תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ג

א אחר הדברים האלה, גידל המלך אחשוורוש את־המן בן־המדתא האגגי--וינשאהו; וישם, את־כיסאו, מעל, כל־השרים אשר איתו.  ב וכל־עבדי המלך אשר־בשער המלך, כורעים ומשתחווים להמן--כי־כן, ציווה־לו המלך; ומורדכיי--לא יכרע, ולא ישתחווה.  ג ויאמרו עבדי המלך, אשר־בשער המלך--למורדכיי:  מדוע אתה עובר, את מצות המלך.  ד ויהי, כאומרם אליו יום ויום, ולא שמע, אליהם; ויגידו להמן, לראות היעמדו דברי מורדכיי--כי־הגיד להם, אשר־הוא יהודי.  ה וירא המן--כי־אין מורדכיי, כורע ומשתחווה לו; ויימלא המן, חמה.  ו וייבז בעיניו, לשלוח יד במורדכיי לבדו--כי־הגידו לו, את־עם מורדכיי; ויבקש המן, להשמיד את־כל־היהודים אשר בכל־מלכות אחשוורוש--עם מורדכיי.  ז בחודש הראשון, הוא־חודש ניסן, בשנת שתים עשרה, למלך אחשוורוש:  הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחודש לחודש שנים־עשר--הוא־חודש אדר.  {ס}

ח ויאמר המן, למלך אחשוורוש--ישנו עם־אחד מפוזר ומפורד בין העמים, בכול מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל־עם, ואת־דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין־שווה, להניחם.  ט אם־על־המלך טוב, ייכתב לאבדם; ועשרת אלפים כיכר־כסף, אשקול על־ידי עושי המלאכה, להביא, אל־גנזי המלך.  י ויסר המלך את־טבעתו, מעל ידו; וייתנה, להמן בן־המדתא האגגי--צורר היהודים.  יא ויאמר המלך להמן, הכסף נתון לך; והעם, לעשות בו כטוב בעיניך.  יב וייקראו סופרי המלך בחודש הראשון, בשלושה עשר יום בו, וייכתב ככל־אשר־ציווה המן אל אחשדרפני־המלך ואל־הפחות אשר על־מדינה ומדינה ואל־שרי עם ועם, מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו:  בשם המלך אחשוורוש נכתב, ונחתם בטבעת המלך.  יג ונשלוח ספרים ביד הרצים, אל־כל־מדינות המלך--להשמיד להרוג ולאבד את־כל־היהודים מנער ועד־זקן טף ונשים ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים־עשר הוא־חודש אדר; ושללם, לבוז.  יד פתשגן הכתב, להינתן דת בכל־מדינה ומדינה, גלוי, לכל־העמים--להיות עתידים, ליום הזה.  טו הרצים יצאו דחופים, בדבר המלך, והדת ניתנה, בשושן הבירה; והמלך והמן ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י