משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו


הִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת

יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן:  (א) שֶׁיַּקְרִיב הַיָּחִיד קָרְבַּן חַטָּאת קָבוּעַ עַל שִׁגְגָתוֹ; (ב) שֶׁיַּקְרִיב אָשָׁם מִי שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ אִם חָטָא אִם לֹא חָטָא עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְיָבִיא חַטָּאתוֹ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי; (ג) שֶׁיַּקְרִיב הַחוֹטֶא אָשָׁם עַל עֲבֵרוֹת יְדוּעוֹת, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי; (ד) שֶׁיַּקְרִיב הַחוֹטֶא קָרְבָּן עַל עֲבֵרוֹת יְדוּעוֹת, אִם הָיָה עָשִׁיר בְּהֵמָה וְאִם הָיָה עָנִי עוֹף אוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד; (ה) שֶׁיַּקְרִיבוּ הַסַּנְהֶדְּרִין קָרְבָּן, אִם טָעוּ וְהוֹרוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה בְּאַחַת מִן הַחֲמוּרוֹת.  וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.