משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת פֵּרֶק ח

א  שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ--עֲפָרָהּ מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, כְּבֵית הַפְּרָס:  שֶׁמֶּא נִדּוֹשׁ הַקֶּבֶר בָּהּ, וְיִהְיוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעוֹרָה בְּתוֹךְ עֲפָרָהּ.  וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ--הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ, נִטְמָא; וְאִם הִעְמִיד בְּתוֹכָהּ אֹהֶל, נִטְמָא כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּאֹהֶל--שֶׁמֶּא הָאֹהֶל שֶׁהִעְמִיד בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה, עַל הַקֶּבֶר הוּא מַאֲהִיל.

ב  בָּנָה בָּהּ בַּיִת, וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו--אִם הָיָה פִּתְחָהּ שֶׁלָּעֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁלַּבַּיִת, הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה:  שֶׁאַפִלּוּ הָיָה הַקֶּבֶר תַּחַת מַשְׁקוֹף הַבַּיִת, הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה--שֶׁהֲרֵי הִיא אֹהֶל עַל גַּבֵּי אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.  וְאִם לֹא הָיָה מְכֻוָּן, אַף הָעֲלִיָּה טְמֵאָה:  שֶׁמֶּא אַסְקֻפַּת עֲלִיָּה עַל הַקֶּבֶר, וַהֲרֵי הָעֲלִיָּה מַאֲהִילָה עַל הַקֶּבֶר.

ג  וְשָׂדֶה זוֹ--מֻתָּר לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ כָּל זֶרַע, לְפִי שְׁאֵין שָׁרְשֵׁי זְרָעִים מַגִּיעִין עַד לַקֶּבֶר; אֲבָל אֵין נוֹטְעִין בְּתוֹכָהּ אִילָנֵי מַאֲכָל, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁרָשִׁים מַגִּיעִין עַד הַמֵּת.

ד  הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לָעִיר, הַסְּמוּכָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְדֶרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת--אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה:  מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים קוֹבְרוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, וּמֻכֵּי שְׁחִין קוֹבְרִין שָׁם אֵבָרֵיהֶן.

ה  אֲבָל הָרְחוֹקוֹת הַחֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת; וְהַיְּשָׁנוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁמֶּא הָיוּ קְרוֹבוֹת מֵעִיר שֶׁחָרְבָה אוֹ מִדֶּרֶךְ שֶׁאָבְדָה.  וְאֵיזֶה הוּא תֵּל קָרוֹב, כָּל שְׁאֵין שָׁם תֵּל אַחֵר קָרוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ; וְיָשָׁן, שְׁאֵין אָדָם זוֹכְרוֹ.

ו  [ד] שְׂדֵה בּוֹכִים, וְהוּא הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת שָׁם וּבוֹכוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁעֲפָרוֹ טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה שָׁם טֻמְאָה--אֵין נוֹטְעִין אוֹתוֹ, וְאֵין זוֹרְעִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל רֶגֶל אָדָם שָׁם, שֶׁמֶּא יֵשׁ שָׁם טֻמְאָה:  מִפְּנֵי שְׁהוּא קָרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ בְּעָלָיו מִמֶּנּוּ; לְפִיכָּךְ אִפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא אָדָם וְיִקְבֹּר בּוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה חָשְׁשׁוּ לוֹ.  וְעוֹשִׂין מֵעֲפַר מָקוֹם זֶה תַּנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה שָׁם.

ז  [ה] קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ; וְאִם פִּנָּהוּ--מְקוֹמוֹ טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה, עַד שֶׁיִּבָּדֵק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.  וְקֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; וְאִם פִּנָּהוּ--מְקוֹמוֹ טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה.  [ו] קֶבֶר שְׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים, מְפַנִּין אוֹתוֹ; וּמְקוֹמוֹ טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה.

ח  [ז] הַפּוֹגֵעַ בְּמֵת מִצְוָה--אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת; מְצָאוֹ חוּץ לַתְּחוּם--אַפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׂדֵה כַּרְכֹּם--קָנָה מְקוֹמוֹ, וְיִקָּבֵר בִּמְקוֹם שֶׁנִּמְצָא.  מְצָאוֹ עַל הַמְּצָר, מְסַלְּקוֹ לַצְּדָדִין.

ט  שְׂדֵה בּוּר מִצַּד זֶה, וּשְׂדֵה נִיר מִצַּד זֶה--קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בּוּר; שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע, קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה נִיר; שְׂדֵה זֶרַע וּשְׂדֵה כֶּרֶם, קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֶה זֶרַע.  שְׂדֵה אִילָן וּשְׂדֵה כֶּרֶם--קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶּרֶם, מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה.  הָיוּ שְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין, מְסַלְּקוֹ לְאֵיזֶה צַד שֶׁיִּרְצֶה.

י  [ח] קֶבֶר הַנִּמְצָא, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ; וְאִם בָּא אֶחָד וְאָמַר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן קֶבֶר, אַפִלּוּ קֹדֶם לְעֶשְׂרִים שָׁנָה--אֵינוּ מְטַמֵּא אֵלָא מִשָּׁעַת מְצִיאָה וְאִלַּךְ.

יא  [ט] כָּל הַמּוֹצֶא קֶבֶר, אוֹ מֵת, אוֹ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בָּאֹהֶל מִן הַמֵּת--חַיָּב לְצַיַּן עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקְלָה לַאֲחֵרִים; וּבְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, הָיוּ יוֹצְאִין מִבֵּית דִּין לְצַיַּן עַל הַקְּבָרוֹת.

יב  אֵין מְצַיְּנִין עַל כַּזַּיִת מְצֻמְצָם מִן הַמֵּת, לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ יֶחְסַר בָּאָרֶץ.  וּבְמַה מְצַיְּנִין--בְּסִיד, מְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ עַל מְקוֹם הַטֻּמְאָה.

יג  אֵין מַעְמִידִין אֶת הַצִּיּוּן עַל גַּבֵּי הַטֻּמְאָה, אֵלָא יְהִי עוֹדֵף מִכָּאן וּמִכָּאן בְּצִדֵּי הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת; וְאֵין מַרְחִיקִין אֶת הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.  וְאֵין מְצַיְּנִין עַל הַוַּדָּיוֹת, שֶׁהֲרֵי הֶן יְדוּעִין לַכֹּל; אֵלָא עַל הַסְּפֵקוֹת, כְּגוֹן שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר וְהַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת.

יד  [י] מָצָא שָׂדֵה מְצֻיֶּנֶת, וְאֵין יָדוּעַ מַה טִיבָהּ--אִם אֵין בָּהּ אִילָנוֹת, בַּיָּדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר; יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת, בַּיָּדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

טו  [יא] מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצֻיֶּנֶת, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא.  הָיוּ שְׁתַּיִם--אִם יֵשׁ סִיד בֵּינֵיהֶן, בֵּינֵיהֶן טָמֵא.  וְאִם אֵין סִיד בֵּינֵיהֶן, אֵלָא עַל רָאשֵׁיהֶן--אִם יֵשׁ חֶרֶס בֵּינֵיהֶן--טָהוֹר, שְׁאֵין זֶה אֵלָא בִּנְיָן; וְאִם אֵין חֶרֶס בֵּינֵיהֶן, וְהָיָה הַסִּיד מְרֻדֶּה עַל רָאשֵׁיהֶן מִכָּאן וּמִכָּאן--הֲרֵי זֶה צִיּוּן, וְטָמֵא.

טז  מָצָא מְצָר אֶחָד מְצֻיָּן--הוּא טָמֵא, וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה; וְכֵן שְׁנַיִם, וְכֵן שְׁלוֹשָׁה.  מָצָא אַרְבַּעַת מְצָרֶיהָ מְצֻיָּנִין--הֶן טְהוֹרִין, וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ טְמֵאָה:  שְׁאֵין מַרְחִיקִין הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה