תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

מסכת יבמות פרק יד

דף עה,ב פרק יד הלכה א משנה  חרש שנשא פיקחת פיקח שנשא חרשת אם רצה להוציא יוציא אם רצה לקיים יקיים.  כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה פיקח שנשא פיקחת ונתחרשה אם רצה יוציא ואם רצה יקיים נשטתתה לא יוציא נתחרש או נשתטה לא יוציא עולמית:

דף עה,ב פרק יד הלכה א גמרא  כיצד הוא עושה רומז והוא נותן לה גיטה.  כשם שהוא רומז כך הוא נרמז.  מתניתא בשקידשה בכסף אבל אם קידשה בבעילה קידושיו מעשה וגירושיו אינו מעשה.  ר' לעזר שאל לר' יוחנן אשתו של חרש ושל שוטה אמר ליה אפי' אשם תלוי אין בה.  ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ר' הילא בשם ר' לעזר אפילו אשם תלוי אין בה.  מכיון דאת אמר אפילו אשם תלוי אין בה ובא אחר וקידשה נתפשו בה קידושין גירש מותרת להינשא לראשון.  הדא היא דתני ר' חייה אשתו של חרש שגירשה חרש והלכה ונישאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה.  אשתו של פיקח שגירשה והלכה ונישאת לחרש <או לפיקח> קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה.

דף עו,א פרק יד הלכה א גמרא  אשתו של חרש שהלך לו בעלה למדינת הים ובאו ואמרה לה מת בעליך והלכה ונישאת לחרש או לפיקח ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה.  אשתו של פיקח שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונישאת לחרש ואחר כך בא הפיקח.  הוינן סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפיקח.  עוד היא באילין קנסייא.  נשתטתה לא יוציא.  דבית ר' ינאי אמרי מפני גרירה.  ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין שאינה יכולה לשמור את גיטה.  ר' נחמיה בר מר עוקבן בריה דרבי יוסי אמר תלתא.  עבר וגירש.  מאן דאמר מפני גרירה גירש מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה אסור.  יש לה בן ואב ואח מאן דאמר מפני גרירה אסור מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה יש לה אב ויכולה היא לשמור את גיטה.  פעמים שוטה פעמים חלומ' מאן דאמר מפני גרירה אסור מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה יש לה עיתים ויכולה היא לשמור את גיטה:

דף עו,א פרק יד הלכה ב משנה  א"ר יוחנן בן נורי וכי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאת והאיש המתחרש אינו מוציא אמרו לו לא דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה:

דף עו,א פרק יד הלכה ב גמרא  ר' חנניה בעא קומי רבי הילא נראין הדברים בפיקחת שיש בה דעת שהיא יוצאה בין לדעת בין שלא לדעת.  וחרשת שאין בה דעת לא תצא אלא לדעת.  ולא עידות היא.  אף זו כיוצא בה ומוסיפין על העדות.  ור' חנניה סבר מימר בפיקחת שהשיאה אביה ונתחרשה.  רבי יוסה סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה אמר ר' יוחנן לית כן על ראשה אית כן על סופה.

דף עו,ב פרק יד הלכה ב גמרא  מה אית כן על ראשה כשהיה חרש בעל החרשת.  פיקח פעל הפיקחת.  אבל אם היה חרש בעל הפיקחת פיקח בעל חרשת הדא היא דתנינן דבתר דבתר דבתרה:

דף עו,ב פרק יד הלכה ג משנה  שני אחים חרשים נשואים לשתי אחיות חרשות או לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פיקחת או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין לשני אחין חרשין לשני אחין אחד חרש ואחד פיקח הרי אילו פטורין מן החליצה ומן הייבום אם היו נכריות יכנוסו אם רצו להוציא יוציאו שני אחין אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי אחיות פיקחות מת חרש בעל פיקחת מה יעשה פיקח בעל פיקחת תצא משום אחות אשה מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה חרש בעל פיקחת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם:

דף עו,ב פרק יד הלכה ג גמרא  צרתה מהו.  נישמעינה מן הדא בתו פיקחת נשואה לאחיו חרש צרתה פטורה מן החליצה ומן הייבום:

דף עו,ב פרק יד הלכה ד משנה  שני אחים פקחין נשואין לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פיקחת מת פיקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פיקחת תצא משום אחות אשה מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה פיקח בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה:

דף עו,ב פרק יד הלכה ד גמרא  צרתה מהו.  נישמעינה מן הדא בתו חרשת נשואה לאחיו פיקח צרתה חולצת ולא מתייבמת:

דף עו,ב פרק יד הלכה ה משנה  שני אחים אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פיקחת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פיקח בעל פיקחת תצא משום אחות אשה מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם:

דף עו,ב פרק יד הלכה ה גמרא  צרתה מהו.  נישמעינה מן הדא בתו חרשת נשואה לאחיו חרש צרתה פטורה מן החליצה ומן הייבום:

דף עו,ב פרק יד הלכה ו משנה  שני אחין אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי נכריות פקחות מת חרש בעל פיקחת מה יעשה פיקח בעל פיקחת או חולץ או מייבם מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה חרש בעל פיקחת כונס ואינו מוציא לעולם:

דף עו,ב פרק יד הלכה ו גמרא  מהו שתאכל בתרומה.  נישמעינה מן הדא בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה מת ונפלה לפני היבם.  אם היה פיקח אוכלת חרש אינה אוכלת:

דף עו,ב פרק יד הלכה ז משנה  שני אחין פקחין נשואין לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פיקחת מת פיקח בעל חרשת מה יעשה פיקח בעל פיקחת כונס אם רצה להוציא יוציא מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה פיקח בעל חרשת או חולץ או מייבם

דף עז,א פרק יד הלכה ז משנה  שני אחין אחד חרש ואחד פיקח נשואין לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פיקחת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פיקח בעל פיקחת כונס אם רצה להוציא יוציא מת פיקח בעל פיקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם:

דף עז,א פרק יד הלכה ז גמרא  מהו שתאכל בתרומה.  נישמעינה מן הדא בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שנתחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה.  מת ונפלה לפני היבם ואפילו חרש אוכלת.  בזה ייפה כח היבם מכח הבעל שהיבם חרש ומאכיל והבעל חרש ואינו מאכיל:

תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז