משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בֶּעְלֵם אֶחָד, חַיָּב חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת: אַפִלּוּ עָשָׂה הַשָּׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים אֵלּוּ שֶׁמָּנִינוּ בֶּעְלֵם אֶחָד, מֵבִיא שָׁלוֹשׁ וְאַרְבָּעִים חַטָּאוֹת. וְכֵן אִם עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד שְׁהוּא חַיָּב עָלָיו מִשּׁוֹם שֵׁמוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם--וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ הָאִסּוּרִין כֻּלָּן בָּאִין כְּאַחַת, אוֹ אִסּוּר מוֹסִיף, אוֹ אִסּוּר כּוֹלֵל.
ב כֵּיצַד: הַשּׁוֹחֵט בֶּהֱמַת קֳדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה, בַּשַּׁבָּת, לַעֲבוֹדָה זָרָה--חַיָּב שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת: מִשּׁוֹם שׁוֹחֵט קֳדָשִׁים בַּחוּץ, וּמִשּׁוֹם מְחַלֵּל שַׁבָּת, וּמִשּׁוֹם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה--שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת.
ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בָּאוֹמֵר בִּגְמָר זְבִיחָה הוּא עוֹבֵד אוֹתָהּ. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָּךְ--מִשֶּׁיִּשְׁחֹט בָּהּ מְעַט לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, תֵּאָסֵר, וְאֵינוּ חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁחוּטֵי חוּץ עַד שֶׁיִּשְׁחֹט שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם; וְנִמְצָא כְּשֶׁגָּמַר הַשְּׁחִיטָה, שָׁחַט בְּהֵמָה הָאֲסוּרָה לְקָרְבָּן, שְׁאֵינוּ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוֹם שׁוֹחֵט בַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.
ד הָיְתָה חַטַּאת הָעוֹף, וְהָיָה חֲצִי קָנֶה שֶׁלָּהּ פָּגוּם, וְהוֹסִיף בּוֹ כָּל שְׁהוּא בַּשַּׁבָּת, לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה--חַיָּב שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת.
ה הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו, הַקַּיָּם, כִּשְׁהִיא נִדָּה--מֵבִיא שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת: מִשּׁוֹם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָח--וְהֶן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאֶחָד; וּמִשּׁוֹם נִדָּה--שְׁהוּא אִסּוּר מוֹסִיף, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר זֶה לִבַעְלָהּ, נוֹסַף לִיבָמָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ו הַבָּא עַל אָבִיו, חַיָּב שְׁתַּיִם--מִשּׁוֹם "עֶרְוַת אָבִיךָ . . . לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח,ז), וּמִשּׁוֹם "וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב" (ויקרא יח,כב). וְכֵן הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו, חַיָּב שְׁתַּיִם--שֶׁנֶּאֱמָר "עֶרְוַת אֲחִי-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח,יד).
ז הַבָּא עַל הַזָּכוּר, וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, בְּהֶעְלֵם אֶחָד--אַף עַל פִּי שְׁהֶן שְׁנֵי גּוּפִין, אֵינוּ חַיָּב אֵלָא חַטָּאת אַחַת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב" (ויקרא יח,כב)--הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב, שֵׁם אֶחָד הוּא. וְכֵן הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו, בֶּעְלֵם אֶחָד--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא חַטָּאת אַחַת. עָשׂוּ הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב בִּבְהֵמָה וּזָכוּר, כִּבְעִילָה אַחַת.
ח [ב] יֵשׁ בּוֹעֵל בְּעִילָה אַחַת, וְחַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. כֵּיצַד: יַעֲקוֹב שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת מִזִּלְפָּה וּשְׁמָהּ תִּמְנַע, נָשָׂא לָבָן תִּמְנַע, וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת, וּשְׁמָהּ סֶרַח, וְאֵין לְלָבָן בַּת אֵלָא רָחֵל לְבַדָּהּ. נִמְצֵאת סֶרַח בַּת בַּת יַעֲקוֹב, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מֵאָבִיהָ; וְהֶן שְׁנֵי אִסּוּרִין, הַבָּאִין כְּאַחַת.
ט נִשֵּׂאת סֶרַח לִרְאוּבֵן, וְנֶאֶסְרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יַעֲקוֹב; נוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקוֹב, וַהֲרֵי הִיא כַּלָּתוֹ. מֵת רְאוּבֵן, אוֹ גֵּרַשׁ, וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לַאֲחִי יַעֲקוֹב מֵאִמּוֹ--מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יַעֲקוֹב, נוֹסַף לְיַעֲקוֹב בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אָחִיו.
י מֵת אוֹ גֵּרַשׁ, וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לְיִשְׁמָעֵאל--מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יִשְׁמָעֵאל, נוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקוֹב אִסּוּר אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. מֵת יִשְׁמָעֵאל, וְנָפְלָה לְיִבּוּם לִפְנֵי יִצְחַק, וְעָבַר יִצְחַק וְיִבְּמָהּ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא שְׁנִיָּה לוֹ--מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֶחָיו, נוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקוֹב מִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָבִיו, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אִישׁ: שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת.
יא אִם שָׁגַג יַעֲקוֹב וּבָא עַל סֶרַח זוֹ, כִּשְׁהִיא נִדָּה, בְּחַיֵּי יִצְחַק בַּעְלָהּ, וּבְחַיֵּי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקוֹב--הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת: מִשּׁוֹם בַּת בִּתּוֹ, וּמִשּׁוֹם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וּמִשּׁוֹם כַּלָּתוֹ, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָחִיו, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָבִיו, וּמִשּׁוֹם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמִשּׁוֹם נִדָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יב [ג] כָּל אֵלּוּ שֶׁתֵּאָסֵר זוֹ הָעֶרְוָה עֲלֵיהֶן בְּאִסּוּר מוֹסִיף--צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים מְצוּיִין בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן, יִתּוֹסַף אִסּוּר אַחֵר לְזֶה; אֲבָל אִם אֵינָן מְצוּיִין, אֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְאִלּוּ הָיוּ לְזֶה בָּנִים אוֹ אַחִים, הָיְתָה נֶאֱסֶרֶת עֲלֵיהֶן, יִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לַזָּקֵן: שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם עַתָּה, לֹא בֵּן וְלֹא אָח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן.
יג [ד] מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלוֹשׁ נָשִׁים, וּבָא עַל אִמָּהּ שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן, שְׁהִיא אֵם אִמָּהּ שֶׁלַּשְּׁנִיָּה, שְׁהִיא אֵם אָבִיהָ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁית--אַף עַל פִּי שֶׁזְּקֵנָה זוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו, וּשְׁלוֹשָׁה שֵׁמוֹת הֶן, וְאִסּוּר בַּת אַחַת הוּא--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא חַטָּאת אַחַת: לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר בָּאִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ "שַׁאֲרָה הֵנָּה, זִמָּה הִיא" (ויקרא יח,יז)--הַכָּתוּב עָשָׂה הַשְּׁלוֹשָׁה גּוּפִין, כְּגוּף אֶחָד; לְפִיכָּךְ יֵחָשְׁבוּ הַשְּׁלוֹשָׁה שֵׁמוֹת, כְּשֵׁם אֶחָד.
יד [ה] אֲבָל הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, שְׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו, שְׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ--חַיָּב שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה" (ויקרא כ,יז), לְחַיַּב עַל אֲחוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ--וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו. וְהֵיאַךְ תִּהְיֶה זֹאת, כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ, וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת, וּבָעַל אַחַת מִבְּנוֹתָיו, וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן--כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּמְזֵר הַזֶּה עַל הַבַּת הַשֵּׁנִית, שְׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ הַמַּמְזֶרֶת, שְׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, שְׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו מֵאִמּוֹ--חַיָּב שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו