תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א ויהי, בימי אחשוורוש: הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד־כוש--שבע ועשרים ומאה, מדינה. ב בימים, ההם--כשבת המלך אחשוורוש, על כיסא מלכותו, אשר, בשושן הבירה. ג בשנת שלוש, למולכו, עשה משתה, לכל־שריו ועבדיו: חיל פרס ומדיי, הפרתמים ושרי המדינות--לפניו. ד בהראותו, את־עושר כבוד מלכותו, ואת־יקר, תפארת גדולתו; ימים רבים, שמונים ומאת יום. ה ובמלאות הימים האלה, עשה המלך לכל־העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד־קטן משתה--שבעת ימים: בחצר, גינת ביתן המלך. ו חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי־בוץ וארגמן, על־גלילי כסף, ועמודי שש; מיטות זהב וכסף, על ריצפת בהט־ושש--ודר וסוחרת. ז והשקות בכלי זהב, וכלים מכלים שונים; ויין מלכות רב, כיד המלך. ח והשתייה כדת, אין אונס: כי־כן ייסד המלך, על כל־רב ביתו--לעשות, כרצון איש־ואיש. {ס}
ט גם ושתי המלכה, עשתה משתה נשים--בית, המלכות, אשר, למלך אחשוורוש. י ביום, השביעי, כטוב לב־המלך, ביין--אמר למהומן ביזתא חרבונא בגתא ואבגתא, זתר וכרכס, שבעת הסריסים, המשרתים את־פני המלך אחשוורוש. יא להביא את־ושתי המלכה, לפני המלך--בכתר מלכות: להראות העמים והשרים את־יופייה, כי־טובת מראה היא. יב ותמאן המלכה ושתי, לבוא בדבר המלך, אשר, ביד הסריסים; ויקצוף המלך מאוד, וחמתו בערה בו. {ס}
יג ויאמר המלך, לחכמים יודעי העיתים: כי־כן, דבר המלך, לפני, כל־יודעי דת ודין. יד והקרוב אליו, כרשנא שתר אדמתא תרשיש, מרס מרסנא, ממוכן--שבעת שרי פרס ומדיי, רואי פני המלך, היושבים ראשונה, במלכות. טו כדת, מה־לעשות, במלכה, ושתי--על אשר לא־עשתה, את־מאמר המלך אחשוורוש, ביד, הסריסים. {ס}
טז ויאמר ממוכן, לפני המלך והשרים, לא על־המלך לבדו, עוותה ושתי המלכה: כי על־כל־השרים, ועל־כל־העמים, אשר, בכל־מדינות המלך אחשוורוש. יז כי־ייצא דבר־המלכה על־כל־הנשים, להבזות בעליהן בעיניהן: באומרם, המלך אחשוורוש אמר להביא את־ושתי המלכה לפניו--ולא־באה. יח והיום הזה תאמרנה שרות פרס־ומדיי, אשר שמעו את־דבר המלכה, לכול, שרי המלך; וכדיי, ביזיון וקצף. יט אם־על־המלך טוב, ייצא דבר־מלכות מלפניו, וייכתב בדתי פרס־ומדיי, ולא יעבור: אשר לא־תבוא ושתי, לפני המלך אחשוורוש, ומלכותה ייתן המלך, לרעותה הטובה ממנה. כ ונשמע פתגם המלך אשר־יעשה בכל־מלכותו, כי רבה היא; וכל־הנשים, ייתנו יקר לבעליהן--למגדול, ועד־קטן. כא וייטב, הדבר, בעיני המלך, והשרים; ויעש המלך, כדבר ממוכן. כב וישלח ספרים, אל־כל־מדינות המלך--אל־מדינה ומדינה ככתבה, ואל־עם ועם כלשונו: להיות כל־איש שורר בביתו, ומדבר כלשון עמו. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י