תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ז

א ויבוא המלך והמן, לשתות עם-אסתר המלכה.  ב ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני, במשתה היין--מה-שאלתך אסתר המלכה, ותינתן לך; ומה-בקשתך עד-חצי המלכות, ותיעש.  ג ותען אסתר המלכה, ותאמר--אם-מצאתי חן בעיניך המלך, ואם-על-המלך טוב:  תינתן-לי נפשי בשאלתי, ועמי בבקשתי.  ד כי נמכרנו אני ועמי, להשמיד להרוג ולאבד; ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו, החרשתי--כי אין הצר שווה, בנזק המלך.  {ס}

ה ויאמר המלך אחשוורוש, ויאמר לאסתר המלכה:  מי הוא זה ואי-זה הוא, אשר-מלאו ליבו לעשות כן.  ו ותאמר אסתר--איש צר ואויב, המן הרע הזה; והמן נבעת, מלפני המלך והמלכה.  ז והמלך קם בחמתו, ממשתה היין, אל-גינת, הביתן; והמן עמד, לבקש על-נפשו מאסתר המלכה--כי ראה, כי-כלתה אליו הרעה מאת המלך.  ח והמלך שב מגינת הביתן אל-בית משתה היין, והמן נופל על-המיטה אשר אסתר עליה, ויאמר המלך, הגם לכבוש את-המלכה עימי בבית; הדבר, יצא מפי המלך, ופני המן, חפו.  ט ויאמר חרבונה אחד מן-הסריסים לפני המלך, גם הנה-העץ אשר-עשה המן למורדכיי אשר דיבר-טוב על-המלך עומד בבית המן--גבוה, חמישים אמה; ויאמר המלך, תלוהו עליו.  י ויתלו, את-המן, על-העץ, אשר-הכין למורדכיי; וחמת המלך, שככה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י