משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שכירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת כָּל זְמָן שְׁהִיא עוֹשָׂה בְּגִדּוּלֵי קַרְקָע, בֵּין בַּמְּחֻבָּר בֵּין בַּתָּלוּשׁ; וְאוֹכֶלֶת מִמַּשּׂאוּי שֶׁעַל גַּבָּהּ, עַד שֶׁתִּהְיֶה פּוֹרֶקֶת: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִטֹּל בְּיָדוֹ, וְיַאֲכִילֶנָּה.
ב כָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּהֵמָה מִלֶּאֱכֹל בְּשָׁעַת מְלָאכָה--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר, בְּדִישׁוֹ" (דברים כה,ד): אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל מִינֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין. וְאֶחָד הַדַּיִשׁ, וְאֶחָד שְׁאָר כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁלְּגִדּוּלֵי קַרְקָע; וְלֹא נֶאֱמָר "שׁוֹר, בְּדִישׁוֹ" אֵלָא בַּהוֹוֶה. וְהַחוֹסֵם אֶת הַפּוֹעֵל, פָּטוּר.
ג אֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ בְּשָׁעַת מְלָאכָה, וְאֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ מִקֹּדֶם וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה וְהִיא חֲסוּמָה; אַפִלּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל, לוֹקֶה. שָׂכַר בְּהֵמָה, וַחֲסָמָהּ וְדָשׁ בָּהּ--לוֹקֶה; וּמְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים אַרְבַּעַת קַבִּין לַפָּרָה, וּשְׁלֹשֶׁת קַבִּין לַחֲמוֹר: שֶׁמִּשָּׁעַת מְשִׁיכָה, נִתְחַיַּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ; וְאֵינוּ חַיָּב מַלְקוּת, עַד שֶׁיָּדוּשׁ בָּהּ חֲסוּמָה.
ד [ג] יִשְׂרָאֵל הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁלַּגּוֹי, עוֹבֵר מִשּׁוֹם בַּל תַּחְסֹם; וְגוֹי הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, אֵינוּ עוֹבֵר מִשּׁוֹם בַּל תַּחְסֹם. אָמַר לַגּוֹי חֲסֹם פָּרָתִי, וְדוּשׁ בָּהּ; יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ, וְדָשׁ בָּהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ אוֹכֶלֶת; הִרְבִּיץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ, אוֹ שֶׁהִרְבִּיץ בְּנָהּ מִבַּחוּץ; הָיְתָה צְמֵאָה, וְאֵינוּ מַשְׁקֶה; פָּרַס עוֹר עַל גַּבֵּי הַדַּיִשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאכַל: כָּל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ אָסוּר, וְאֵינוּ לוֹקֶה.
ה הָיָה הַדָּבָר שְׁהִיא עוֹשָׂה בּוֹ רָע לִבְנֵי מֵעֶיהָ וּמַזִּיקָהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְאִם תֹּאכַל תַּתְרִיז--מֻתָּר לְמָנְעָהּ: שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֵלָא עַל הֲנָאָתָהּ, וַהֲרֵי אֵינָהּ נִהְנֵית.
ו [ד] פָּרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה הַכּוֹהֵן דָּשׁ בָּהּ בִּתְרוּמָה, וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלַּוַּדַּאי, וְכֵן פָּרוֹת הַדָּשׁוֹת בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּפָרוֹת הַמְּהַלְּכוֹת עַל הַתְּבוּאָה לְפִי שֶׁיָּרַט לָהֶן הַדֶּרֶךְ--אֵינוּ עוֹבֵר עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם בַּל תַּחְסֹם. אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן--אִם הָיוּ דָּשׁוֹת בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מֵבִיא מְעַט מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְתוֹלֶה לָהֶן בַּקַּלַּסְטָרִין שֶׁבְּפִיהֶן.
ז [ה] הַדָּשׁ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלִּדְמַאי, וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַאי, וּבְגִדּוּלֵי תְּרוּמָה--עוֹבֵר מִשּׁוֹם "לֹא-תַחְסֹם" (דברים כה,ד).
ח [ו] רַשָּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַרְעִיב פָּרָתוֹ וּלְסַגְּפָהּ, כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל הַרְבֵּה בְּעֵת שֶׁדָּשָׁה. וְרַשָּׁאי הַשּׂוֹכֵר לְהַאֲכִילָהּ פְּקִיעֵי עָמִיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאכַל הַרְבֵּה מִן הַדַּיִשׁ. כַּיּוֹצֶא בּוֹ, רַשָּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַשְׁקוֹת פּוֹעֲלִים יַיִן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה. וְרַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לִטְבֹּל פִּתָּן בְּצִיר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה.
ט אֲבָל אֵין הַפּוֹעֵל רַשָּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּלַּיְלָה, וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַּיּוֹם, אוֹ לָדוּשׁ בְּפָרָתוֹ עַרְבִּית, וּלְהַשְׂכִּירָהּ שַׁחְרִית; וְלֹא יִהְיֶה מַרְעִיב וּמְסַגֵּף עַצְמוֹ, וּמַאֲכִיל מְזוֹנוֹתָיו לְבָנָיו, מִפְּנֵי גֶּזֶל מְלַאכְתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי יִכְשַׁל כּוֹחוֹ וְתֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּכוֹחַ.
י [ז] כְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּזְהָר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא יִגְזֹל שְׂכַר עָנִי, וְלֹא יְעַכְּבֶנּוּ--כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִגְזֹל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְיִבָּטֵל מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן וּמוֹצִיא כָּל הַיּוֹם בִּמְאֵרָה, אֵלָא חַיָּב לְדַקְדַּק עַל עַצְמוֹ בִּזְמָן מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי הִקְפִּידוּ חֲכָמִים עַל בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁלְּבִרְכַת הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא יְבָרַךְ אוֹתָהּ.
יא וְכֵן חַיָּב לַעֲבֹד בְּכָל כּוֹחוֹ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקוֹב הַצַּדִּיק אָמַר "כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן" (בראשית לא,ו). לְפִיכָּךְ נָטַל שְׂכַר זֹאת אַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ, מְאֹד מְאֹד" (בראשית ל,מג).
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שכירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג