משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א עַמּוּד שְׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְטֻמְאָה רְצוּצָה תַּחְתָּיו--טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא אֵלָא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה בִּלְבָד. וְאִם הָיָה פֶּרַח יוֹצֶא מֵעַמּוּד זֶה, וְכֵלִים תַּחַת הַפֶּרַח--הַכֵּלִים טְהוֹרִים, שְׁאֵינוּ מִטַּמֵּא אֵלָא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה בִּלְבָד. [ב] וְאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח--הֲרֵי הוּא כְּקֶבֶר סָתוּם, וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו; וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִיל עַל הַקֶּבֶר.
ב [ג] טֻמְאָה שְׁהִיא בְּתוֹךְ הַכּוֹתָל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח--כָּל הָעֲלִיּוֹת הַבְּנוּיוֹת עַל כּוֹתָל זֶה, אַפִלּוּ עֶשֶׂר--טְמֵאוֹת: שֶׁהֲרֵי הַכּוֹתָל כֻּלּוֹ קֶבֶר סָתוּם עַד סוֹפוֹ; וְהוּא כּוֹתַל כָּל הָעֲלִיּוֹת, וְכָל עֲלִיָּה מֵהֶן מַאֲהֶלֶת עַל הַקֶּבֶר. בָּנָה בַּיִת בְּצַד הַכּוֹתָל מִכָּאן, וּבַיִת מִכָּאן, וּבָנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַבָּתִּים, עַד שֶׁנִּמְצָא רֹאשׁ הַכּוֹתָל הַטָּמֵא הוּא בְּאֶמְצַע קַרְקַע הָעֲלִיָּה--הֲרֵי הָעֲלִיָּה טְמֵאָה, שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִילָה עַל הַקֶּבֶר. וְהָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, הַבְּנוּיָה עַל גַּבָּהּ--טְהוֹרָה: מִפְּנֵי שְׁהֶן זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְאֵין הַכּוֹתָל הַטָּמֵא כּוֹתָלָהּ.
ג [ד] חוֹר גָּדוֹל שֶׁבְּעֹבִי הַכּוֹתָלִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לְתַשְׁמִישׁ, וְהוּא הַנִּקְרָא פַּרְדְּסֵק, שֶׁהָיְתָה טֻמְאָה מֻנַּחַת בְּתוֹכוֹ, וְיֵשׁ עָלָיו דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת--הַבַּיִת טָהוֹר. הָיְתָה הַטֻּמְאָה רְצוּצָה בְּקַרְקָעוֹ, אוֹ בְּכוֹתָלָיו, אוֹ בְּגַגּוֹ--רוֹאִין אֶת כָּל הַחוֹר כֻּלּוֹ כְּאִלּוּ הוּא אָטוּם, וְרוֹאִין מְקוֹם הַטֻּמְאָה: אִם הוּא בַּחֲצִי עֹבִי הַכּוֹתָל שֶׁלִּפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא; וְאִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה מֵחֲצִי כּוֹתָל וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הַבַּיִת טָמֵא.
ד [ה] שְׁנֵי פַּרְדַּסְקִין זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, וְטֻמְאָה מֻנַּחַת בְּאֶחָד מֵהֶן, וְנִפְתַּח--הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר; הָיְתָה טֻמְאָה רְצוּצָה בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן--רוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הֶן אֲטוּמִין, וְיִדּוֹן מֶחְצָה לְמֶחְצָה.
ה [ו] כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מֻדְבָּק בְּאַסְקֻפַּת הַבַּיִת מִבַּחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר; הָיָה רָצוּץ תַּחַת הָאַסְקֻפָּה, יִדּוֹן מֶחְצָה לְמֶחְצָה. הָיָה מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף, הַבַּיִת טָמֵא.
ו [ז] כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וַהֲרֵי הוּא מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה--רוֹאִין חֲלַל הַטֻּמְאָה מִגּוּפוֹ: אִם הוּא מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא; וּמִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר.
ז [ח] הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבְרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ--אִם נַעֲשָׂה רֹאשׁ הַנֵּפֶל כַּפִּיקָה שֶׁלִּשְׁתִי--כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח הָרֶחֶם, עַד שֶׁנִּרְאֶה הָרֹאשׁ, נִטְמָא הַבַּיִת מִפְּנֵי הָעֹבֶר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא.
ח [ט] הָאִשָּׁה שְׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֶד, וְיָצַאת מִבַּיִת לְבַיִת, וְהִפִּילָה נֵפֶל מֵת בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי--הֲרֵי הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק: שֶׁמֶּא כְּשֶׁהָיְתָה בּוֹ, יָצָא רֹאשׁוֹ שֶׁלְּנֵפֶל זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא הָיָה רֹאשׁ הַנֵּפֶל כַּפִּיקָה שֶׁלִּשְׁתִי. אֲבָל אִם הֶעְגִּיל רֹאשׁ כַּפִּיקָה, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָהוֹר--שֶׁאִלּוּ נִפְתַּח רַחְמָהּ שָׁם, לֹא הָיְתָה יְכוּלָה לְהַלַּךְ עַל רַגְלֶיהָ; לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה נִטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִם, וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת--הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעְגִּיל רֹאשׁ כַּפִּיקָה שֶׁלִּשְׁתִי.
ט [י] הָאִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָה, הַבַּיִת טָמֵא וַדַּאי: חֲזָקָה הִיא, שְׁאֵין שִׁלְיָה בְּלֹא וֶלֶד.
י [יא] מִי שֶׁיָּלְדָה שְׁנֵי יְלָדִים, אֶחָד חַי וְאֶחָד מֵת--אִם הַמֵּת יָצָא רִאשׁוֹן, הַחַי טָהוֹר: שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בּוֹ, מִשֶּׁיָּצָא לְאַוֵּיר הָעוֹלָם. וְאִם הַחַי יָצָא רִאשׁוֹן, הֲרֵי הוּא טָמֵא: שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ הַמֵּת מִשֶּׁיָּצָא לְאַוֵּיר הָעוֹלָם--מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל אַחֲרָיו כְּאֶבֶן, שְׁאֵין בּוֹ רוּחַ כְּדֵי לְהַעְמִיד עַצְמוֹ.
יא [יב] הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וֶלֶד מֵת, אַפִלּוּ נֵפֶל קָטָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--הֲרֵי הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. מֵת עֻבְרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וּפָשְׁטָה הֶחָיָה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ--הֶחָיָה טְמֵאָה שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוֶּלֶד; וְטֻמְאַת הֶחָיָה מִדִּבְרֵיהֶם--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא תִּגַּע בּוֹ מִשֶּׁיֵּצֵא לַפְּרֻזְדּוֹד. אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, אֵין מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים מַגָּע: הוֹאִיל וְהוּא בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר.
יב וְכֵן הַבּוֹלֵעַ טַבַּעַת טְמֵאָה, וְחָזַר וּבָלַע אַחֲרֶיהָ טַבַּעַת טְהוֹרָה--אַף עַל פִּי שֶׁנָּגְעוּ זוֹ בְּזוֹ בַּוַּדַּאי בְּתוֹךְ מֵעָיו, אֵינוּ מַגָּע; וְהַטְּמֵאָה בְּטֻמְאָתָהּ, וְהַטְּהוֹרָה בְּטַהְרָתָהּ.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה