משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א כֵּיצַד אִם חָסֵר אֶחָד מִכָּל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ, יִפָּטְרוּ בֵּית דִּין וְיִתְחַיְּבוּ הָעוֹשִׂים: הֲרֵי שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים לָהֶם שֶׁחֵלֶב הַקֵּבָה מֻתָּר, וְאָכְלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי מְקוֹמָן עַל פִּיהֶם--אוֹתוֹ בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְכָל מִי שֶׁאָכַל מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה עַל שִׁגְגָתוֹ.
ב וְכֵן אִם הוֹרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדַּם הַלֵּב מֻתָּר, וְלֹא הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה עִמָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן אֵינוּ רָאוּי לִהְיוֹת מְמֻנֶּה בַּסַּנְהֶדְּרִין, כְּגוֹן שֶׁהָיָה גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה בָּנִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְעָשׂוּ הָעָם עַל פִּיהֶם, וְאָכְלוּ דַּם הַלֵּב--הֲרֵי בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְכָל מִי שֶׁאָכַל מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה עַל שִׁגְגָתוֹ.
ג וּמְנַיִן שְׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֵלָא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ" (ויקרא ד,יג). וּמְנַיִן שֶׁעַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן רְאוּיִין לַהוֹרָיָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה" (במדבר טו,כד), עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם כְּעֵינַיִם; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וְשָׁפְטוּ, הָעֵדָה" (במדבר לה,כד)--מַה עֵדָה הָאֲמוּרָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, כֻּלָּן רְאוּיִין לַהוֹרָיָה, אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁגָגָה זוֹ, עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן רְאוּיִין לַהוֹרָיָה.
ד וְכֵן אִם הוֹרוּ וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ, וְאָמַר לָהֶם טוֹעִים אַתֶּם, וְרַבּוּ עָלָיו הַמַּתִּירִים, וְהִתִּירוּ--הֲרֵי בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְכָל מִי שֶׁעָשָׂה עַל פִּיהֶם חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה עַל שִׁגְגָתוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ" (ויקרא ד,יג), עַד שֶׁיִּשְׁגוּ כָּל הַסַּנְהֶדְּרִין.
ה יָדַע אֶחָד מִן הַסַּנְהֶדְּרִין אוֹ מֵעוּטָן שֶׁטָּעוּ הַמַּתִּירִין, וְשָׁתְקוּ--הוֹאִיל וְהוֹרוּ וְלֹא הָיָה שָׁם חוֹלֵק, וּפָשְׁטָה הַהוֹרָאָה בְּרֹב הַקָּהָל--הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין בַּקָּרְבָּן, וְכָל שֶׁעָשָׂה עַל פִּיהֶם פָּטוּר; וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁתְקוּ--אִם עָשׂוּ עַל פִּי אֵלּוּ שֶׁהוֹרוּ--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָלוּ בְּבֵית דִּין.
ו וְכֵן אִם נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדָּבָר, וְאָמְרוּ דָּבָר זֶה מֻתָּר הוּא, וְלֹא הוֹרוּ לָעָם, וְלֹא אָמְרוּ לָהֶם מֻתָּרִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת, וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ מֵהֶן בְּעֵת שֶׁגָּמְרוּ שֶׁהַדָּבָר מֻתָּר, וְהָלַךְ וְעָשָׂה כְּפִי מַה שֶׁשָּׁמַע--הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין: שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹרוּ לָהֶם בַּפֵּרוּשׁ לַעֲשׂוֹת.
ז וְכֵן אִם הוֹרוּ, וְעָשׂוּ מֵעוּט הַקָּהָל עַל פִּיהֶם, וְנוֹדְעָה הַשְּׁגָגָה--הֲרֵי בֵּית דִּין פְּטוּרִין; וְאֵלּוּ הַמֵּעוּט שֶׁעָשׂוּ חַיָּבִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵבִיא חַטָּאתוֹ. [ב] וְהַסַּנְהֶדְּרִין עַצְמָן שֶׁעָשׂוּ בְּהוֹרָאָתָן, אֵינָן מִצְטָרְפִין לְרֹב הַקָּהָל: עַד שֶׁיִּהְיוּ הָרֹב שֶׁעָשׂוּ, חוּץ מִן הַסַּנְהֶדְּרִין.
ח עָשׂוּ רֹב אַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הָעוֹשִׂים שֵׁבֶט אֶחָד, וְכֵן אִם עָשׂוּ רֹב הַשְּׁבָטִים, אַף עַל פִּי שְׁהֶן מֵעוּט הַקָּהָל--בֵּית דִּין חַיָּבִין, וְהָעוֹשִׂין פְּטוּרִין.
ט כֵּיצַד: הָיוּ יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאֶחָד, וְהָיוּ הָעוֹשִׂין בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאֶחָד, וַהֲרֵי כֻּלָּן בְּנֵי יְהוּדָה בִּלְבָד, אוֹ שֶׁהָיוּ הָעוֹשִׂים בְּנִי שִׁבְעָה שְׁבָטִים כֻּלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵאָה אֶלֶף--הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין, וְכָל הָעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם פְּטוּרִין. וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל יוֹשְׁבֵי חוּצָה לָאָרֶץ, שְׁאֵין קָרוּי קָהָל אֵלָא בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְשֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם אֵינָן חֲשׁוּבִין בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים לָעִנְיָן הַזֶּה, אֵלָא שְׁנֵיהֶם שֵׁבֶט אֶחָד.
י [ג] הָיוּ הָעוֹשִׂים מְרֻבִּין בְּשָׁעַת הַחֵטְא, וּמוּעָטִין בְּשָׁעַת יְדִיעָה, אוֹ מוּעָטִין בְּשָׁעַת הַחֵטְא, וּמְרֻבִּין בְּשָׁעַת יְדִיעָה--הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר שָׁעַת הַמַּעֲשֶׂה.
יא [ד] הוֹרוּ בֵּית דִּין בְּחֵלֶב מִן הַחֲלָבִים שְׁהוּא מֻתָּר, וְאָכַל מֵעוּט הַקָּהָל עַל פִּיהֶם, וְנוֹדַע לָהֶם שֶׁחָטְאוּ וְחָזְרוּ בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ הוֹרוּ שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית מֻתֶּרֶת, וְעָבַד אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה מֵעוּט אַחֵר עַל פִּיהֶם, וּכְשֶׁיִּצְטָרְפוּ הָאוֹכְלִים לָעוֹבְדִים יִהְיוּ רֹב--הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לָהֶן יְדִיעָה בִּנְתַּיִם.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַמּוֹרֶה בֵּית דִּין אֶחָד; אֲבָל אִם מֵת בֵּית דִּין שֶׁהוֹרָה תְּחִלָּה, וְעָמַד אַחֵר וְהוֹרָה--אֵין אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְאֵלּוּ: [ה] אַפִלּוּ הוֹרוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַדִּינִין בְּדָבָר אֶחָד, כְּגוֹן חֵלֶב וְחֵלֶב אוֹ דָּם וְדָם.
יג וְכֵן אִם לֹא הָיוּ הָעוֹשִׂים שׁוֹגְגִין עַל פִּי הַהוֹרָאָה--הֲרֵי בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְכָל הָעוֹשִׂים חַיָּבִין. כֵּיצַד: הוֹרוּ בֵּית דִּין לֶאֱכֹל חֵלֶב הַקֵּבָה כֻּלּוֹ, וְיָדַע אֶחָד מִן הַקָּהָל שֶׁטָּעוּ וְשֶׁחֵלֶב הַקֵּבָה אָסוּר, וְאָכְלוּ מִפְּנֵי הוֹרָיָתָן, שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמִּצְוָה לִשְׁמֹעַ מִבֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שְׁהֶם טוֹעִים--הֲרֵי זֶה הָאוֹכֵל חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה עַל אֲכִילָתוֹ, וְאֵינוּ מִצְטָרֵף לְמִנְיַן הַשּׁוֹגְגִים עַל פִּיהֶם.
יד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה זֶה שֶׁיָּדַע שֶׁטָּעוּ חָכָם אוֹ תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לַהוֹרָאָה; אֲבָל אִם הָיָה עַם הָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה פָּטוּר--שְׁאֵין יְדִיעָתוֹ בְּאִסּוּר יְדִיעָה וַדָּאִית, וּמִצְטָרֵף לִכְלַל הַשּׁוֹגְגִים עַל פִּיהֶם.
טו וְכֵן אִם לֹא יָדַע שֶׁטָּעוּ, וְנִתְכַּוַּן לֶאֱכֹל שֻׁמָּן, וְאָכַל חֵלֶב הַקֵּבָה שֶׁהִתִּירוּהוּ, וְהוּא לֹא יָדַע שְׁהוּא חֵלֶב הַקֵּבָה--הֲרֵי זֶה חַיָּב: מִפְּנֵי שֶׁאֲכִילָתוֹ מִפְּנֵי שִׁגְגָתוֹ, לֹא מִפְּנֵי הַהוֹרָאָה; וְאֵינוּ מִצְטָרֵף לְמִנְיַן הַשּׁוֹגְגִים עַל פִּיהֶם--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לְכָל-הָעָם, בִּשְׁגָגָה" (במדבר טו,כו), עַד שֶׁתִּהְיֶה שְׁגָגָה אַחַת לַכֹּל.
טז וְכֵן אִם תָּלָה בְּעַצְמוֹ, וְאָכַל חֵלֶב הַקֵּבָה שֶׁהוֹרוּ לְהַתִּירוֹ, לֹא מִפְּנֵי הוֹרָאָתָן, אֵלָא מִפְּנֵי שְׁהוּא מֻתָּר בְּדַעְתּוֹ--הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַתּוֹלֶה בְּבֵית דִּין, פָּטוּר--וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ שָׁם כָּל הַדְּרָכִים שֶׁמָּנִינוּ; וְכָל הַחַיָּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵינוּ מִצְטָרֵף לְרֹב הַשּׁוֹגְגִים.
יז [ו] הוֹרוּ בֵּית דִּין לְהַתִּיר הַדָּבָר הָאָסוּר בְּזָדוֹן, וְעָשׂוּ הַקָּהָל עַל פִּיהֶם בִּשְׁגָגָה--בֵּית דִּין פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן, מִפְּנֵי שְׁהֶן מְזִידִין; וְכָל אֶחָד מִן הָעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם, חַיָּב קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא שׁוֹגֵג. הוֹרוּ בֵּית דִּין בִּשְׁגָגָה, וְיָדְעוּ הַקָּהָל שֶׁטָּעוּ, וּשְׁאֵין רָאוּי לְקַבַּל מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי כֵן עָשׂוּ הַקָּהָל עַל פִּיהֶם--אֵלּוּ וְאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן: בֵּית דִּין פְּטוּרִין, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשׂוּ הַקָּהָל מִפְּנֵי הוֹרָיָתָן שֶׁהִטְעָת אוֹתָם; וְכָל הָעוֹשִׂים פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן, מִפְּנֵי שְׁהֶן מְזִידִין--שֶׁהֲרֵי יָדְעוּ שֶׁטָּעוּ, וּשְׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו