משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א כָּל הָעוֹבֵר בִּשְׁגָגָה עַל אַחַת מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב קָרְבַּן חַטָּאת, וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא שֶׁיַּקְרִיב חַטָּאתוֹ עַל שִׁגְגָתוֹ.
ב וְכָל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת, חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת--חוּץ מִשָּׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת, מְגַדֵּף וּמְבַטֵּל מִילָה וְקָרְבַּן פֶּסַח: הַפֶּסַח וְהַמִּילָה--מִפְּנֵי שְׁהֶן מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְאֵין מְבִיאִין חַטָּאת אֵלָא עַל שִׁגְגַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "אַחַת מִכָּל-מִצְוֺת ה', אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה" (ויקרא ד,יג); וְהַמְּגַדֵּף--מִפְּנֵי שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְנֶאֱמָר "לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה" (במדבר טו,כט), יָצָא מְגַדֵּף, שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
ג לְפִיכָּךְ הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדָה זָרָה בֶּאֱלוֹהַּ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב כָּרֵת, וְאִם הָיָה מֵזִיד נִסְקָל--אִם קִבַּל בִּשְׁגָגָה, פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן: לְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְנֶאֱמָר "בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת . . ." (ויקרא ד,כז).
ד [ג] כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה חוּץ מִשָּׁלוֹשׁ כְּרֵתוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִם עָבַר הַיָּחִיד עַל אַחַת מֵהֶן בִּשְׁגָגָה, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: חוּץ מִטָּמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ, וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ--שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֵין מְבִיאִין חַטָּאת קְבוּעָה, אֵלָא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
ה [ד] חַטָּאת קְבוּעָה, הִיא הַבָּאָה מִן הַבְּהֵמָה בִּלְבָד. וְקָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, הוּא הַקָּרְבָּן שְׁאֵינוּ קָבוּעַ: אֵלָא אִם הָיָה עָשִׁיר, מֵבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה; וְאִם הָיָה עָנִי, מֵבִיא עוֹף, אוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
ו נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה, שָׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים; וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַבָּא עַל אִמּוֹ, (ב) וְהַבָּא עַל אֵם אִשְׁתּוֹ, (ג) וְהַבָּא עַל אֵם אִמָּהּ, (ד) וְהַבָּא עַל אֵם אָבִיהָ, (ה) הַבָּא עַל בִּתּוֹ, (ו) וְהַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ, (ז) וְהַבָּא עַל בַּת בְּנוֹ, (ח) וְהַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, (ט) וְהַבָּא עַל בַּת בִּתָּהּ, (י) וְהַבָּא עַל בַּת בְּנָהּ, (יא) הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, (יב) וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שְׁהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו, (יג) וְהַבָּא עַל אֲחוֹת אָבִיו, (יד) וְהַבָּא עַל אֲחוֹת אִמּוֹ, (טו) וְהַבָּא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, (טז) וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו, (יז) וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, (יח) וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת בְּנוֹ, (יט) וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו, (כ) וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, (כא) וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה, (כב) הַשּׁוֹכֵב עִם זָכוּר, (כג) הַבָּא עַל אָבִיו, (כד) הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו, (כה) הַשּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה, (כו) הָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ.
ז נִמְצְאוּ כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבָּעֲרָיוֹת, שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים. וּבִשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת, שִׁבְעָה עָשָׂר; וְאֵלּוּ הֶן: (א) הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַעֲשֶׂה, (ב) הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, (ג) בַּעַל אוֹב, (ד) בַּעַל יִדְּעוֹנִי בְּמַעֲשֶׂה, (ה) הַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, (ו) הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, (ז) הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, (ח) הָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, (ט) הָאוֹכֵל חֵלֶב, (י) הָאוֹכֵל דָּם, (יא) הָאוֹכֵל נוֹתָר, (יב) הָאוֹכֵל פִּגּוּל, (יג) הַשּׁוֹחֵט קֳדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה, (יד) הַמַּעֲלֶה קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה, (טו) הַמְּפַטֵּם אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, (טז) הַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, (יז) הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הֲרֵי אֵלּוּ, שָׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים עֲבֵרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה.
ח וּמַה הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁמֵּבִיא הַשּׁוֹגֵג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ: אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה שָׁגַג--מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת, וְהִיא הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, בֵּין שֶׁהָיָה הָעוֹשֶׂה הִדְיוֹט, אוֹ מֶלֶךְ אוֹ כּוֹהֵן מָשׁוּחַ. הַכֹּל שׁוֹוִין, בְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה.
ט אֲבָל אִם שָׁגַג בְּאַחַת מִשְּׁאָר הַשְּׁתַּיִם וְאַרְבָּעִים--אִם הָיָה הִדְיוֹט--מֵבִיא שְׁעִירַת עִזִּים, אוֹ נְקֵבָה מִן הַכְּבָשִׂים; וְזוֹ הִיא חַטָּאת שֶׁלְּאֶחָד "מֵעַם הָאָרֶץ" (ויקרא ד,כז), הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְאִם הַמֶּלֶךְ הוּא שֶׂשָּׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן, מֵבִיא שְׁעִיר עִזִּים לְחַטָּאת. וְאִם כּוֹהֵן מָשׁוּחַ הוּא, מֵבִיא פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת; וְהוּא נִשְׂרָף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרַשׁ שָׁם.
י [ה] אֶחָד יָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ, אוֹ מְרֻבִּין--שֶׁנֶּאֱמָר "תּוֹרָה אַחַת תִּהְיֶה לָכֶם, לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה" (ראה במדבר טו,כט). כֵּיצַד: אַנְשֵׁי מְדִינָה שֶׁשָּׁגְגוּ וְדִמּוּ שֶׁהַיּוֹם חֹל, וַהֲרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכֻלָּן אָכְלוּ, וְעָשׂוּ מְלָאכָה--כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, כְּשָׂבוֹת אוֹ שְׂעִירוֹת; וְכֵן אִם שָׁגְגוּ כֻּלָּן וְהִקְטִירוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה--כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעוֹבְדִים, מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו