משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


הִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת פֵּרֶק ט

א  מִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בַּשָּׂדֶה, וּמָצָא מֵתִים רַבִּים בְּגֻמָּה אַחַת, זֶה עַל גַּב זֶה, אוֹ זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ שֶׁמָּצָא הֲרוּגִים, אוֹ שֶׁמָּצָא מֵת יוֹשֵׁב, אוֹ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא מָקוֹם זֶה בֵּית הַקְּבָרוֹת הָיָה; אֵלָא נוֹטֵל הַמֵּת שֶׁמָּצָא, וְנוֹטֵל כָּל הֶעָפָר הַתּוֹחֵחַ שֶׁתַּחְתָּיו, וְחוֹפֵר בִּבְתוּלַת קַרְקָע שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹצִיא הַכֹּל:  וּשְׁאָר הַשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת טַהְרָה, כְּשֶׁהָיְתָה קֹדֶם שֶׁיִּמְצָא; וְעָפָר זֶה עִם שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁחוֹפֵר, הוּא הַנִּקְרָא תְּבוּסַת הַמֵּת.

ב  שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּהּ הֲרוּגִים--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבָּהּ, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה; וְכֵן הַמְּפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה.  וְכֵן בּוֹר שֶׁמַּטִּילִין לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבּוֹ עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר.

ג  הָיָה חוֹפֵר, וּמָצָא מֵת מֻשְׁכָּב כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹבְרִין הַמֵּתִים--נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ; וְכֵן אִם מָצָא שְׁנַיִם--נוֹטֵל כָּל אֶחָד מֵהֶן, וּתְבוּסָתוֹ עִמּוֹ.  וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה.

ד  מָצָא שְׁלוֹשָׁה מֵתִים, כָּל אֶחָד מֵהֶן מֻטָּל כְּדֶרֶךְ הַנִּקְבָּרִין--אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לְזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, כִּמְלוֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ--הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא בֵּית הַקְּבָרוֹת הוּא זֶה.  וְצָרִיךְ לִבְדֹּק מִן הָאַחֲרוֹן עֶשְׂרִים אַמָּה, שְׁהֶן כִּשְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶן; וְאִם לֹא מָצָא שָׁם מֵת אַחֵר--הֲרֵי אוֹתָן הָעֶשְׂרִים שֶׁבָּדַק טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

ה  מָצָא מֵת אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה--צָרִיךְ לִבְדֹּק מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים אַמָּה אֲחֵרוֹת, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.  וְאִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁמָּצָא בַּתְּחִלָּה אוֹ בַּסּוֹף הָרוּג, אוֹ יוֹשֵׁב, אוֹ מֻשְׁכָּב שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו--אֵינוּ בּוֹדֵק עֶשְׂרִים אַמָּה, אֵלָא נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן בִּלְבָד:  שֶׁחֶזְקָתָן גּוֹיִים.

ו  [ד] הַגּוֹיִים, אֵין לָהֶן טֻמְאַת קְבָרוֹת:  הוֹאִיל וְאֵינָן מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל, הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בְּקִבְרָן טָהוֹר--עַד שֶׁיִּגַּע בְּעַצְמָהּ שֶׁלְּטֻמְאָה, אוֹ יִשָּׂאֶנָּה.  [ה] מֵת שֶׁחָסֵר אֵבֶר שְׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי יָמוּת--אֵין לוֹ תְּבוּסָה, וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.  וּמֵתִים הַנִּמְצָאִים גְּלוּיִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה--אֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, וְלֹא תְּבוּסָה, אֵלָא מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם, וְהַכֹּל טָהוֹר.  וְהַנִּקְבָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת--יֵשׁ לוֹ תְּבוּסָה, וְאֵין לוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

ז  [ו] אֶחָד הַמּוֹצֶא שְׁלוֹשָׁה מֵתִים כְּדַרְכָּן בַּתְּחִלָּה, אוֹ שֶׁמָּצָא שְׁלוֹשָׁה כּוּכִין, אוֹ כּוּךְ וּנְקִיעַ וּמְעָרָה--הֲרֵי זֶה שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.  מָצָא שְׁנַיִם, וְאֶחָד הָיָה יָדוּעַ--יֵשׁ לָהֶן תְּבוּסָה, וְאֵין לָהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת:  שֶׁהַקֶּבֶר הַיָּדוּעַ, אֵינוּ עוֹשֶׂה שְׁכוּנָה; וְלֹא אָמְרוּ אֵלָא הַמּוֹצֶא שְׁלוֹשָׁה כַּתְּחִלָּה, הוּא שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקָה.

ח  כֵּיצַד בּוֹדֵק הָעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁאָמַרְנוּ:  חוֹפֵר עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לַסֶּלַע, אוֹ לַבְּתוּלָה וְהִיא הַקַּרְקָע שֶׁנִּרְאֵית שְׁאֵינָהּ עֲבוּדָה.  הִעְמִיק אַפִלּוּ מֵאָה אַמָּה, וּמָצָא חֶרֶס--הֲרֵי זוֹ כְּבַתְּחִלָּה, וְצָרִיךְ לְהַעְמִיק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבְּתוּלָה; הִגִּיעַ לַמַּיִם, הֲרֵי זוֹ כִּבְתוּלָה.

ט  [ז] אֵינוּ צָרִיךְ לַחְפֹּר תֶּלֶם אֶחָד, מִתְּחִלַּת הָעֶשְׂרִים עַד סוֹפָן; אֵלָא חוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, וְחוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד סוֹפָן--שְׁאֵין בֵּין קֶבֶר לְקֶבֶר פָּחוּת מֵאַמָּה.

י  [ח] הָיָה בּוֹדֵק, וְהִגִּיעַ בְּתוֹךְ הָעֶשְׂרִים לְנָהָר אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים--יַפְסִיק, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִבְדֹּק:  שֶׁהֲרֵי נִפְסְקָה שְׁכוּנַת הַקְּבָרוֹת.

יא  [ט] הַמּוֹצִיא עָפָר זֶה שֶׁלִּבְדִיקָה--טָהוֹר, אֵלָא אִם כֵּן מָצָא טֻמְאָה בִּמְקוֹם שֶׁחָפַר; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּמְצָא, אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה.  וְהַמְּפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוּ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה--שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁהַמֵּתִים שָׁם תַּחַת הַגַּל, אֵלָא שְׁאֵינוּ מַכִּיר מְקוֹמָן.

יב  [י] גַּל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁנֵי גַּלִּין טְהוֹרִין--בָּדַק אֶחָד מֵהֶן וּמְצָאוֹ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וְהַשְּׁנַיִם טְמֵאִין; בָּדַק שְׁנַיִם וְנִמְצְאוּ טְהוֹרִין, הֶן טְהוֹרִין וְהַשְּׁלִישִׁי בְּחֶזְקַת טָמֵא; בָּדַק שְׁלָשְׁתָּן וּמָצָא טָהוֹר, כֻּלָּן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה--עַד שֶׁיִּבְדֹּק שְׁלָשְׁתָּן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַסֶּלַע אוֹ לַבְּתוּלָה, וְיִהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן טְהוֹרִין.

יג  [יא] בּוֹר שֶׁמַּטִּילִין לְתוֹכוֹ נְפָלִים--הַמַּאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא דִּין תּוֹרָה:  וְאַף עַל פִּי שֶׁחֻלְדָּה וּבַרְדְּלַס מְצוּיִין שָׁם, אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי.  אֲבָל אִם הִפִּילָה שָׁם אִשָּׁה נֵפֶל, וְאֵין יָדוּעַ אִם הִפִּילָה דָּבָר הַמְּטַמֵּא אוֹ לֹא הִפִּילָה--הוֹאִיל וְחֻלְדָּה וּבַרְדְּלַס מְצוּיִין שָׁם, הֲרֵי סְפֵקוֹ טָהוֹר.

יד  [יב] דָּבָר יָדוּעַ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שְׁהֶן מִשּׁוֹם סָפֵק--הֲרֵי הֶן שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן; וְאֵין טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, אֵלָא מִי שֶׁנִּטְמָא טֻמְאָה וַדָּאִית.  אֲבָל כָּל הַסְּפֵקוֹת--בֵּין בְּטֻמְאוֹת, בֵּין בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, בֵּין בָּעֲרָיוֹת וְשַׁבָּתוֹת--אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת.


משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה