תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ד

א ומורדכיי, ידע את-כל-אשר נעשה, ויקרע מורדכיי את-בגדיו, וילבש שק ואפר; וייצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה.  ב ויבוא, עד לפני שער-המלך:  כי אין לבוא אל-שער המלך, בלבוש שק.  ג ובכל-מדינה ומדינה, מקום אשר דבר-המלך ודתו מגיע--אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד; שק ואפר, יוצע לרבים.  ד ותבואנה נערות אסתר וסריסיה, ויגידו לה, ותתחלחל המלכה, מאוד; ותשלח בגדים להלביש את-מורדכיי, ולהסיר שקו מעליו--ולא קיבל.  ה ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך, אשר העמיד לפניה, ותצווהו, על-מורדכיי--לדעת מה-זה, ועל-מה-זה.  ו וייצא התך, אל-מורדכיי--אל-רחוב העיר, אשר לפני שער-המלך.  ז ויגד-לו מורדכיי, את כל-אשר קרהו; ואת פרשת הכסף, אשר אמר המן לשקול על-גנזי המלך ביהודים--לאבדם.  ח ואת-פתשגן כתוב-הדת אשר-ניתן בשושן להשמידם, נתן לו--להראות את-אסתר, ולהגיד לה; ולצוות עליה, לבוא אל-המלך להתחנן-לו ולבקש מלפניו--על-עמה.  ט ויבוא, התך; ויגד לאסתר, את דברי מורדכיי.  י ותאמר אסתר להתך, ותצווהו אל-מורדכיי.  יא כל-עבדי המלך ועם-מדינות המלך יודעים, אשר כל-איש ואישה אשר יבוא-אל-המלך אל-החצר הפנימית אשר לא-ייקרא אחת דתו להמית, לבד מאשר יושיט-לו המלך את-שרביט הזהב, וחיה; ואני, לא נקראתי לבוא אל-המלך--זה, שלושים יום.  יב ויגידו למורדכיי, את דברי אסתר.  יג ויאמר מורדכיי, להשיב אל-אסתר:  אל-תדמי בנפשך, להימלט בית-המלך מכל-היהודים.  יד כי אם-החרש תחרישי, בעת הזאת--ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית-אביך תאבדו; ומי יודע--אם-לעת כזאת, הגעת למלכות.  טו ותאמר אסתר, להשיב אל-מורדכיי.  טז לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליי ואל-תאכלו ואל-תשתו שלושת ימים לילה ויום--גם-אני ונערותיי, אצום כן; ובכן אבוא אל-המלך, אשר לא-כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי.  יז ויעבור, מורדכיי; ויעש, ככול אשר-ציוותה עליו אסתר.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י