משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת פֵּרֶק יד

א  בֵּית דִּין שֶׁשָּׁגְגוּ וְהוֹרוּ לַעְקֹר גּוּף מִגּוּפֵי תּוֹרָה, וְעָשׂוּ כָּל הָעָם עַל פִּיהֶם--בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעוֹשִׂים חַיָּב בְּחַטָּאת קְבוּעָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶעְלַם דָּבָר" (ויקרא ד,יג), וְלֹא כָּל הַגּוּף.  [ב] לְעוֹלָם אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטַּל מִקְצָת וּלְקַיַּם מִקְצָת, בִּדְבָרִים שְׁאֵינָן מְפֹרָשִׁין מְבֹאָרִין בַּתּוֹרָה; וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ בֵּית דִּין חַיָּבִין בַּקָּרְבָּן, וְהָעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם פְּטוּרִין.

ב  כֵּיצַד:  שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בַּשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁמֻּתָּר לָבוֹא עַל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם--הֲרֵי אֵלּוּ כְּמִי שֶׁאָמְרוּ אֵין שַׁבָּת בַּתּוֹרָה, אוֹ אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בַּתּוֹרָה, אוֹ אֵין נִדָּה בַּתּוֹרָה:  שֶׁעָקְרוּ כָּל הַגּוּף; וְאֵין זוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהּ שִׁגְגַת הוֹרָאָה, אֵלָא שִׁכְחָה.  לְפִיכָּךְ פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן, וְכָל הָעוֹשֶׂה עַל פִּיהֶם חַיָּב חַטָּאת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ג  אֲבָל אִם טָעוּ וְהוֹרוּ וְאָמְרוּ הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת הוּא שֶׁחַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" (שמות טז,כט), אֲבָל הַזּוֹרֵק אוֹ הַמּוֹשִׁיט, מֻתָּר, אוֹ שֶׁעָקְרוּ אָב מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, וְהוֹרוּ שְׁאֵינוּ מְלָאכָה--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

ד  וְכֵן אִם טָעוּ וְאָמְרוּ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא הַחַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה, לְאֵל אַחֵר" (שמות לד,יד), אֲבָל הַכּוֹרֵעַ עַל הָאָרֶץ וְלֹא פָשַׁט יָדָיו וְרַגְלָיו, הֲרֵי הוּא מֻתָּר--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

ה  וְכֵן אִם טָעוּ וְאָמְרוּ הַבָּא עַל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם שֶׁרָאָת דָּם בַּיּוֹם הוּא הַחַיָּב, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-יְמֵי זוֹבָהּ" (ויקרא טו,כו), אֲבָל אִם רָאָת בַּלַּיְלָה, מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ, וְכֵן אִם הוֹרוּ שֶׁמִּי שֶׁפֵּרְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, מֻתָּר לוֹ לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה לְשָׁעָתוֹ כִּשְׁהוּא מִתְקַשֶּׁה--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

ו  וְכֵן אִם טָעוּ וְאָמְרוּ שֶׁהָאוֹכֵל דָּם שֶׁיָּצָא בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, הוּא הַחַיָּב, אֲבָל הָאוֹכֵל דַּם הַלֵּב, מֻתָּר--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּטְעִיּוֹת אֵלּוּ, אִם הוֹרוּ בָּהֶן וְעָשׂוּ רֹב הַקָּהָל עַל פִּיהֶן--בֵּית דִּין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתָן, וְכָל הָעוֹשִׂין עַל פִּיהֶן פְּטוּרִין.

ז  [ג] הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת לְפִי שֶׁנִּתְכַּסֵּית הַחַמָּה, וְדִמּוּ שֶׁשָּׁקְעָה, וְלַסּוֹף זָרְחָה הַחַמָּה--אֵין זוֹ הוֹרָיָה, אֵלָא טְעוּת; וְכָל שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה חַיָּב, אֲבָל בֵּית דִּין פְּטוּרִין.  וְכֵן אִם הִתִּירוּ אֵשֶׁת אִישׁ לְהִנָּשֵׂא לְפִי שֶׁהֵעִידוּ בִּפְנֵיהֶם שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ--אֵין זוֹ הוֹרָיָה, אֵלָא טְעוּת; וְהָאִשָּׁה וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן, חַיָּבִין חַטָּאת עַל שִׁגְגָתָן.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח  [ד] בֵּית דִּין שֶׁהוֹרוּ בִּשְׁגָגָה, וְשָׁכְחוּ עַצְמוֹ שֶׁלַּחֵטְא שֶׁהוֹרוּ בּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהֶן יוֹדְעִין בַּוַּדַּאי שֶׁחָטְאוּ בִּשְׁגָגָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעָם מוֹדִיעִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לָהֶן בְּכָּךְ וְכָּךְ הוֹרֵיתֶם לָנוּ--הֶם פְּטוּרִין, וְהָעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם חַיָּבִין בִּפְנֵי עַצְמָן:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְנוֹדְעָה, הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ, עָלֶיהָ" (ויקרא ד,יד), לֹא שֶׁיֵּדְעוּ הַחוֹטְאִים.

ט  כֵּיצַד:  שָׁגְגוּ וְהִתִּירוּ חֵלֶב הַקֵּבָה, וְאָכְלוּ אוֹתוֹ רֹב הָעָם, וְאַחַר שֶׁיָּדְעוּ שֶׁשָּׁגְגוּ בַּהוֹרָאָה וְשֶׁהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה, נִסְתַּפַּק לָהֶם אִם מִקְצַת הַחֲלָבִים הִתִּירוּ אוֹ מִקְצַת הַדָּמִים הִתִּירוּ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, וְכָל מִי שֶׁאָכַל מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.

י  [ה] בֵּית דִּין שֶׁהוֹרוּ בִּשְׁגָגָה, וְנוֹדְעָה לָהֶם שִׁגְגָתָן--בֵּין שֶׁהֵבִיאוּ כַּפָּרָתָן, בֵּין שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ--כָּל הָעוֹשֶׂה כְּפִי הוֹרָיָתָן שֶׁפָּשְׁטָה בְּרֹב הַצִּבּוּר מֵאַחַר שֶׁיָּדְעוּ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי:  הוֹאִיל וְהָיָה לוֹ לִשְׁאֹל בְּכָל עֵת עַל דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּבֵית דִּין, וְלֹא שָׁאַל--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנִּסְתַּפַּק לוֹ אִם חָטָא אוֹ לֹא חָטָא.

יא  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִי שְׁהוּא עִם בֵּית דִּין בַּמְּדִינָה; אֲבָל מִי שֶׁרָאָה הַהוֹרָאָה, וְהָלַךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת--אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אַחַר שֶׁיָּדְעוּ, פָּטוּר:  מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בָּהֶן, וַהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר לוֹ לִשְׁאֹל.  וְלֹא עוֹד, אֵלָא הַנִּבְהָל לָצֵאת--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא לַדֶּרֶךְ, וְעָשָׂה עַל פִּיהֶם מֵאַחַר שֶׁיָּדְעוּ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו