תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


אסתר פרק ה

א ויהי ביום השלישי, ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית־המלך הפנימית, נוכח בית המלך; והמלך יושב על־כיסא מלכותו, בבית המלכות, נוכח, פתח הבית.  ב ויהי כראות המלך את־אסתר המלכה, עומדת בחצר--נשאה חן, בעיניו; ויושט המלך לאסתר, את־שרביט הזהב אשר בידו, ותקרב אסתר, ותיגע בראש השרביט.  ג ויאמר לה המלך, מה־לך אסתר המלכה; ומה־בקשתך עד־חצי המלכות, ויינתן לך.  ד ותאמר אסתר, אם־על־המלך טוב--יבוא המלך והמן היום, אל־המשתה אשר־עשיתי לו.  ה ויאמר המלך--מהרו את־המן, לעשות את־דבר אסתר; ויבוא המלך והמן, אל־המשתה אשר־עשתה אסתר.  ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין, מה־שאלתך ויינתן לך; ומה־בקשתך עד־חצי המלכות, ותיעש.  ז ותען אסתר, ותאמר:  שאלתי, ובקשתי.  ח אם־מצאתי חן בעיני המלך, ואם־על־המלך טוב, לתת את־שאלתי, ולעשות את־בקשתי--יבוא המלך והמן, אל־המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה, כדבר המלך.  ט וייצא המן ביום ההוא, שמח וטוב לב; וכראות המן את־מורדכיי בשער המלך, ולא־קם ולא־זע ממנו--ויימלא המן על־מורדכיי, חמה.  י ויתאפק המן, ויבוא אל־ביתו; וישלח ויבא את־אוהביו, ואת־זרש אשתו.  יא ויספר להם המן את־כבוד עושרו, ורוב בניו; ואת כל־אשר גידלו המלך ואת אשר נישאו, על־השרים ועבדי המלך.  יב ויאמר, המן--אף לא־הביאה אסתר המלכה עם־המלך אל־המשתה אשר־עשתה, כי אם־אותי; וגם־למחר אני קרוא־לה, עם־המלך.  יג וכל־זה, איננו שווה לי:  בכל־עת, אשר אני רואה את־מורדכיי היהודי--יושב, בשער המלך.  יד ותאמר לו זרש אשתו וכל־אוהביו, יעשו־עץ גבוה חמישים אמה, ובבוקר אמור למלך ויתלו את־מורדכיי עליו, ובוא־עם־המלך אל־המשתה שמח; וייטב הדבר לפני המן, ויעש העץ.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י