משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א חֹמֶר בְּחַטַּאת הַבְּהֵמָה, מִשְּׁאָר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים: שֶׁדַּם חַטַּאת הַבְּהֵמָה שֶׁנִּתַּז מִן הַכְּלִי שֶׁקִּבַּל בּוֹ הַדָּם קֹדֶם הַזָּיָה, עַל הַבֶּגֶד--טָעוּן כִּבּוּס בַּמַּיִם בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ, עַל-הַבֶּגֶד--אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ, תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" (ויקרא ו,כ).
ב אֶחָד הַבֶּגֶד, וְאֶחָד הַשַּׂק, וְאֶחָד הָעוֹר הָרַךְ--טְעוּנִין כִּבּוּס; אֲבָל הָעוֹר הַקָּשֶׁה--הֲרֵי הוּא כְּעֵץ, וְגוֹרֵד הַדָּם מֵעָלָיו. וְאֶחָד דַּם חַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת, אוֹ דַּם חַטָּאת הַנִּשְׂרֶפֶת; אֲבָל לֹא דַּם חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמָר "תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת" (ויקרא ו,יח)--בְּנִשְׁחֶטֶת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לֹא בְּנִמְלֶקֶת.
ג חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלָה, אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּבּוּס, בֵּין שֶׁהָיְתָה לָהּ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר, בֵּין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר. אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה לָהּ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר--שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצַאת חוּץ לָעֲזָרָה; וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר--שֶׁנִּפְסְלָה בַּשְּׁחִיטָה, אוֹ בִּזְרִיקַת דָּמָהּ.
ד אֵין טָעוּן כִּבּוּס, אֵלָא מְקוֹם הַדָּם בִּלְבָד: וְהוּא--שֶׁיִּהְיֶה עַל כְּלִי שֶׁרָאוּי לְקַבַּל טֻמְאָה, וְרָאוּי לְכִבּוּס. אֲבָל אִם נִתַּז עַל כְּלִי עֵץ, אוֹ כְּלִי מַתְּכוֹת--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, לְפִי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְכִבּוּס: אֵלָא גּוֹרְדָן בִּלְבָד. [ה] נִתַּז עַל עוֹר הַדָּג--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, לְפִי שְׁאֵינוּ רָאוּי לְקַבַּל טֻמְאָה.
ה אֲבָל אִם נִתַּז עַל עוֹר בְּהֵמָה--עַד שֶׁלֹּא הֻפְשַׁט, אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס; אַחַר שֶׁהֻפְשַׁט, טָעוּן כִּבּוּס--שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ עַתָּה מְקַבֵּל טֻמְאָה, הֲרֵי הוּא רָאוּי לְקַבַּל טֻמְאָה לְאַחַר שֶׁיִּתְעַבַּד.
ו נִתַּז מִן הַצַּוָּאר עַל הַבֶּגֶד, אוֹ מֵעַל קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם עַל הָרִצְפָּה, וַאֲסָפוֹ וְנִתַּז מִמֶּנּוּ עַל הַבֶּגֶד--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ" (ויקרא ו,כ): לֹא אָמַרְתִּי אֵלָא בַּדָּם שֶׁנִּתְקַבַּל בִּכְלִי שָׁרֵת, וְרָאוּי לַהַזָּיָה, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי הַזָּיָה.
ז נָתַן אַרְבַּע הַמַּתָּנוֹת, וְאַחַר כָּךְ נִתַּז מִן הַכּוֹס עַל הַבֶּגֶד מִשְּׁיַרֵי הַדָּם--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא זָרַק הַשְּׁיָרַיִם עַל הַיְּסוֹד; וְכֵן בַּחַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. [ח] נִתַּז מֵאֶצְבָּעוֹ אַחַר שֶׁיָּצַאת הַזָּיָה מִיָּדוֹ--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, שֶׁשְּׁיַרֵי הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבָּע פְּסוּלִין לַהַזָּיָה.
ח [ט] נִתַּז מִן הַבֶּגֶד לְבֶגֶד שֵׁנִי, אֵין הַבֶּגֶד הַשֵּׁנִי טָעוּן כִּבּוּס; נִתַּז עַל בֶּגֶד טָמֵא, אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס. נִתַּז דַּם הַחַטָּאת עַל הַבֶּגֶד, וְנִתַּז עַל דַּם הַחַטָּאת דַּם חֻלִּין--טָעוּן כִּבּוּס; אֲבָל אִם נִתַּז דַּם הַחֻלִּין תְּחִלָּה, וְנִתַּז עָלָיו דַּם הַחַטָּאת--אֵינוּ טָעוּן כִּבּוּס, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְלַע בּוֹ.
ט [י] כְּשֶׁמְּכַבְּסִין אֶת מְקוֹם הַדָּם, מְכַבְּסִין אוֹתוֹ בַּמַּיִם יָפֶה יָפֶה, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ רֹשֶׁם; וְכָל שִׁבְעַת הַסַּמָּנִין שֶׁמַּעְבִירִין עַל הַכֶּתֶם, מַעְבִירִין עַל דַּם חַטָּאת--חוּץ מִמֵּי רַגְלַיִם, שְׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ.
י [יא] כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בּוֹ הַחַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת, טָעוּן שְׁבִירָה בָּעֲזָרָה, וּכְלִי מַתְּכוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בּוֹ, טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בַּמַּיִם בָּעֲזָרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וּכְלִי-חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל-בּוֹ, יִשָּׁבֵר" (ויקרא ו,כא). וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמָר כָּאן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, הֲרֵי דִּינָן כְּדִין הַכִּבּוּס: מַה כִּבּוּס הַבֶּגֶד, בַּקֹּדֶשׁ--אַף שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס וּשְׁטִיפַת כְּלִי מַתְּכוֹת וּמְרִיקָתוֹ, בַּקֹּדֶשׁ. וְאֶחָד כְּלִי שֶׁבִּשַּׁל בּוֹ, אוֹ כְּלִי שֶׁעִרָּה לְתוֹכוֹ רוֹתֵחַ.
יא [יב] מְרִיקָה בְּחַמִּין, וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן; בַּמַּיִם--לֹא בַּיַּיִן, וְלֹא בַּמֶּזֶג, וְלֹא בִּשְׁאָר מַשְׁקִין. וְהַמְּרִיקָה וְהַשְּׁטִיפָה, כִּמְרִיקַת הַכּוֹס וּשְׁטִיפָתוֹ. וְהַשְּׁפוּד וְהָאַסְכָּלָה--מַגְעִילָן בְּמַיִם חַמִּין עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ מְדִיחָן.
יב [יג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁבִּשַּׁל בָּהֶן אַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמָהּ כְּהִלְכָּתוֹ; אֲבָל אִם בִּשַּׁל קֹדֶם זְרִיקָה, אוֹ שֶׁבִּשַּׁל בְּשַׂר חַטָּאת הַנִּשְׂרֶפֶת--אֵינוּ טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה. בִּשַּׁל בְּמִקְצַת הַכְּלִי, כֻּלּוֹ טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה. [יד] צָלָה הַבָּשָׂר בְּתַנּוּר שֶׁלְּחֶרֶס--יֵשׁ בַּדָּבָר סְפֵק אִם יִשָּׁבֵר, הוֹאִיל וְנִתְבַּשְּׁלָה בּוֹ, אוֹ לֹא יִשָּׁבֵר, הוֹאִיל וְלֹא נָגְעָה בּוֹ.
יג וְלֹא בַּחַטָּאת בִּלְבָד--אֵלָא כָּל הַכֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן בַּקֳּדָשִׁים עַל יְדֵי חַמִּין, בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים, טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, עֵקֶב אֲכִילָה. וְכֵן הַשְּׁפוּד וְהָאַסְכָּלָה--מַגְעִילָן, עֵקֶב אֲכִילָה. וְאֵינוּ מַנִּיחָן עַד זְמָן אֲכִילָה שְׁנִיָּה; אֵלָא כְּשֶׁיַּשְׁלִים לֶאֱכֹל, יַגְעִיל הַשְּׁפוּד וְהָאַסְכָּלָה, וְיִמְרֹק וְיִשְׁטֹף הַכְּלִי--בֵּין כְּלִי מַתְּכוֹת, בֵּין כְּלִי חֶרֶס: חוּץ מִן הַחַטָּאת, שְׁהוּא שׁוֹבֵר בָּהּ כְּלִי חֶרֶס.
יד וּמְבַשֵּׁל, וְשׁוֹנֶה, וּמְשַׁלֵּשׁ מִיָּד--בֵּין בִּכְלִי מַתְּכוֹת בֵּין בִּכְלִי חֶרֶס, וּמְמָרֵק וְשׁוֹטֵף עַד סוֹף אֲכִילָה. [טו] כְּלֵי גְּלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, וּכְלֵי אֲדָמָה--אֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, אַפִלּוּ בַּחַטָּאת, אֵלָא הֲדָחָה בִּלְבָד.
