משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א מִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בַּשָּׂדֶה, וּמָצָא מֵתִים רַבִּים בְּגֻמָּה אַחַת, זֶה עַל גַּב זֶה, אוֹ זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ שֶׁמָּצָא הֲרוּגִים, אוֹ שֶׁמָּצָא מֵת יוֹשֵׁב, אוֹ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא מָקוֹם זֶה בֵּית הַקְּבָרוֹת הָיָה; אֵלָא נוֹטֵל הַמֵּת שֶׁמָּצָא, וְנוֹטֵל כָּל הֶעָפָר הַתּוֹחֵחַ שֶׁתַּחְתָּיו, וְחוֹפֵר בִּבְתוּלַת קַרְקָע שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹצִיא הַכֹּל: וּשְׁאָר הַשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת טַהְרָה, כְּשֶׁהָיְתָה קֹדֶם שֶׁיִּמְצָא; וְעָפָר זֶה עִם שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁחוֹפֵר, הוּא הַנִּקְרָא תְּבוּסַת הַמֵּת.
ב שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּהּ הֲרוּגִים--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבָּהּ, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה; וְכֵן הַמְּפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה. וְכֵן בּוֹר שֶׁמַּטִּילִין לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים--מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבּוֹ עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר.
ג הָיָה חוֹפֵר, וּמָצָא מֵת מֻשְׁכָּב כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹבְרִין הַמֵּתִים--נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ; וְכֵן אִם מָצָא שְׁנַיִם--נוֹטֵל כָּל אֶחָד מֵהֶן, וּתְבוּסָתוֹ עִמּוֹ. וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה.
ד מָצָא שְׁלוֹשָׁה מֵתִים, כָּל אֶחָד מֵהֶן מֻטָּל כְּדֶרֶךְ הַנִּקְבָּרִין--אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לְזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, כִּמְלוֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ--הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא בֵּית הַקְּבָרוֹת הוּא זֶה. וְצָרִיךְ לִבְדֹּק מִן הָאַחֲרוֹן עֶשְׂרִים אַמָּה, שְׁהֶן כִּשְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶן; וְאִם לֹא מָצָא שָׁם מֵת אַחֵר--הֲרֵי אוֹתָן הָעֶשְׂרִים שֶׁבָּדַק טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.
ה מָצָא מֵת אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה--צָרִיךְ לִבְדֹּק מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים אַמָּה אֲחֵרוֹת, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. וְאִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁמָּצָא בַּתְּחִלָּה אוֹ בַּסּוֹף הָרוּג, אוֹ יוֹשֵׁב, אוֹ מֻשְׁכָּב שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו--אֵינוּ בּוֹדֵק עֶשְׂרִים אַמָּה, אֵלָא נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן בִּלְבָד: שֶׁחֶזְקָתָן גּוֹיִים.
ו [ד] הַגּוֹיִים, אֵין לָהֶן טֻמְאַת קְבָרוֹת: הוֹאִיל וְאֵינָן מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל, הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בְּקִבְרָן טָהוֹר--עַד שֶׁיִּגַּע בְּעַצְמָהּ שֶׁלְּטֻמְאָה, אוֹ יִשָּׂאֶנָּה. [ה] מֵת שֶׁחָסֵר אֵבֶר שְׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי יָמוּת--אֵין לוֹ תְּבוּסָה, וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וּמֵתִים הַנִּמְצָאִים גְּלוּיִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה--אֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, וְלֹא תְּבוּסָה, אֵלָא מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם, וְהַכֹּל טָהוֹר. וְהַנִּקְבָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת--יֵשׁ לוֹ תְּבוּסָה, וְאֵין לוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.
ז [ו] אֶחָד הַמּוֹצֶא שְׁלוֹשָׁה מֵתִים כְּדַרְכָּן בַּתְּחִלָּה, אוֹ שֶׁמָּצָא שְׁלוֹשָׁה כּוּכִין, אוֹ כּוּךְ וּנְקִיעַ וּמְעָרָה--הֲרֵי זֶה שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. מָצָא שְׁנַיִם, וְאֶחָד הָיָה יָדוּעַ--יֵשׁ לָהֶן תְּבוּסָה, וְאֵין לָהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת: שֶׁהַקֶּבֶר הַיָּדוּעַ, אֵינוּ עוֹשֶׂה שְׁכוּנָה; וְלֹא אָמְרוּ אֵלָא הַמּוֹצֶא שְׁלוֹשָׁה כַּתְּחִלָּה, הוּא שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקָה.
ח כֵּיצַד בּוֹדֵק הָעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁאָמַרְנוּ: חוֹפֵר עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לַסֶּלַע, אוֹ לַבְּתוּלָה וְהִיא הַקַּרְקָע שֶׁנִּרְאֵית שְׁאֵינָהּ עֲבוּדָה. הִעְמִיק אַפִלּוּ מֵאָה אַמָּה, וּמָצָא חֶרֶס--הֲרֵי זוֹ כְּבַתְּחִלָּה, וְצָרִיךְ לְהַעְמִיק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבְּתוּלָה; הִגִּיעַ לַמַּיִם, הֲרֵי זוֹ כִּבְתוּלָה.
ט [ז] אֵינוּ צָרִיךְ לַחְפֹּר תֶּלֶם אֶחָד, מִתְּחִלַּת הָעֶשְׂרִים עַד סוֹפָן; אֵלָא חוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, וְחוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד סוֹפָן--שְׁאֵין בֵּין קֶבֶר לְקֶבֶר פָּחוּת מֵאַמָּה.
י [ח] הָיָה בּוֹדֵק, וְהִגִּיעַ בְּתוֹךְ הָעֶשְׂרִים לְנָהָר אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים--יַפְסִיק, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִבְדֹּק: שֶׁהֲרֵי נִפְסְקָה שְׁכוּנַת הַקְּבָרוֹת.
יא [ט] הַמּוֹצִיא עָפָר זֶה שֶׁלִּבְדִיקָה--טָהוֹר, אֵלָא אִם כֵּן מָצָא טֻמְאָה בִּמְקוֹם שֶׁחָפַר; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּמְצָא, אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. וְהַמְּפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוּ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה--שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁהַמֵּתִים שָׁם תַּחַת הַגַּל, אֵלָא שְׁאֵינוּ מַכִּיר מְקוֹמָן.
יב [י] גַּל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁנֵי גַּלִּין טְהוֹרִין--בָּדַק אֶחָד מֵהֶן וּמְצָאוֹ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וְהַשְּׁנַיִם טְמֵאִין; בָּדַק שְׁנַיִם וְנִמְצְאוּ טְהוֹרִין, הֶן טְהוֹרִין וְהַשְּׁלִישִׁי בְּחֶזְקַת טָמֵא; בָּדַק שְׁלָשְׁתָּן וּמָצָא טָהוֹר, כֻּלָּן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה--עַד שֶׁיִּבְדֹּק שְׁלָשְׁתָּן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַסֶּלַע אוֹ לַבְּתוּלָה, וְיִהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן טְהוֹרִין.
יג [יא] בּוֹר שֶׁמַּטִּילִין לְתוֹכוֹ נְפָלִים--הַמַּאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא דִּין תּוֹרָה: וְאַף עַל פִּי שֶׁחֻלְדָּה וּבַרְדְּלַס מְצוּיִין שָׁם, אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי. אֲבָל אִם הִפִּילָה שָׁם אִשָּׁה נֵפֶל, וְאֵין יָדוּעַ אִם הִפִּילָה דָּבָר הַמְּטַמֵּא אוֹ לֹא הִפִּילָה--הוֹאִיל וְחֻלְדָּה וּבַרְדְּלַס מְצוּיִין שָׁם, הֲרֵי סְפֵקוֹ טָהוֹר.
יד [יב] דָּבָר יָדוּעַ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שְׁהֶן מִשּׁוֹם סָפֵק--הֲרֵי הֶן שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן; וְאֵין טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, אֵלָא מִי שֶׁנִּטְמָא טֻמְאָה וַדָּאִית. אֲבָל כָּל הַסְּפֵקוֹת--בֵּין בְּטֻמְאוֹת, בֵּין בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, בֵּין בָּעֲרָיוֹת וְשַׁבָּתוֹת--אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה