תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א ויהי ביום השלישי, ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית-המלך הפנימית, נוכח בית המלך; והמלך יושב על-כיסא מלכותו, בבית המלכות, נוכח, פתח הבית. ב ויהי כראות המלך את-אסתר המלכה, עומדת בחצר--נשאה חן, בעיניו; ויושט המלך לאסתר, את-שרביט הזהב אשר בידו, ותקרב אסתר, ותיגע בראש השרביט. ג ויאמר לה המלך, מה-לך אסתר המלכה; ומה-בקשתך עד-חצי המלכות, ויינתן לך. ד ותאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יבוא המלך והמן היום, אל-המשתה אשר-עשיתי לו. ה ויאמר המלך--מהרו את-המן, לעשות את-דבר אסתר; ויבוא המלך והמן, אל-המשתה אשר-עשתה אסתר. ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין, מה-שאלתך ויינתן לך; ומה-בקשתך עד-חצי המלכות, ותיעש. ז ותען אסתר, ותאמר: שאלתי, ובקשתי. ח אם-מצאתי חן בעיני המלך, ואם-על-המלך טוב, לתת את-שאלתי, ולעשות את-בקשתי--יבוא המלך והמן, אל-המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה, כדבר המלך. ט וייצא המן ביום ההוא, שמח וטוב לב; וכראות המן את-מורדכיי בשער המלך, ולא-קם ולא-זע ממנו--ויימלא המן על-מורדכיי, חמה. י ויתאפק המן, ויבוא אל-ביתו; וישלח ויבא את-אוהביו, ואת-זרש אשתו. יא ויספר להם המן את-כבוד עושרו, ורוב בניו; ואת כל-אשר גידלו המלך ואת אשר נישאו, על-השרים ועבדי המלך. יב ויאמר, המן--אף לא-הביאה אסתר המלכה עם-המלך אל-המשתה אשר-עשתה, כי אם-אותי; וגם-למחר אני קרוא-לה, עם-המלך. יג וכל-זה, איננו שווה לי: בכל-עת, אשר אני רואה את-מורדכיי היהודי--יושב, בשער המלך. יד ותאמר לו זרש אשתו וכל-אוהביו, יעשו-עץ גבוה חמישים אמה, ובבוקר אמור למלך ויתלו את-מורדכיי עליו, ובוא-עם-המלך אל-המשתה שמח; וייטב הדבר לפני המן, ויעש העץ. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י