משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שכירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן--בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ מָעוֹת בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ פֵּרוֹת, בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בְּשָׁעַת הַלְוָאָתוֹ בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אַחַר שֶׁהִלְוָהוּ--הֲרֵי זֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר. לְפִיכָּךְ אִם אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, אוֹ נִגְנַב--חַיָּב בְּדָמָיו; וְאִם נֶאֱנַס הַמַּשְׁכּוֹן, כְּגוֹן שֶׁנִּלְקַח בְּלִסְטִיס מְזֻיָּן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשְּׁאָר אֻנְסִין--יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס, וִישַׁלַּם בַּעַל הַמַּשְׁכּוֹן אֶת חוֹבוֹ עַד פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.
ב כָּל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ, הֲרֵי זוֹ שְׁמִירָה בַּבְּעָלִים. אָמַר לוֹ שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לָךְ לְמָחָר, הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילָךְ לְמָחָר, שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילָךְ לְמָחָר, הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לָךְ לְמָחָר--כֻּלָּן נַעֲשׂוּ שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לְזֶה.
ג כָּל הָאֻמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ טֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ גְּמַרְתִּיו, וְלֹא לָקְחוּ הַבְּעָלִים אֶת הַכְּלִי--הֲרֵי הָאֻמָּן שׁוֹמֵר חִנָּם; אֲבָל אִם אָמַר הָאֻמָּן הָבֵא מָעוֹת, וְטֹל אֶת שֶׁלָּךְ--עֲדַיִן הוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר, כְּשֶׁהָיָה.
ד נָתַן לָאֻמָּנִין לְתַקַּן, וְקִלְקְלוּ--חַיָּבִין לְשַׁלַּם. כֵּיצַד: נָתַן לֶחָרָשׁ שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל לִקְבֹּעַ בָּהֶן מַסְמֵר, וְשִׁבְּרָן, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְעָשָׂה מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְנִשְׁבְּרוּ אַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ--מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי תֵּבָה שִׁדָּה וּמִגְדָּל, שְׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה שְׁבָח הַכְּלִי.
ה נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוּרָה--נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּעוּר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ לְצָבְעוֹ אָדֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדֹם, נָתַן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא נָאֶה, וְעָשָׂה כִּסֵּא רָע אוֹ סַפְסַל--אִם הַשְּׁבָח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה, נוֹתֵן לוֹ בַּעַל הַכְּלִי אֶת הַהוֹצָאָה; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשְּׁבָח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח בִּלְבָד. אָמַר בַּעַל הַכְּלִי אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ, אֵלָא תֶּן לִי דְּמֵי הַצֶּמֶר אוֹ דְּמֵי הָעֵצִים--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן אִם אָמַר הָאֻמָּן הֵא לָךְ דְּמֵי צַמְרָךְ אוֹ דְּמֵי עֵצָךְ, וְלֵךְ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: שְׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבָח כְּלִי שֶׁעָשָׂה.
ו [ה] הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לַטָּחוֹן, וְלֹא לְתָתָן וַעֲשָׂאָן סֻבִּין אוֹ מֻרְסָן, נָתַן קֶמַח לַנַּחְתּוֹם, וַעֲשָׂאוֹ פַּת נְפוּלִין, בְּהֵמָה לַטַּבָּח, וְנִבְּלָהּ--חַיָּבִין לְשַׁלַּם דָּמִים, מִפְּנֵי שְׁהֶן נוֹשְׂאֵי שָׂכָר. לְפִיכָּךְ אִם הָיָה טַבָּח מֻמְחֶה, וְשָׁחַט בְּחִנָּם--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם; וְאִם אֵינוּ מֻמְחֶה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּחִנָּם, חַיָּב לְשַׁלַּם.
ז וְכֵן הַמַּרְאֶה דֵּינָר לַשֻּׁלְחָנִי, וְאָמַר לוֹ יָפֶה הוּא וְנִמְצָא רָע--אִם בְּשָׂכָר רָאָהוּ--חַיָּב לְשַׁלַּם, אַף עַל פִּי שְׁהוּא בָּקִי וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהִתְלַמַּד. וְאִם בְּחִנָּם רָאָהוּ, פָּטוּר: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי, שְׁאֵינוּ צָרִיךְ לְהִתְלַמַּד; וְאִם אֵינוּ בָּקִי--חַיָּב לְשַׁלַּם, אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּחִנָּם. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לַשֻּׁלְחָנִי, עָלֶיךָ אֲנִי סוֹמֵךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מַרְאִין שְׁהוּא סוֹמֵךְ עַל רְאִיָּתוֹ, וְלֹא יַרְאֶה לַאֲחֵרִים.
ח טַבָּח שֶׁעָשָׂה בְּחִנָּם וְנִבַּל, וְכֵן שֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר יָפֶה וְנִמְצָא רָע, וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן--עֲלֵיהֶן לְהָבִיא רְאָיָה, שְׁהֶן מֻמְחִין; וְאִם לֹא הֵבִיאוּ רְאָיָה, מְשַׁלְּמִין.
ט [ו] מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת נוֹטֵל חֲצִי הַשְּׁבָח, וּבַעַל הַקַּרְקָע חֲצִי, וְנָטַע וְהִשְׁבִּיחַ, וְנָטַע וְהִפְסִיד--מְחַשְּׁבִין לוֹ חֲצִי הַשְּׁבָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמְנַכִּין מִמֶּנּוּ מַה שֶׁהִפְסִיד, וְנוֹטֵל הַשְּׁאָר. וְאַפִלּוּ הִתְנָה עַל עַצְמוֹ, שְׁאִם הִפְסִיד לֹא יִטֹּל כְּלוּם--הֲרֵי זוֹ אַסְמַכְתָּא, וְאֵין מְנַכִּין לוֹ אֵלָא מַה שֶׁהִפְסִיד.
י הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הַנּוֹטֵעַ מֶחְצָה, וּבַעַל הַקַּרְקָע מֶחְצָה, וְכָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ--אִם נָטַע הַנּוֹטֵעַ וְהִשְׁבִּיחַ וְרָצָה לְהִסְתַּלַּק, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל הַקַּרְקָע צָרִיךְ לְהוֹרִיד לָהּ אָרִיס--הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקָע מוֹרִיד עָרִיס, וְיִטֹּל בַּעַל הַקַּרְקָע חֶצְיוֹ, וְלֹא יַפְסִיד מֵחֶלְקוֹ כְּלוּם; וְיִטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ; וְהַשְּׁתוּת הַנִּשְׁאָר יִהְיֶה שֶׁלַּנּוֹטֵעַ, שֶׁהֲרֵי סִלַּק עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ.
יא [ז] הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת לִבְנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהִפְסִיד, וְכֵן טַבָּח שֶׁלִּבְנֵי הָעִיר שֶׁנִּבַּל הַבְּהֵמוֹת, וְהַמַּקִּיז דָּם שֶׁחָבַל, וְהַסּוֹפֵר שֶׁטָּעָה בַּשְּׁטָרוֹת, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁפָּשַׁע בַּתִּינוֹקוֹת וְלֹא לִמַּד, אוֹ לִמַּד בִּטְעוּת, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הָאֻמָּנִים שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּחְזֹר הַהֶפְסֵד שֶׁהִפְסִידוּ--מְסַלְּקִין אוֹתָן בְּלֹא הַתְרָאָה: מִפְּנֵי שְׁהֶן כְּמֻתָּרִין וְעוֹמְדִין, עַד שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בִּמְלַאכְתָּן, הוֹאִיל וְהִעְמִידוּ אוֹתָן הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שכירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג