תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
א איכה יועם זהב, ישנא הכתם הטוב; תשתפכנה, אבני-קדש, בראש, כל-חוצות. {ס} ב בני ציון היקרים, המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי-חרש, מעשה ידי יוצר. {ס} ג גם-תנין תנים חלצו שד, היניקו גוריהן; בת-עמי לאכזר, כי ענים כיענים במדבר. {ס} ד דבק לשון יונק אל-חכו, בצמא; עוללים שאלו לחם, פרש אין להם. {ס} ה האכלים, למעדנים, נשמו, בחוצות; האמנים עלי תולע, חבקו אשפתות. {ס} ו ויגדל עון בת-עמי, מחטאת סדם: ההפוכה כמו-רגע, ולא-חלו בה ידים. {ס} ז זכו נזיריה משלג, צחו מחלב; אדמו עצם מפנינים, ספיר גזרתם. {ס} ח חשך משחור תארם, לא נכרו בחוצות; צפד עורם על-עצמם, יבש היה כעץ. {ס} ט טובים היו חללי-חרב, מחללי רעב: שהם יזבו מדקרים, מתנובת שדי. {ס} י ידי, נשים רחמניות--בשלו, ילדיהן; היו לברות למו, בשבר בת-עמי. {ס} יא כלה יהוה את-חמתו, שפך חרון אפו; ויצת-אש בציון, ותאכל יסדתיה. {ס} יב לא האמינו מלכי-ארץ, וכל כל ישבי תבל: כי יבא צר ואויב, בשערי ירושלם. {ס} יג מחטאות נביאיה, עונת כהניה: השפכים בקרבה, דם צדיקים. {ס} יד נעו עורים בחוצות, נגאלו בדם; בלא יוכלו, יגעו בלבשיהם. {ס} טו סורו טמא קראו למו, סורו סורו אל-תגעו--כי נצו, גם-נעו; אמרו, בגוים, לא יוספו, לגור. {ס} טז פני יהוה חלקם, לא יוסיף להביטם; פני כהנים לא נשאו, זקנים וזקנים לא חננו. {ס} יז עודינה עודינו תכלינה עינינו, אל-עזרתנו הבל; בצפיתנו צפינו, אל-גוי לא יושע. {ס} יח צדו צעדינו, מלכת ברחבתינו; קרב קצנו מלאו ימינו, כי-בא קצנו. {ס} יט קלים היו רדפינו, מנשרי שמים; על-ההרים דלקנו, במדבר ארבו לנו. {ס} כ רוח אפינו משיח יהוה, נלכד בשחיתותם: אשר אמרנו, בצלו נחיה בגוים. {ס} כא שישי ושמחי בת-אדום, יושבתי יושבת בארץ עוץ; גם-עליך, תעבר-כוס--תשכרי, ותתערי. {ס} כב תם-עונך, בת-ציון--לא יוסיף, להגלותך; פקד עונך בת-אדום, גלה על-חטאתיך. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איכה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה