משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א אֲכִילַת הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם--מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם" (שמות כט,לג): הַכּוֹהֲנִים אוֹכְלִים, וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁאוֹכְלִין הַכּוֹהֲנִים, שֶׁאֲכִילָתָן מִצְוָה. [ב] וְכֵן אֲכִילַת שְׁיַרֵי הַמְּנָחוֹת--מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה, יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו,ט).
ב [ג] וְאֵין חַטָּאת וְאָשָׁם וּשְׁיַרֵי מְנָחוֹת נֶאֱכָלִין אֵלָא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, בָּעֲזָרָה; וְאִם נֶאְכְלוּ בַּהֵיכָל--נֶאְכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "לְכָל-מִנְחָתָם וּלְכָל-חַטָּאתָם, וּלְכָל-אֲשָׁמָם . . . בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תֹּאכְלֶנּוּ; כָּל-זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ" (במדבר יח,ט-י). וְכֵן שַׁלְמֵי צִבּוּר, הֲרֵי הֶן כְּחַטָּאת וּכְאָשָׁם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג [ד] חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁלִּשְׁלָמִים--נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם "לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ" (במדבר יח,יא); וְכֵן הַמּוּרָם מִתּוֹדָה וְהַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר, שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַה'--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ" (במדבר יח,יט). [ה] וְכֵן הַבְּכוֹר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בּוֹ "וּבְשָׂרָם, יִהְיֶה-לָּךְ: כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין" (במדבר יח,יח). וְכָל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִים לַכּוֹהֲנוֹת--נֶאֱכָלִים לְעַבְדֵי הַכּוֹהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם, כִּתְרוּמָה.
ד וְכֻלָּן נֶאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה, תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר" (ויקרא י,יד): לֹא נֶאֱמָר בָּהֶן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, שְׁהִיא הָעֲזָרָה; אֵלָא "טָהוֹר", שְׁהוּא כָּל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל--שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְדוֹרוֹת, יְרוּשָׁלַיִם. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁהֲרֵי הֶן קֳדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים. וְהַחַלּוֹנוֹת וְעֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים.
ה [ו] הַשְּׁלָמִים--נֶאֱכָלִים בְּיוֹם הַזְּבִיחָה, וְכָל הַלַּיְלָה, וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת-זִבְחוֹ, יֵאָכֵל; וּמִמָּחֳרָת . . . וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר-זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (ויקרא ז,טז-יח). נִמְצֵאתָ לָמֵד שְׁהֶן נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, בֵּין חֵלֶק הַכּוֹהֲנִים בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים; וְהוּא הַדִּין לִבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר, שֶׁהֲרֵי הֶן קֳדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים.
ו [ז] אֲבָל הַתּוֹדָה--אַף עַל פִּי שְׁהִיא קֳדָשִׁים קַלִּים, אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֵלָא בְּיוֹם הַזְּבִיחָה עִם הַלַּיְלָה: שֶׁנֶּאֱמָר בָּהּ "בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ, יֵאָכֵל: לֹא-יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר" (ויקרא ז,טו). וְכֵן אֵיל הַנָּזִיר וְהַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהֶן, כַּיּוֹצֶא בָּהֶן--בֵּין חֵלֶק הַכּוֹהֲנִים, בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים. וְהוּא הַדִּין לְחַטָּאת וּלְאָשָׁם וּלְשַׁלְמֵי צִבּוּר וְלִשְׁיַרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהַכֹּל נֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ, יֵאָכֵל", כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּמַשְׁמָע: חוּץ מִן הַשְּׁלָמִים, שֶׁפֵּרַשׁ בָּהֶן הַכָּתוּב; וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר, הַדּוֹמִים לָהֶם.
ז [ח] כָּל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה--דִּין תּוֹרָה, שְׁהֶן נֶאֱכָלִין עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה, אָמְרוּ חֲכָמִים שְׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֵלָא עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
ח [ט] כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים--אֵין אוֹכְלִין אוֹתָם אֵלָא הַטְּהוֹרִים, הַמּוּלִין: אַפִלּוּ הִעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ--אֵינוּ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. וְהַטֻּמְטוֹם אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, לְפִי שְׁהוּא סְפֵק עָרֵל; אֲבָל הָאַנְדְּרֻגִּינוֹס, יֵרָאֶה לִי שְׁהוּא אוֹכֵל בִּקְדָשִׁים קַלִּים.
ט [י] וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים, בְּכָל מַאֲכָל; אַפִלּוּ הַכּוֹהֲנִים מֻתָּרִין לֶאֱכֹל חֶלְקָם, בֵּין מִקֳּדָשִׁים קַלִּים בֵּין מִקָּדְשֵׁי קֳדָשִׁים--בְּכָל מַאֲכָל, וּלְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, וּלְאָכְלָם צְלוּיִים שְׁלוּקִים וּמְבֻשָּׁלִים; וְלָתֵת לְתוֹכָן תְּבָלִין שֶׁלְּחֻלִּין--אֲבָל לֹא תְּבָלֵי תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה לִידֵי פְּסוּל. וְהָעֲצָמוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מֻתָּרוֹת, וְעוֹשֶׂה אָדָם מֵהֶם כָּל כֵּלִים שֶׁיִּרְצֶה.
י [יא] הָיְתָה לָהֶם אֲכִילָה מוּעֶטֶת--אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַשֹּׂבַע; הָיְתָה לָהֶן אֲכִילָה מְרֻבָּה--אֵין אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַגַּסָּה. וְכֵן בִּשְׁיַרֵי הַמְּנָחוֹת.
יא [יב] אֵין מְבַשְּׁלִין חַטָּאת אוֹ אָשָׁם, עִם מוּרָם מִתּוֹדָה אוֹ מֵאֵיל נָזִיר--מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן, וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן; וְלֹא מוּרָם מִתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, עִם בְּכוֹר אוֹ עִם חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁלִּשְׁלָמִים--מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בִּזְמָן אֲכִילָתָן. וְלֹא מוּרָם מִשְּׁלָמִים שֶׁלְּאֶמֶשׁ, עִם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁלַּיּוֹם--מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן, וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן, וּבִזְמָן אֲכִילָתָן. אֲבָל חַטָּאת וְאָשָׁם, מִתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה; וְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, זֶה עִם זֶה; וְהַבְּכוֹר וְחָזֶה וְשׁוֹק, זֶה עִם זֶה.
יב חֲתִכָּה שֶׁלְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, אוֹ שֶׁלְּפִגּוּל אוֹ נוֹתָר, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם חֲתִכּוֹת אֲחֵרוֹת--אוֹתָן הַחֲתִכּוֹת אֲסוּרוֹת לַזָּרִים, וּמֻתָּרוֹת לַכּוֹהֲנִים. [יג] בְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, אוֹ בְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁנִּתְבַּשַּׁל עִם בְּשַׂר תַּאֲוָה--הֲרֵי בְּשַׂר הַתַּאֲוָה אָסוּר לַטְּמֵאִים, וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים.
יג [יד] נֶאֱמָר בָּעוֹלָה "עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ויקרא ז,ח), וְנֶאֱמָר בַּחַטָּאת "הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ, יֹאכְלֶנָּה" (ויקרא ו,יט), וְנֶאֱמָר בָּאָשָׁם "לַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר-בּוֹ, לוֹ יִהְיֶה" (ראה ויקרא ז,ז), וְנֶאֱמָר בַּשְּׁלָמִים "לַכֹּהֵן, הַזֹּרֵק אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים--לוֹ יִהְיֶה" (ויקרא ז,יד), וְנֶאֱמָר בַּמִּנְחָה "הַמַּקְרִיב אֹתָהּ, יֹאכְלֶנָּה" (ראה ויקרא ו,יט; ויקרא ז,ט)--אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּכָל אֵלּוּ אֵלָא בָּרָאוּי: שֶׁהַכּוֹהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה, זֶה הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל; וּמִי שְׁאֵינוּ רָאוּי בְּשָׁעַת הַקָּרְבָּן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה טָמֵא--אֵין לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל, אַפִלּוּ כְּשֶׁיִּטְהַר לָעֶרֶב. אֲבָל לְעִנְיַן חֲלֻקָּה, הַכֹּל לְאַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁמַּקְרִיבִין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם; וְכֻלָּם חוֹלְקִים בְּכָל קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, אִישׁ כְּאָחִיו--בֵּין זֶה שֶׁהִקְרִיב, בֵּין אָחִיו שֶׁעִמּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא הִקְרִיב.
יד [טו] וְלָמָּה חִלַּק הַכָּתוּב בִּמְנָחוֹת, בֵּין מְנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת וּמִנְחַת הַסֹּלֶת, שֶׁהֲרֵי בָּאֲפוּיוֹת הוּא אוֹמֵר "כָּל-הַמִּנְחָה, אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר . . . לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ, לוֹ תִהְיֶה" (ראה ויקרא ז,ט), וּבְמִנְחַת הַסֹּלֶת הוּא אוֹמֵר "וְכָל-מִנְחָה בְלוּלָה-בַשֶּׁמֶן, וַחֲרֵבָה--לְכָל-בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז,י):
טו שֶׁהָאֲפוּיָה, כְּשֶׁחוֹלְקִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב--כָּל שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ חֶלְקוֹ, אַפִלּוּ כַּזַּיִת פַּת, הֲרֵי הוּא רָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹכְלוֹ מִיָּד; אֲבָל הַסֹּלֶת, אִם יְחַלְּקוּ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן--נִמְצָא מַגִּיעַ לְזֶה מְלוֹא כָּפּוֹ סֹלֶת אוֹ פָּחוּת, שְׁאֵינוּ רָאוּי לֹא לָלוּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא לֶאֱפוֹתוֹ. לְפִיכָּךְ הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיְּחַלְּקוּ מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, וְלֹא יְחַלְּקוּ מִנְחָה זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל כָּל אַנְשֵׁי בֵּית אָב--הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהּ "לְכָל-בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז,י), שֶׁיְּחַלְּקוּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין חוֹלְקִין מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, אַפִלּוּ מַעֲשֵׂה מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה מַחֲבַת, אוֹ סֹלֶת כְּנֶגֶד סֹלֶת; אֵלָא כָּל אַחַת וְאַחַת, חוֹלְקִין שְׁיָרֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. [טז] וְכֵן אֵין חוֹלְקִין עוֹף כְּנֶגֶד עוֹף, וְלֹא חַטָּאת כְּנֶגֶד חַטָּאת, וְלֹא חָזֶה וְשׁוֹק כְּנֶגֶד חָזֶה וְשׁוֹק; אֵלָא כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק, חוֹלְקִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן בְּשׁוֹוֶה.
טז אֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַפִלּוּ בִּקְדָשִׁים קַלִּים, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים; וְכֵן אִשָּׁה וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס--אֵין חוֹלְקִים לָהֶם בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ כְּאָחִיו" (ויקרא ז,י). אֲבָל בַּעַל מוּם--בֵּין קָבוּעַ בֵּין עוֹבֵר, בֵּין שֶׁנֻּלַּד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים וְנִפְסַל--חוֹלֵק וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "לֶחֶם אֱלֹהָיו, מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים . . ." (ויקרא כא,כב): וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה; אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא, אֵינוּ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב. [יח] וְכֵן כּוֹהֵן גָּדוֹל--אוֹכֵל שֶׁלֹּא בַּחֲלֻקָּה, אֵלָא נוֹטֵל כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה.
יז [יט] כָּל הָרָאוּי לַאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים בְּשָׁעַת הַקָּרְבָּן, חוֹלֵק לֶאֱכֹל; וְכָל שְׁאֵינוּ רָאוּי לֶאֱכֹל בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לֶאֱכֹל לָעֶרֶב--אֵינוּ חוֹלֵק כְּדֵי לְהַנִּיחַ חֶלְקוֹ לָעֶרֶב. כֵּיצַד: טְבוּל יוֹם, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וְהָאוֹנֵן בְּיוֹם הַקְּבוּרָה, בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל בֵּין כּוֹהֵן הִדְיוֹט--אֵינָן חוֹלְקִין לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
יח [כ] כָּל שְׁאֵינוּ רָאוּי לֶאֱכֹל, אֵינוּ רָאוּי לַעֲבֹד: חוּץ מִכּוֹהֵן גָּדוֹל הָאוֹנֵן--שְׁהוּא עוֹבֵד וְאֵינוּ אוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל אִישׁ שְׁאֵינוּ רָאוּי לַעֲבֹד, אֵינוּ רָאוּי לֶאֱכֹל--חוּץ מִבַּעַל מוּם, שֶׁהֲרֵי נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה.
יט [כא] כָּל שְׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּבָּשָׂר, אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת. אַפִלּוּ טָמֵא בְּשָׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בְּשָׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים--אֵינוּ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר: שֶׁנֶּאֱמָר "הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה" (ויקרא ז,לג)--עַד שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר וְרָאוּי לָעֲבוֹדָה מִשָּׁעַת זְרִיקָה, עַד אַחַר הֶקְטֵר חֲלָבִים.
כ [כב] נִטְמָא אַחַר זְרִיקָה, וְטָבַל, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר אַף בְּשָׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים--הַדָּבָר סְפֵק אִם חוֹלֵק, אוֹ אֵינוּ חוֹלֵק; לְפִיכָּךְ אִם תָּפַס, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. [כג] קָרְבַּן צִבּוּר הַבָּא בְּטֻמְאָה--אַף עַל פִּי שֶׁהַטְּמֵאִים מַקְרִיבִין, אֵין חוֹלְקִין עִם הַטְּהוֹרִין לֶאֱכֹל לָעֶרֶב: מִפְּנֵי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט