תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה


איכה פרק ג

א אני הגבר ראה עני, בשבט עברתו.  ב אותי נהג וילך, חשך ולא-אור.  ג אך בי ישב יהפך ידו, כל-היום.  {ס}

ד בלה בשרי ועורי, שבר עצמותי.  ה בנה עלי ויקף, ראש ותלאה.  ו במחשכים הושיבני, כמתי עולם.  {ס}

ז גדר בעדי ולא אצא, הכביד נחשתי.  ח גם כי אזעק ואשוע, שתם תפלתי.  ט גדר דרכי בגזית, נתיבתי עוה.  {ס}

י דב ארב הוא לי, אריה ארי במסתרים.  יא דרכי סורר ויפשחני, שמני שמם.  יב דרך קשתו ויציבני, כמטרא לחץ.  {ס}

יג הביא, בכליתי, בני, אשפתו.  יד הייתי שחק לכל-עמי, נגינתם כל-היום.  טו השביעני במרורים, הרוני לענה.  {ס}

טז ויגרס בחצץ שני, הכפישני באפר.  יז ותזנח משלום נפשי, נשיתי טובה.  יח ואמר אבד נצחי, ותוחלתי מיהוה.  {ס}

יט זכר-עניי ומרודי, לענה וראש.  כ זכור תזכור, ותשיח ותשוח עלי נפשי.  כא זאת אשיב אל-לבי, על-כן אוחיל.  {ס}

כב חסדי יהוה כי לא-תמנו, כי לא-כלו רחמיו.  כג חדשים, לבקרים, רבה, אמונתך.  כד חלקי יהוה אמרה נפשי, על-כן אוחיל לו.  {ס}

כה טוב יהוה לקוו, לנפש תדרשנו.  כו טוב ויחיל ודומם, לתשועת יהוה.  כז טוב לגבר, כי-ישא על בנעוריו.  {ס}

כח ישב בדד וידם, כי נטל עליו.  כט יתן בעפר פיהו, אולי יש תקוה.  ל יתן למכהו לחי, ישבע בחרפה.  {ס}

לא כי לא יזנח לעולם, אדני.  לב כי אם-הוגה, ורחם כרב חסדיו.  לג כי לא ענה מלבו, ויגה בני-איש.  {ס}

לד לדכא תחת רגליו, כל אסירי ארץ.  לה להטות, משפט-גבר, נגד, פני עליון.  לו לעות אדם בריבו, אדני לא ראה.  {ס}

לז מי זה אמר ותהי, אדני לא צוה.  לח מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב.  לט מה-יתאונן אדם חי, גבר על-חטאו.  {ס}

מ נחפשה דרכינו ונחקרה, ונשובה עד-יהוה.  מא נשא לבבנו אל-כפים, אל-אל בשמים.  מב נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת.  {ס}

מג סכותה באף ותרדפנו, הרגת לא חמלת.  מד סכותה בענן לך, מעבור תפלה.  מה סחי ומאוס תשימנו, בקרב העמים.  {ס}

מו פצו עלינו פיהם, כל-איבינו.  מז פחד ופחת היה לנו, השאת והשבר.  מח פלגי-מים תרד עיני, על-שבר בת-עמי.  {ס}

מט עיני נגרה ולא תדמה, מאין הפגות.  נ עד-ישקיף וירא, יהוה משמים.  נא עיני עוללה לנפשי, מכל בנות עירי.  {ס}

נב צוד צדוני כצפור, איבי חנם.  נג צמתו בבור חיי, וידו-אבן בי.  נד צפו-מים על-ראשי, אמרתי נגזרתי.  {ס}

נה קראתי שמך יהוה, מבור תחתיות.  נו קולי, שמעת:  אל-תעלם אזנך לרוחתי, לשועתי.  נז קרבת ביום אקראך, אמרת אל-תירא.  {ס}

נח רבת אדני ריבי נפשי, גאלת חיי.  נט ראיתה יהוה עותתי, שפטה משפטי.  ס ראיתה, כל-נקמתם--כל-מחשבתם, לי.  {ס}

סא שמעת חרפתם יהוה, כל-מחשבתם עלי.  סב שפתי קמי והגיונם, עלי כל-היום.  סג שבתם וקימתם הביטה, אני מנגינתם.  {ס}

סד תשיב להם גמול יהוה, כמעשה ידיהם.  סה תתן להם מגנת-לב, תאלתך להם.  סו תרדף באף ותשמידם, מתחת שמי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה