משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א כָּל הַכֵּלִים הַמַּצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, מַצִּילִין עַל כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָן--בֵּין אֹכָלִין, בֵּין מַשְׁקִין, בֵּין בְּגָדִים וּכְלֵי שְׁטָף; זֶה הוּא, דִּין תּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, אֵינוּ מַצִּיל אֵלָא עַל הָאֹכָלִין וְעַל הַמַּשְׁקִין וְעַל כְּלֵי חֶרֶס אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹכוֹ; אֲבָל אִם הָיָה בְּתוֹךְ כְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף כְּלֵי שְׁטָף, אוֹ בְּגָדִים--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים.
ב וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַכֹּל, כִּשְׁאָר כֵּלִים הַמַּצִּילִין: מִפְּנֵי שֶׁשְּׁאָר הַכֵּלִים הַמַּצִּילִין, אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל, וּכְלִי חֶרֶס מְקַבֵּל טֻמְאָה, וּכְלִי טָמֵא אֵינוּ חוֹצֵץ; וְכָל כְּלֵי עַמֵּי הָאָרֶץ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
ג וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ כְּלִי חֶרֶס שֶׁלְּעַמֵּי הָאָרֶץ, לֹא יַצִּיל עַל הַכֹּל, וְשֶׁלֶּחָבֵר יַצִּיל עַל הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הוּא טָהוֹר: מִפְּנֵי שְׁאֵין עַם הָאָרֶץ טָמֵא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְיֹאמַר הוֹאִיל וּכְלִי חֶרֶס מַצִּיל עַל הַכֹּל, אֶחָד אֲנִי וְאֶחָד הֶחָבֵר; וּלְפִיכָּךְ הִשְׁווּ, וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַכֹּל.
ד וְלָמָּה אָמְרוּ מַצִּיל, עַל הָאֹכָלִין וְעַל הַמַּשְׁקִין וְעַל כְּלִי חֶרֶס: מִפְּנֵי שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁלוֹשָׁה טְמֵאִים הֶן עַל גַּב עַם הָאָרֶץ--בֵּין קֹדֶם שֶׁיִּהְיוּ בְּאֹהֶל הַמֵּת, בֵּין אַחַר שֶׁיִּהְיוּ שָׁם תַּחַת צָמִיד פָּתִיל. וּלְעוֹלָם לֹא יִשְׁאַל הֶחָבֵר מֵעַם הָאָרֶץ, לֹא אֹכָלִין וְלֹא מַשְׁקִין וְלֹא כְּלֵי חֶרֶס אֵלָא עַל דַּעַת שְׁהֶן טְמֵאִין--שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶן טַהְרָה לְעוֹלָם, וְלֹא יָבוֹא בָּהֶן לִידֵי תַּקְלָה.
ה אֲבָל כְּלֵי שְׁטָף--שׁוֹאֵל אוֹתָם הֶחָבֵר מֵעַם הָאָרֶץ, וּמַטְבִּילָן מִפְּנֵי מַגַּע עַם הָאָרֶץ, וּמַעְרִיב שִׁמְשָׁן, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּטְּהָרוֹת. לְפִיכָּךְ חָשׁוּ חֲכָמִים, שֶׁמֶּא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ כְּלִי שְׁטָף, שֶׁכְּבָר הָיָה תַּחַת צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי חֶרֶס שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי עַם הָאָרֶץ הַזֶּה מְדַמֶּה שֶׁנִּצּוֹל, וַהֲרֵי הוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה; וְיַטְבִּילוֹ הֶחָבֵר, וְיַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְיִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ בַּטְּהָרוֹת, וְיָבוֹא לִידֵי תַּקְלָה. וּמִפְּנֵי זֶה, גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יַצִּיל כְּלִי חֶרֶס עַל כְּלִי שְׁטָף שֶׁבְּתוֹכוֹ.
ו [ג] כְּלֵי חֶרֶס שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן בְּאֵפֶר הַפָּרָה, אוֹ בִּקְדָשִׁים--עַמֵּי הָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עַל טַהְרָתָם, מִפְּנֵי שְׁהֶן נִזְהָרִים בָּהֶן הַרְבֵּה; וּלְפִיכָּךְ יַצִּילוּ עַל הַכֹּל בְּצָמִיד פָּתִיל, אַף עַל פִּי שְׁהֶן שֶׁלְּחֶרֶס.
ז [ב] אָדָם שֶׁהָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הֶחָבִית, וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל--טָהוֹר; וְאַפִלּוּ עֲשָׂיָהּ גּוֹלָל לַקֶּבֶר. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל הָאָדָם שְׁהוּא תַּחַת צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי חֶרֶס, מִפְּנֵי שְׁהוּא דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי; וְכָל דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים, לֹא גָזְרוּ בּוֹ.
ח [ד] אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה, וְטֻמְאָה בַּבַּיִת, וּקְדֵרָה נְתוּנָה עַל פִּי אֲרֻבָּה, וּנְקוּבָה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה--הַקְּדֵרָה טְמֵאָה, וְהָעֲלִיָּה טְהוֹרָה. הָיְתָה שְׁלֵמָה--כָּל שֶׁבָּעֲלִיָּה מֵאֹכָלִין וּמַשְׁקִין וּכְלֵי חֶרֶס, טָהוֹר; אֲבָל הָאָדָם וּכְלֵי שְׁטָף שֶׁבָּעֲלִיָּה, טְמֵאִים: שְׁאֵין כְּלִי חֶרֶס חוֹצֵץ, אֵלָא עַל הָאֹכָלִין וְעַל הַמַּשְׁקִין וּכְלֵי חֶרֶס; וְכָל שֶׁבָּעֲלִיָּה זוֹ הַטְּהוֹרָה, כְּאִלּוּ הוּא תַּחַת צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי חֶרֶס. וְטִמְּאוּ אֶת הָאָדָם שֶׁבָּעֲלִיָּה זוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא דָּבָר הַמָּצוּי.
ט לְפִיכָּךְ אִם הָיָה בַּעֲלִיָּה זוֹ כְּלִי מַתְּכוֹת וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מָלֵא מַשְׁקִין--הַכְּלִי טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. הָיָה בָּהּ אִשָּׁה לָשָׁה בַּעֲרֵבָה שֶׁלְּעֵץ--הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵבָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַבָּצֵק טָהוֹר כָּל זְמָן שְׁהִיא עוֹסֶקֶת בּוֹ; פֵּרְשָׁה, וְחָזְרָה וְנָגְעָה בּוֹ--טִמְּאַתּוּ. וְכֵן אִם פִּנָּה הַבָּצֵק אוֹ הַמַּשְׁקִין לִכְלִי אַחֵר, מִכְּלֵי שְׁטָף שֶׁבָּעֲלִיָּה--נִטְמְאוּ בְּמַגַּע הַכְּלִי הָאַחֵר.
י הָיָה עַל פִּי אֲרֻבָּה זוֹ שְׁאָר כֵּלִים הַמַּצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, שְׁאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּלְפִיכָּךְ אֵין מַגַּע עַם הָאָרֶץ מְטַמֵּא אוֹתָן, אוֹ שֶׁהָיָה כְּלִי חֶרֶס הַטָּהוֹר לְפָרָה אֲדֻמָּה אוֹ לְקֹדֶשׁ, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טַהְרָתָן--הֲרֵי זֶה מַצִּיל עַל כָּל מַה שֶׁבָּעֲלִיָּה.
יא הָיָה אֹהֶל נָטוּי בָּעֲלִיָּה, וּמִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה--הֲרֵי זֶה מַצִּיל, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין גַּגּוֹ עַל הָאֲרֻבָּה: שֶׁהָאֹהֶל מַצִּיל בְּכִסּוּי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת מת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה