☰

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק א

א ויהי, בימי אחשוורוש:  הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד־כוש--שבע ועשרים ומאה, מדינה.  ב בימים, ההם--כשבת המלך אחשוורוש, על כיסא מלכותו, אשר, בשושן הבירה.  ג בשנת שלוש, למולכו, עשה משתה, לכל־שריו ועבדיו:  חיל פרס ומדיי, הפרתמים ושרי המדינות--לפניו.  ד בהראותו, את־עושר כבוד מלכותו, ואת־יקר, תפארת גדולתו; ימים רבים, שמונים ומאת יום.  ה ובמלאות הימים האלה, עשה המלך לכל־העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד־קטן משתה--שבעת ימים:  בחצר, גינת ביתן המלך.  ו חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי־בוץ וארגמן, על־גלילי כסף, ועמודי שש; מיטות זהב וכסף, על ריצפת בהט־ושש--ודר וסוחרת.  ז והשקות בכלי זהב, וכלים מכלים שונים; ויין מלכות רב, כיד המלך.  ח והשתייה כדת, אין אונס:  כי־כן ייסד המלך, על כל־רב ביתו--לעשות, כרצון איש־ואיש.  {ס}

ט גם ושתי המלכה, עשתה משתה נשים--בית, המלכות, אשר, למלך אחשוורוש.  י ביום, השביעי, כטוב לב־המלך, ביין--אמר למהומן ביזתא חרבונא בגתא ואבגתא, זתר וכרכס, שבעת הסריסים, המשרתים את־פני המלך אחשוורוש.  יא להביא את־ושתי המלכה, לפני המלך--בכתר מלכות:  להראות העמים והשרים את־יופייה, כי־טובת מראה היא.  יב ותמאן המלכה ושתי, לבוא בדבר המלך, אשר, ביד הסריסים; ויקצוף המלך מאוד, וחמתו בערה בו.  {ס}

יג ויאמר המלך, לחכמים יודעי העיתים:  כי־כן, דבר המלך, לפני, כל־יודעי דת ודין.  יד והקרוב אליו, כרשנא שתר אדמתא תרשיש, מרס מרסנא, ממוכן--שבעת שרי פרס ומדיי, רואי פני המלך, היושבים ראשונה, במלכות.  טו כדת, מה־לעשות, במלכה, ושתי--על אשר לא־עשתה, את־מאמר המלך אחשוורוש, ביד, הסריסים.  {ס}

טז ויאמר ממוכן, לפני המלך והשרים, לא על־המלך לבדו, עוותה ושתי המלכה:  כי על־כל־השרים, ועל־כל־העמים, אשר, בכל־מדינות המלך אחשוורוש.  יז כי־ייצא דבר־המלכה על־כל־הנשים, להבזות בעליהן בעיניהן:  באומרם, המלך אחשוורוש אמר להביא את־ושתי המלכה לפניו--ולא־באה.  יח והיום הזה תאמרנה שרות פרס־ומדיי, אשר שמעו את־דבר המלכה, לכול, שרי המלך; וכדיי, ביזיון וקצף.  יט אם־על־המלך טוב, ייצא דבר־מלכות מלפניו, וייכתב בדתי פרס־ומדיי, ולא יעבור:  אשר לא־תבוא ושתי, לפני המלך אחשוורוש, ומלכותה ייתן המלך, לרעותה הטובה ממנה.  כ ונשמע פתגם המלך אשר־יעשה בכל־מלכותו, כי רבה היא; וכל־הנשים, ייתנו יקר לבעליהן--למגדול, ועד־קטן.  כא וייטב, הדבר, בעיני המלך, והשרים; ויעש המלך, כדבר ממוכן.  כב וישלח ספרים, אל־כל־מדינות המלך--אל־מדינה ומדינה ככתבה, ואל־עם ועם כלשונו:  להיות כל־איש שורר בביתו, ומדבר כלשון עמו.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י