תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה

איכה פרק א

א איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם--היתה, כאלמנה; רבתי בגוים, שרתי במדינות--היתה, למס.  {ס}  ב בכו תבכה בלילה, ודמעתה על לחיה--אין-לה מנחם, מכל-אהביה:  כל-רעיה בגדו בה, היו לה לאיבים.  {ס}  ג גלתה יהודה מעני, ומרב עבדה--היא ישבה בגוים, לא מצאה מנוח; כל-רדפיה השיגוה, בין המצרים.  {ס}  ד דרכי ציון אבלות, מבלי באי מועד--כל-שעריה שוממין, כהניה נאנחים; בתולתיה נוגות, והיא מר-לה.  {ס}  ה היו צריה לראש איביה שלו, כי-יהוה הוגה על רב-פשעיה; עולליה הלכו שבי, לפני-צר.  {ס}  ו ויצא מן בת- מבת- ציון, כל-הדרה; היו שריה, כאילים לא-מצאו מרעה, וילכו בלא-כח, לפני רודף.  {ס}  ז זכרה ירושלם, ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה, אשר היו מימי קדם; בנפל עמה ביד-צר, ואין עוזר לה--ראוה צרים, שחקו על משבתה.  {ס}  ח חטא חטאה ירושלם, על-כן לנידה היתה; כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערותה, גם-היא נאנחה ותשב אחור.  {ס}  ט טמאתה בשוליה, לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים, אין מנחם לה; ראה יהוה את-עניי, כי הגדיל אויב.  {ס}  י ידו פרש צר, על כל-מחמדיה:  כי-ראתה גוים, באו מקדשה--אשר צויתה, לא-יבאו בקהל לך.  {ס}  יא כל-עמה נאנחים מבקשים לחם, נתנו מחמודיהם מחמדיהם באכל להשיב נפש; ראה יהוה והביטה, כי הייתי זוללה.  {ס}  יב לוא אליכם, כל-עברי דרך--הביטו וראו, אם-יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי:  אשר הוגה יהוה, ביום חרון אפו.  {ס}  יג ממרום שלח-אש בעצמתי, וירדנה; פרש רשת לרגלי, השיבני אחור--נתנני שממה, כל-היום דוה.  {ס}  יד נשקד על פשעי בידו, ישתרגו עלו על-צוארי--הכשיל כחי; נתנני אדני, בידי לא-אוכל קום.  {ס}  טו סלה כל-אבירי אדני בקרבי, קרא עלי מועד לשבר בחורי; גת דרך אדני, לבתולת בת-יהודה.  {ס}  טז על-אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים--כי-רחק ממני מנחם, משיב נפשי; היו בני שוממים, כי גבר אויב.  {ס}  יז פרשה ציון בידיה, אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב, סביביו צריו; היתה ירושלם לנדה, ביניהם.  {ס}  יח צדיק הוא יהוה, כי פיהו מריתי; שמעו-נא כל-עמים העמים, וראו מכאבי--בתולתי ובחורי, הלכו בשבי.  {ס}  יט קראתי למאהבי המה רמוני, כהני וזקני בעיר גועו:  כי-בקשו אכל למו, וישיבו את-נפשם.  {ס}  כ ראה יהוה כי-צר-לי, מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי, כי מרו מריתי; מחוץ שכלה-חרב, בבית כמות.  {ס}  כא שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי--כל-איבי שמעו רעתי ששו, כי אתה עשית; הבאת יום-קראת, ויהיו כמני.  {ס}  כב תבא כל-רעתם לפניך ועולל למו, כאשר עוללת לי על כל-פשעי:  כי-רבות אנחתי, ולבי דוי.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה