תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ו

א בלילה ההוא, נדדה שנת המלך; ויאמר, להביא את־ספר הזכרונות דברי הימים, ויהיו נקראים, לפני המלך.  ב ויימצא כתוב, אשר הגיד מורדכיי על־בגתנא ותרש שני סריסי המלך--משומרי, הסף:  אשר ביקשו לשלוח יד, במלך אחשוורוש.  ג ויאמר המלך--מה־נעשה יקר וגדולה למורדכיי, על־זה; ויאמרו נערי המלך, משרתיו, לא־נעשה עימו, דבר.  ד ויאמר המלך, מי בחצר; והמן בא, לחצר בית־המלך החיצונה, לאמור למלך, לתלות את־מורדכיי על־העץ אשר־הכין לו.  ה ויאמרו נערי המלך, אליו--הנה המן, עומד בחצר; ויאמר המלך, יבוא.  ו ויבוא, המן, ויאמר לו המלך, מה־לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו; ויאמר המן, בליבו, למי יחפוץ המלך לעשות יקר, יותר ממני.  ז ויאמר המן, אל־המלך:  איש, אשר המלך חפץ ביקרו.  ח יביאו לבוש מלכות, אשר לבש־בו המלך; וסוס, אשר רכב עליו המלך, ואשר ניתן כתר מלכות, בראשו.  ט ונתון הלבוש והסוס, על־יד־איש משרי המלך הפרתמים, והלבישו את־האיש, אשר המלך חפץ ביקרו; והרכיבוהו על־הסוס, ברחוב העיר, וקראו לפניו, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.  י ויאמר המלך להמן, מהר קח את־הלבוש ואת־הסוס כאשר דיברת, ועשה־כן למורדכיי היהודי, היושב בשער המלך:  אל־תפל דבר, מכול אשר דיברת.  יא וייקח המן את־הלבוש ואת־הסוס, וילבש את־מורדכיי; וירכיבהו, ברחוב העיר, ויקרא לפניו, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.  יב וישב מורדכיי, אל־שער המלך; והמן נדחף אל־ביתו, אביל וחפוי ראש.  יג ויספר המן לזרש אשתו, ולכל־אוהביו, את, כל־אשר קרהו; ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו, אם מזרע היהודים מורדכיי אשר החילות לנפול לפניו לא־תוכל לו--כי־נפול תיפול, לפניו.  יד עודם מדברים עימו, וסריסי המלך הגיעו; ויבהילו להביא את־המן, אל־המשתה אשר־עשתה אסתר.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י