תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ז

א ויבוא המלך והמן, לשתות עם־אסתר המלכה.  ב ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני, במשתה היין--מה־שאלתך אסתר המלכה, ותינתן לך; ומה־בקשתך עד־חצי המלכות, ותיעש.  ג ותען אסתר המלכה, ותאמר--אם־מצאתי חן בעיניך המלך, ואם־על־המלך טוב:  תינתן־לי נפשי בשאלתי, ועמי בבקשתי.  ד כי נמכרנו אני ועמי, להשמיד להרוג ולאבד; ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו, החרשתי--כי אין הצר שווה, בנזק המלך.  {ס}

ה ויאמר המלך אחשוורוש, ויאמר לאסתר המלכה:  מי הוא זה ואי־זה הוא, אשר־מלאו ליבו לעשות כן.  ו ותאמר אסתר--איש צר ואויב, המן הרע הזה; והמן נבעת, מלפני המלך והמלכה.  ז והמלך קם בחמתו, ממשתה היין, אל־גינת, הביתן; והמן עמד, לבקש על־נפשו מאסתר המלכה--כי ראה, כי־כלתה אליו הרעה מאת המלך.  ח והמלך שב מגינת הביתן אל־בית משתה היין, והמן נופל על־המיטה אשר אסתר עליה, ויאמר המלך, הגם לכבוש את־המלכה עימי בבית; הדבר, יצא מפי המלך, ופני המן, חפו.  ט ויאמר חרבונה אחד מן־הסריסים לפני המלך, גם הנה־העץ אשר־עשה המן למורדכיי אשר דיבר־טוב על־המלך עומד בבית המן--גבוה, חמישים אמה; ויאמר המלך, תלוהו עליו.  י ויתלו, את־המן, על־העץ, אשר־הכין למורדכיי; וחמת המלך, שככה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י