תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

אסתר פרק ב

א אחר, הדברים האלה, כשוך, חמת המלך אחשוורוש--זכר את־ושתי ואת אשר־עשתה, ואת אשר־נגזר עליה.  ב ויאמרו נערי־המלך, משרתיו:  יבקשו למלך נערות בתולות, טובות מראה.  ג ויפקד המלך פקידים, בכל־מדינות מלכותו, ויקבצו את־כל־נערה־בתולה טובת מראה אל־שושן הבירה אל־בית הנשים, אל־יד הגא סריס המלך שומר הנשים; ונתון, תמרוקיהן.  ד והנערה, אשר תיטב בעיני המלך--תמלוך, תחת ושתי; וייטב הדבר בעיני המלך, ויעש כן.  {ס}

ה איש יהודי, היה בשושן הבירה; ושמו מורדכיי, בן יאיר בן־שמעי בן־קיש--איש ימיני.  ו אשר הוגלה, מירושלים, עם־הגולה אשר הוגלתה, עם יכוניה מלך־יהודה--אשר הגלה, נבוכדנאצר מלך בבל.  ז ויהי אומן את־הדסה, היא אסתר בת־דודו--כי אין לה, אב ואם; והנערה יפת־תואר, וטובת מראה, ובמות אביה ואימה, לקחה מורדכיי לו לבת.  ח ויהי, בהישמע דבר־המלך ודתו, ובהיקבץ נערות רבות אל־שושן הבירה, אל־יד הגיי; ותילקח אסתר אל־בית המלך, אל־יד הגיי שומר הנשים.  ט ותיטב הנערה בעיניו, ותישא חסד לפניו, ויבהל את־תמרוקיה ואת־מנותיה לתת לה, ואת שבע הנערות הראויות לתת־לה מבית המלך; וישנהא ואת־נערותיה לטוב, בית הנשים.  י לא־הגידה אסתר, את־עמה ואת־מולדתה:  כי מורדכיי ציווה עליה, אשר לא־תגיד.  יא ובכל־יום ויום--מורדכיי מתהלך, לפני חצר בית־הנשים:  לדעת את־שלום אסתר, ומה־ייעשה בה.  יב ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל־המלך אחשוורוש, מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חודש--כי כן ימלאו, ימי מרוקיהן:  שישה חודשים, בשמן המור, ושישה חודשים בבשמים, ובתמרוקי הנשים.  יג ובזה, הנערה באה אל־המלך--את כל־אשר תאמר יינתן לה, לבוא עימה, מבית הנשים, עד־בית המלך.  יד בערב היא באה, ובבוקר היא שבה אל־בית הנשים שני, אל־יד שעשגז סריס המלך, שומר הפילגשים:  לא־תבוא עוד אל־המלך, כי אם־חפץ בה המלך ונקראה בשם.  טו ובהגיע תור־אסתר בת־אביחיל דוד מורדכיי אשר לקח־לו לבת לבוא אל־המלך, לא ביקשה דבר--כי אם את־אשר יאמר הגיי סריס־המלך, שומר הנשים; ותהי אסתר נושאת חן, בעיני כל־רואיה.  טז ותילקח אסתר אל־המלך אחשוורוש, אל־בית מלכותו, בחודש העשירי, הוא־חודש טבת--בשנת־שבע, למלכותו.  יז ויאהב המלך את־אסתר מכל־הנשים, ותישא־חן וחסד לפניו מכל־הבתולות; וישם כתר־מלכות בראשה, וימליכהא תחת ושתי.  יח ויעש המלך משתה גדול, לכל־שריו ועבדיו--את, משתה אסתר; והנחה למדינות עשה, וייתן משאת כיד המלך.  יט ובהיקבץ בתולות, שנית; ומורדכיי, יושב בשער־המלך.  כ אין אסתר, מגדת מולדתה ואת־עמה, כאשר ציווה עליה, מורדכיי; ואת־מאמר מורדכיי אסתר עושה, כאשר הייתה באומנה איתו.  {ס}

כא בימים ההם, ומורדכיי יושב בשער־המלך; קצף בגתן ותרש שני־סריסי המלך, משומרי הסף, ויבקשו לשלוח יד, במלך אחשוורוש.  כב וייוודע הדבר למורדכיי, ויגד לאסתר המלכה; ותאמר אסתר למלך, בשם מורדכיי.  כג ויבוקש הדבר ויימצא, וייתלו שניהם על־עץ; וייכתב, בספר דברי הימים--לפני המלך.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - אסתר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י