה, וְתוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן; וְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנִּשְׁחַט אֶחָד מֵהֶם הַיּוֹם, שְׁאֵין הַשֵּׁנִי רָאוּי עַד לְמָחָר.
ח [ט] וְאֵיזֶה הוּא מְחֻסַּר זְמָן, בַּבְּעָלִים--קָרְבָּן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמָן בְּעָלָיו לְהַקְרִיבוֹ. כֵּיצַד: הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת שֶׁשָּׁחֲטוּ חַטָּאתָם בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי סְפִירָה, פְּטוּרִין; וְכֵן מְצֹרָע שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה, פָּטוּר: שֶׁעֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בַּעֲלֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ לַכַּפָּרָה. אֲבָל אִם שָׁחֲטוּ עוֹלוֹתֵיהֶן בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה, חַיָּבִין: שֶׁהָעוֹלָה, דּוֹרוֹן הִיא; וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, הֶן עִיקַר הַכַּפָּרָה.
ט וְכֵן נָזִיר שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, פָּטוּר; הִקְרִיב עוֹלָתוֹ אוֹ שְׁלָמָיו בַּחוּץ, חַיָּב: שֶׁהַחַטָּאת הִיא הַמְּעַכֶּבֶת אוֹתוֹ, וְהִיא עִיקַר הַנְּזִירוּת.
י אָשָׁם תָּלוּי וְחַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק, שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ--פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי לֹא נִקְבַּע הָאִסּוּר. אָשָׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ--חַיָּב, הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רָאוּי בִּפְנִים וְכָשֵׁר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְכָל קָרְבָּן שְׁהוּא פָּטוּר עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ, כָּךְ הוּא פָּטוּר עַל הַעֲלָיָתוֹ.
יא שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָם בַּחוּץ--אִם עַד שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם, חַיָּב כָּרֵת עַל שְׁנֵיהֶן, הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבוֹא לִפְנֵי ה', לַוִּדּוּי; וְאִם אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה--פָּטוּר עַל הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ רָאוּי לָבוֹא לִפְנֵי ה'.
יב הַשּׁוֹחֵט שְׁלָמִים בַּחוּץ, קֹדֶם שֶׁיִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל--פָּטוּר: שֶׁהֲרֵי הֶן מְחֻסָּרִים מַעֲשֶׂה; וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לִקָּרֵב לִפְנֵי ה', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בַּחוּץ, אַפִלּוּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה--בֵּין לִשְׁמוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ--חַיָּב: שֶׁהַפֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שְׁלָמִים הוּא.
יג בֶּהֱמַת חֻלִּין, שֶׁעֻבְרָהּ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ--אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ בַּחוּץ; וְאִם שָׁחַט--אֵינוּ לוֹקֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא לִפְנֵי ה'. [יד] גָּנַב וְהִקְדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בַּחוּץ--חַיָּב. וּמֵאֵימָתַי הִעְמִידוּהָ בִּרְשׁוּתוֹ, כְּדֵי לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ כָּרֵת: מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ--וְהוּא, שֶׁשְּׁחָטָהּ אַחַר יֵאוּשׁ; אֲבָל לִפְנֵי יֵאוּשׁ, אֵינָהּ קְדוֹשָׁה.
יד [טו] הָיְתָה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּחוּץ, וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים, וְשָׁחַט--חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז, בַּמַּחֲנֶה; אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא יז,ג). אֶחָד הַשּׁוֹחֵט בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁאָר גּוּף הַבְּהֵמָה לַחוּץ; אוֹ שֶׁהָיָה גּוּפָהּ בִּפְנִים, וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ--חַיָּב: עַד שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא יְבִיאֶנּוּ" (ויקרא יז,ט). אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בְּגַגּוֹ שֶׁלַּהֵיכָל--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רָאוּי לִזְבִיחָה כְּלָל, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
טו [טז] שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין, וְשָׁחֲטוּ בַּחוּץ--פְּטוּרִין: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִשְׁחַט . . . אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט" (ויקרא יז,ג)--אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם. וְאֶחָד שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לִשְׁחֹט קֳדָשִׁים אֵלּוּ לַה'--הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ" (ויקרא יז,ד): אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַדָּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּדָם הַנִּשְׁפָּךְ, לֹא כְּקָרְבָּן--הֲרֵי הוּא חַיָּב.
טז [יז] הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה--חַיָּב, הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה בַּלַּיְלָה כְּשֵׁרָה בַּחוּץ. וְכֵן אִם הֶעֱלָה בַּלַּיְלָה, מִזֶּה שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה--חַיָּב עַל הַהַעֲלָיָה; אֲבָל אִם שָׁחַט בִּפְנִים בַּלַּיְלָה, וְהֶעֱלָה בַּחוּץ--פָּטוּר, לְפִי שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֵלָא דָּבָר פָּסוּל, שְׁאֵין לָךְ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בַּלַּיְלָה, בַּמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אִם קִבַּל בִּכְלִי חֹל בִּפְנִים, וְזָרַק בַּחוּץ--פָּטוּר.
יז [יח] וְכֵן הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בַּחוּץ, פָּטוּר; וְאִם הֶעֱלָהוּ, פָּטוּר. מָלַק בִּפְנִים, וְהֶעֱלָה בַּחוּץ--חַיָּב עַל הַהַעֲלָיָה; שְׁחָטוֹ בִּפְנִים, וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ--פָּטוּר, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֵלָא דָּבָר שְׁאֵינוּ רָאוּי לִקָּרֵב. שָׁחַט אֶת הָעוֹף בַּחוּץ, וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ--חַיָּב שְׁתַּיִם: שֶׁהַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ כְּשֵׁרָה, וַהֲרֵי הִיא כִּמְלִיקָה בִּפְנִים.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט