משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א אֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לְאֹהֶל וְלֹא יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, בְּפָחוּת מִטֶּפַח עַל טֶפַח. כֵּיצַד: חַלּוֹן שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת, אוֹ שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה--אִם יֵשׁ בּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע, וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן--הַבַּיִת הַשֵּׁנִי טָמֵא; אֵין בַּחַלּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח--אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, וְלֹא נִכְנֶסֶת לָאֹהֶל הַשֵּׁנִי.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחַלּוֹן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הָאָדָם לְתַשְׁמִישׁ; אֲבָל חַלּוֹן שֶׁעָשָׂהוּ הָאָדָם לְאוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס מִמֶּנּוּ הָאוֹר--שֵׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן, וְהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ.
ג כֵּיצַד: הָיְתָה טֻמְאָה בַּבַּיִת, וּבָא אָדָם וְנִסְמַךְ לְחַלּוֹן זֶה שֶׁלְּמָאוֹר, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ כְּלִי, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו אֹהֶל בְּצַד הַכּוֹתָל--נִטְמָא כָּל שֶׁבָּאֹהֶל, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה לוֹ; וְחַלּוֹן הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, אֵין עָלָיו תַּקְרָה אֵלָא גָּלוּי הוּא לַשֶּׁמֶשׁ.
ד [ב] חַלּוֹן הַנַּעֲשָׂה שֶׁלֹּא בִּידֵי אָדָם--כְּגוֹן שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, אוֹ שֶׁהָיָה חַלּוֹן פָּקוּק וְנִטַּל הַפְּקָק, אוֹ שֶׁהָיְתָה בּוֹ זְכוֹכִית וְנִשְׁבְּרָה--שֵׁעוּרוֹ מְלוֹא אֶגְרוֹף, וְהוּא כְּרֹאשׁ גָּדוֹל שֶׁלְּאָדָם: וְהוּא, שֶׁלֹּא חִשַּׁב עָלָיו. אֲבָל אִם חִשַּׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שֵׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח; חִשַּׁב עָלָיו לְמָאוֹר, שֵׁעוּרוֹ בְּפֻנְדְּיוֹן: שֶׁהַמַּחְשָׁבָה כָּאן כְּמַעֲשֶׂה.
ה [ג] מָאוֹר שֶׁהִתְחִיל לְסָתְמוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ טִיט, אוֹ שֶׁקְּרָאוֹ חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁחָשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, וְנִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מְעַט--אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגֻּדָּל, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי הוּא כְּסָתוּם.
ו [ד] חַלּוֹן גָּדוֹל הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, וְהָיָה בָּהּ שְׂבָכָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנָּה כְּפֻנְדְּיוֹן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וּמוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה; הָיוּ נִקְבֵי הַשְּׂבָכָה דַּקִּים, וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶן כְּפֻנְדְּיוֹן--הֲרֵי זוֹ כִּסְתוּמָה.
ז וְכֵן חַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וּבָהּ סְבָכוֹת וּרְפָפוֹת--אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע, מֵבִיא וּמוֹצִיא; וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא כִּסְתוּמָה.
ח [ה] חַלּוֹן שְׁהִיא גְּלוּיָה לָאַוֵּיר, שֵׁעוּרָהּ כְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֵלָא לְאוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. בָּנָה בַּיִת חוּצָה לָהּ, וְנַעֲשָׂת חַלּוֹן זוֹ תַּחַת תַּקְרָה, וַהֲרֵי הִיא בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים--שֵׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתַּקְרָה בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן--הַתַּחְתּוֹן שֶׁתַּחַת הַתַּקְרָה, שֵׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח; וְהָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַתַּקְרָה, שֵׁעוּרוֹ בְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שְׁהוּא גָּלוּי לָאַוֵּיר.
ט [ו] הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, אוֹ שֶׁשִּׁיַּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מָקוֹם פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת וְלֹא מֵרְקָהּ, וְנִשְׁאַר אַוֵּיר בֵּין שְׁתֵּי הַדְּלָתוֹת, אוֹ שֶׁסָּגַר הַדֶּלֶת וּפְתָחוֹ הָרוּחַ--בְּכָל אֵלּוּ, אִם הָיָה הַפָּתוּחַ כְּאֶגְרוֹף--הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ וְנִכְנֶסֶת לוֹ, בְּמָקוֹם פָּתוּחַ זֶה; וְאִם הָיָה פָּחוּת מִכְּאֶגְרוֹף, הֲרֵי הוּא כְּסָתוּם.
י [ז] הָעוֹשֶׂה חוֹר בַּכּוֹתָל, כְּדֵי לְהַנִּיחַ בּוֹ קָנֶה, אוֹ מַסְמֵר גָּדוֹל, אוֹ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, אוֹ לְדַבַּר עִם חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה כְּחַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וְשֵׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה