תנ"ך -
ויקרא - הכול פרק יז
האזנה לפרק זה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו, וְאֶל כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵיהֶם: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר. ג אִישׁ אִישׁ, מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז, בַּמַּחֲנֶה; אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. ד וְאֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא הֱבִיאוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה, לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה--דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ, וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מִקֶּרֶב עַמּוֹ. ה לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת־זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶל־הַכֹּהֵן; וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, לַיהוָה--אוֹתָם. ו וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת־הַדָּם עַל־מִזְבַּח יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְטִיר הַחֵלֶב, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. ז וְלֹא־יִזְבְּחוּ עוֹד, אֶת־זִבְחֵיהֶם, לַשְּׂעִירִם, אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה־זֹּאת לָהֶם, לְדֹרֹתָם. ח וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר--אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן־הַגֵּר אֲשֶׁר־יָגוּר בְּתוֹכָם: אֲשֶׁר־יַעֲלֶה עֹלָה, אוֹ־זָבַח. ט וְאֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא יְבִיאֶנּוּ, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, לַיהוָה--וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מֵעַמָּיו. י וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל־דָּם--וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת־הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. יא כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר, בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי־הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. יב עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל־נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא־תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם, לֹא־יֹאכַל דָּם. יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ־עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת־דָּמוֹ, וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר. יד כִּי־נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא, וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּם כָּל־בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: כִּי נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא, כָּל־אֹכְלָיו יִכָּרֵת. טו וְכָל־נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה, בָּאֶזְרָח, וּבַגֵּר: וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד־הָעֶרֶב--וְטָהֵר. טז וְאִם לֹא יְכַבֵּס, וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ--וְנָשָׂא, עֲוֺנוֹ. {פ}