טו נֶאֱמָר בַּחַטָּאת "כֹּל אֲשֶׁר-יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ, יִקְדָּשׁ" (ויקרא ו,כ), לִהְיוֹת כָּמוֹהָ: אִם פְּסוּלָה הִיא, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ פָּסוּל; וְאִם כְּשֵׁרָה הִיא, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ יֵאָכֵל כָּמוֹהָ וּבִקְדֻשָּׁתָהּ. [טז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּבְלְעָה בּוֹ; אֲבָל נְגִיעָה בְּלֹא הַבְלָעָה, אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. וְאֶחָד חַטָּאת, וְאֶחָד שְׁאָר קֳדָשִׁים--בֵּין קַלִּים בֵּין חֲמוּרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "זֹאת הַתּוֹרָה, לָעֹלָה לַמִּנְחָה . . ." (ויקרא ז,לז). [יז] נָגַע בְּשָׂרָהּ בְּרָקִיק, וְנִבְלַע בְּמִקְצָתוֹ--לֹא נִתְקַדַּשׁ כֻּלּוֹ, אֵלָא חוֹתֵךְ מְקוֹם הַבֶּלַע.
טז [יח] כְּלִי שֶׁבִּשַּׁל בּוֹ קֳדָשִׁים וְחֻלִּין, אוֹ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּקְדָשִׁים קַלִּים--אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם--הֲרֵי הַכֹּל נֶאֱכָל כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן, וְטָעוּן הַכְּלִי מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה; וְהַכֹּל כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן לְכָל דָּבָר. וְאִם לֹא נָתַן טַעַם זֶה בְּזֶה--אֵין הַקַּלִּים נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִים, וְאֵינָן כְּמוֹתָן לְכָל דָּבָר, אֵלָא הַכְּלִי טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.
יז [יט] בֶּגֶד שֶׁנִּתַּז עָלָיו דַּם הַחַטָּאת, וְיָצָא חוּץ לָעֲזָרָה--מַחְזִירוֹ לָעֲזָרָה, וּמְכַבְּסוֹ שָׁם. נִטְמָא חוּץ לָעֲזָרָה, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: קוֹרְעוֹ כְּדֵי שֶׁיִּטְהַר, וּמַכְנִיסוֹ וּמְכַבְּסוֹ בִּפְנִים; וְצָרִיךְ לְהַנִּיחַ בּוֹ שָׁלֵם כְּדֵי מַעְפֹּרֶת--לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "בֶּגֶד" (ויקרא ו,כ), צָרִיךְ לְכַבַּס בֶּגֶד. וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא מִדִּבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי כְּדֵי הַמַּעְפֹּרֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה בּוֹ--כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֻבּוֹ, טָהַר מִן הַתּוֹרָה וּמֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ לַמִּקְדָּשׁ לְכַבַּס הַדָּם.
יח [כ] מְעִיל שֶׁנִּתַּז עָלָיו דַּם חַטָּאת, וְיָצָא וְנִטְמָא בַּחוּץ, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, וַהֲרֵי הַקּוֹרֵעַ אוֹתוֹ לוֹקֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: מַכְנִיסוֹ פָּחוּת מִשָּׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּמְכַבְּסוֹ בִּפְנִים; וְאַחַר שֶׁיִּתְכַּבַּס כָּל הַדָּם מְעַט מְעַט, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בַּחוּץ.
יט [כא] כְּלִי חֶרֶס שֶׁבִּשַּׁל בּוֹ הַחַטָּאת, וְיָצָא--מַכְנִיסוֹ, וְשׁוֹבְרוֹ בִּפְנִים. נִטְמָא בַּחוּץ--נוֹקְבוֹ בִּכְדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן, כְּדֵי שֶׁיִּטְהַר, וּמַכְנִיסוֹ, וְשׁוֹבְרוֹ בִּפְנִים; וְאִם נְקָבוֹ נֶקֶב גָּדוֹל מִזֶּה, אֵינוּ שׁוֹבְרוֹ בִּפְנִים--שֶׁהֲרֵי אֵינוּ כְּלִי, וְאֵין שׁוֹבְרִין בִּפְנִים אֵלָא כֵּלִים.
כ וְכֵן כְּלִי מַתְּכוֹת שֶׁבִּשְּׁלָהּ בּוֹ, וְיָצָא חוּץ לָעֲזָרָה--מַכְנִיסוֹ, וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בִּפְנִים; נִטְמָא כְּשֶׁיָּצָא--פּוֹחֲתוֹ עַד שֶׁיִּטְהַר, וּמַכְנִיסוֹ, וְחוֹזֵר בִּפְנִים וּמְרַדְּדוֹ עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַפְּחָת, וְיַחְזֹר כְּתַבְנִית הַכֵּלִים; וְאַחַר כָּךְ מוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בָּעֲזָרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-בִּכְלִי נְחֹשֶׁת . . ." (ויקרא ו,כא), אֵין מוֹרְקִין בִּפְנִים אֵלָא כֵּלִים.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט