משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א שׁוּלֵי הַמְּחָצִין, וְשׁוּלֵי קַרְקְרוֹת כֵּלִים, וְדָפְנוֹתֵיהֶן מֵאֲחוֹרֵיהֶן--אֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת; קִרְסְמָן, וְשָׁפָן, וַעֲשָׂיָן כֵּלִים--מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל: שְׁאֵין מַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל אֵלָא כֵּלִים. [ב] כְּלִי חֶרֶס שֶׁנָּתַן בּוֹ טִיט עַד חֶצְיוֹ, לֹא בִּטְּלוֹ; וְאִם הִשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, מַצִּיל.
ב [ג] כְּלִי חֶרֶס מַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל, עַד שֶׁיִּנָּקֵב בְּמוֹצִיא רִמּוֹן; וּבְגָדוֹל, עַד שֶׁיִּפָּחֵת רֻבּוֹ. כֵּיצַד: כְּלִי גָּדוֹל שֶׁנִּפְחַת רֻבּוֹ, וְהִקִּיפוֹ צָמִיד פָּתִיל, וְסָתַם מְקוֹם הַפְּחָת בְּצָמִיד פָּתִיל--הֲרֵי זֶה מַצִּיל, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ חָשׁוּב כְּלִי לְעִנְיַן טֻמְאָה.
ג אֲבָל כְּלִי הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל שֶׁהָיָה נָקוּב אוֹ סָדוּק, וְלֹא סָתַם הַנֶּקֶב--נִטְמָא, וְאֵינוּ מַצִּיל. וְכַמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב: אִם הָיָה כְּלִי הֶעָשׂוּי לְאֹכָלִים, שֵׁעוּרוֹ בְּמוֹצִיא זֵיתִים; הָיָה עָשׂוּי לְמַשְׁקֶה, שֵׁעוּרוֹ בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה. הֶעָשׂוּי לְכָּךְ וּלְכָּךְ, מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ; וּמִשֶּׁיִּנָּקֵב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, אֵינוּ מַצִּיל--עַד שֶׁיִּסְתֹּם הַנֶּקֶב, אוֹ יְמַעֲטֶנּוּ.
ד תַּנּוּר שֶׁהָיְתָה סְרִידָה עַל פִּיו, וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְנִסְדַּק הַתַּנּוּר--אִם הָיָה הַסְּדָק מְלוֹא פִּי מַרְדֵּעַ, שְׁהוּא הֶקֵּף טֶפַח--נִטְמָא הַתַּנּוּר, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַמַּרְדֵּעַ יָכוֹל לְהִכָּנֵס בַּסְּדָק, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּמוֹתוֹ בְּשׁוֹוֶה; פָּחוּת מִכָּאן, הַתַּנּוּר טָהוֹר. נִסְדְּקָה הַסְּרִידָה שֶׁעַל פִּיו כִּמְלוֹא פִּי מַרְדֵּעַ נִכְנָס, הֲרֵי זֶה טָמֵא; פָּחוּת מִכָּאן, נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. הָיָה הַסְּדָק עָגוּל--אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ אָרוֹךְ, אֵלָא שֵׁעוּרוֹ מְלוֹא פִּי מַרְדֵּעַ נִכְנָס.
ה תַּנּוּר הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, שֶׁנִּקַּב נֶקֶב בְּעֵינוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר הַטּוּחָה--אִם הָיָה הַנֶּקֶב מְלוֹא כּוּשׁ, נִכְנָס וְיוֹצֶא כִּשְׁהוּא דּוֹלֵק--הֲרֵי זֶה נִטְמָא; וְאִם הָיָה הַנֶּקֶב פָּחוּת מִזֶּה, נִצּוֹל. [ו] נִקַּב הַתַּנּוּר מִצִּדּוֹ--שֵׁעוּרוֹ מְלוֹא כּוּשׁ, נִכְנָס וְיוֹצֶא שֶׁלֹּא דּוֹלֵק.
ו וְכֵן מְגוּפַת הֶחָבִית שֶׁנִּקְּבָה, שֵׁעוּרָהּ כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁלְּשִׁיפוֹן בַּנֶּקֶב; וַחֲצָבִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּקְּבוּ, שֵׁעוּרָן כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁלְּקָנֶה. פָּחוּת מִכָּאן, טְהוֹרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיַיִן. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ לִשְׁאָר המַּשְׁקִין--אַפִלּוּ נִקְּבוּ בְּכָל שְׁהֶן, נִטְמְאוּ; וְאֵין צָמִיד פָּתִיל מוֹעִיל לָהֶם, עַד שֶׁיִּסְתֹּם הַנֶּקֶב. וְאַף בִּזְמָן שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיַיִן, לֹא אָמְרוּ אֵלָא שֶׁנִּקְּבוּ שֶׁלֹּא בִּידֵי אָדָם. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם--אַפִלּוּ כָּל שְׁהֶן, טְמֵאִים; וְאֵינָן נִצּוֹלִין, עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַנֶּקֶב.
ז חָבִית שְׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין, וּמְנִיקִית שֶׁלְּחֶרֶס בְּתוֹכָהּ, וְהֶחָבִית מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וּנְתוּנָה בְּאֹהֶל הַמֵּת--הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. וְהַמְּנִיקִית טְמֵאָה--מִפְּנֵי שֶׁקְּצָתָהּ הָאַחַת, בְּתוֹךְ הֶחָבִית הַמֻּקֶּפֶת, וְהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי פָּתוּחַ לְאֹהֶל הַמֵּת, וְאֵינוּ סָתוּם: אַף עַל פִּי שְׁהִיא עֲקוּמָה, אֵין הֶעָקוּם כְּסָתוּם.
ח חָבִית הַמֻּקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל שֶׁנִּקְּבָה מִצִּדָּהּ, וְסָתְמוּ שְׁמָרִים אֶת הַנֶּקֶב--תַּצִּיל. אָגַף חֲצִי הַנֶּקֶב, וְסָתַם חֶצְיוֹ--הֲרֵי זֶה סָפֵק, אִם הִצִּיל אִם לֹא הִצִּיל. סָתַם אֶת הַנֶּקֶב בִּזְמוֹרָה, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִין; סְתָמוֹ בִּשְׁנֵי קִסְמִים, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִין וּבֵין זְמוֹרָה לַחֲבִרְתָּהּ.
ט וְכֵן נְסָר שְׁהוּא נָתוּן עַל פִּי הַתַּנּוּר, וּמֵרַח מִן הַצְּדָדִין--הִצִּיל; הָיוּ שְׁנֵי נְסָרִים, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִין וּבֵין נְסָר לַחֲבֵרוֹ. חִבַּר אֶת שְׁנֵי הַנְּסָרִים בְּמַסְמְרִים שֶׁלְּעֵץ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ שֶׁלִּפַּף עֲלֵיהֶן שֻׁגְמִין--אֵינוּ צָרִיךְ לְמָרַח מִן הָאֶמְצָע.
י בְּמַה מַקִּיפִין: בְּסִיד וּבִגְבָסִים, בְּזֶפֶת וּבְשַׁעְוָה, בְּטִיט וּבְצוֹאָה וּבְחֵמָר וּבְחַרְסִית, וּבְכָל דָּבָר הַמִּתְמָרֵחַ; וְאֵין מַקִּיפִין לֹא בַּעֲבָץ וְלֹא בְּעוֹפֶרֶת, מִפְּנֵי שְׁהוּא פָּתִיל וְאֵינוּ צָמִיד. וּמַקִּיפִין בִּדְבֵלָה שְׁמֵנָה שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה, וּבְבָצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא--שֶׁדָּבָר טָמֵא, אֵינוּ חוֹצֵץ.
יא [ט] מְגוּפַת הֶחָבִית שֶׁנִּתְחַלְחְלָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת, אֵינָהּ מַצֶּלֶת: שֶׁהֲרֵי נִתְרָעַע הַצָּמִיד. הַכַּדּוּר וְהַפְּקַעַת שֶׁלִּגְמִי שֶׁנְּתָנָן עַל פִּי הֶחָבִית, וּמֵרַח מִן הַצְּדָדִין--לֹא הִצִּיל, עַד שֶׁיְּמָרַח עַל כָּל הַכַּדּוּר וְעַל כָּל הַפְּקַעַת מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן. וְכֵן בְּמַטְלִית שֶׁלְּבֶגֶד, שֶׁקְּשָׁרָהּ עַל פִּי הַכְּלִי; הָיְתָה שֶׁלִּנְיָר אוֹ שֶׁלְּעוֹר, וּקְשָׁרָהּ בִּמְשִׁיחָה--אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין, הִצִּיל.
יב [י] חֵמֶת שֶׁלְּעוֹר הַדָּג אוֹ הַנְּיָר, שֶׁהִלְבִּישׁ בָּהֶן אֶת הֶחָבִית, וּצְרָרָהּ מִלְּמַטָּה--הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת; וְאִם לֹא צְרָרָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁמֵּרַח מִן הַצְּדָדִין, לֹא הִצִּיל.
יג [יא] חָבִית זְפוּתָה, שֶׁנִּתְקַלַּף הַחֶרֶס מִלְמַעְלָה, וְהַזֶּפֶת שֶׁלָּהּ עוֹמֵד, וְנָתַן כְּסוּי עַל הַזֶּפֶת, וּדְחָקוֹ עַד שֶׁדָּבַק בַּזֶּפֶת, וְנִמְצָא הַזֶּפֶת עוֹמֵד בֵּין הַכְּסוּי וּבֵין קַרְקַע הֶחָבִית--הֲרֵי זֶה מַצִּיל; וְכֵן בִּכְלִי הַמֻּרְיָס וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִדְּבָרִים הַמִּתְמָרְחִין, שֶׁהָיָה הַמִּתְמָרֵחַ בֵּין הַכְּסוּי וּבֵין הַכְּלִי כְּמוֹ זֵר--הוֹאִיל וְהַכֹּל דְּבוּקִין, הֲרֵי זֶה מַצִּיל.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה