משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


הִלְכּוֹת שְׂכִירוּת פֵּרֶק ט

א  הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים, וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעְרִיב--מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְלֹא לְהַעְרִיב, אֵינוּ יָכוֹל לְכוֹפָן.  מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן; לְסַפַּק בַּתְּמָרִים אוֹ בַּגְּרֹגְּרוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן לַפּוֹעֲלִים, יְסַפַּק.  הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

ב  הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל, וְאָמַר לוֹ כְּאֶחָד וְכִשְׁנַיִם מִבְּנֵי הָעִיר--רוֹאִין הַפָּחוּת שֶׁבַּשְּׂכִירוּת וְהַיָּתֵר שֶׁבַּשְּׂכִירוּת, וּמְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן.

ג  אָמַר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׂכֹר לִי פּוֹעֲלִים בִּשְׁלוֹשָׁה, וְהָלַךְ וּשְׂכָרָן בְּאַרְבָּעָה--אִם אָמַר לָהֶם הַשָּׁלִיחַ שְׂכַרְכֶם עָלַי--נוֹתֵן לָהֶם אַרְבָּעָה, וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת שְׁלוֹשָׁה; וּמַפְסִיד אֶחָד מִבֵּיתוֹ.  אָמַר לָהֶם שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, נוֹתֵן לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת כְּהִלְכַּת הַמְּדִינָה.

ד  הָיָה בַּמְּדִינָה מִי שֶׁנִּשְׂכָּר בִּשְׁלוֹשָׁה, וּמִי שֶׁנִּשְׂכָּר בְּאַרְבָּעָה--אֵינוּ נוֹתֵן לָהֶם אֵלָא שְׁלוֹשָׁה, וְיֵשׁ לָהֶן תַּרְעֹמֶת עַל הַשָּׁלִיחַ.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין מְלַאכְתָּן נִכֶּרֶת.  אֲבָל הָיְתָה מְלַאכְתָּן נִכֶּרֶת, וַהֲרֵי הִיא שׁוֹוָה אַרְבָּעָה--נוֹתֵן לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת אַרְבָּעָה:  שֶׁאִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם שְׁלוּחוֹ אַרְבָּעָה, לֹא טָרְחוּ וְעָשׂוּ שׁוֹוֶה אַרְבָּעָה.

ה  אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת, שְׂכֹר לִי בְּאַרְבָּעָה אַרְבָּעָה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְשָׂכַר בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה--אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי מְלַאכְתָּן שׁוֹוָה אַרְבָּעָה--אֵין לָהֶם אֵלָא שְׁלוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי קִבְּלוּ עַל עַצְמָן; וְיֵשׁ לָהֶם תַּרְעֹמֶת עַל הַשָּׁלִיחַ.

ו  אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁלוֹשָׁה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָהֶם בְּאַרְבָּעָה, וְאָמְרוּ לוֹ, כַּמָּה שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת--אֵין דַּעְתָּם אֵלָא שֶׁיִּתֵּן בַּעַל הַבַּיִת יָתֵר עַל אַרְבָּעָה.  לְפִיכָּךְ שָׁמִין מַה שֶׁעָשׂוּ--אִם שׁוֹוֶה אַרְבָּעָה, נוֹטְלִין אַרְבָּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת; וְאִם אֵינוּ יָדוּעַ אוֹ אֵינוּ שׁוֹוֶה, אֵין לָהֶם אֵלָא שְׁלוֹשָׁה.

ז  אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת בְּאַרְבָּעָה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָהֶם בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאָמְרוּ לוֹ, כַּמָּה שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת--אַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתָּן שׁוֹוָה אַרְבָּעָה, אֵין לָהֶם אֵלָא שְׁלוֹשָׁה:  שֶׁהֲרֵי שָׁמְעוּ שְׁלוֹשָׁה, וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם.

ח  [ד] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים, וְהִטְעוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הִטְעָה אוֹתָם--אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֵלָא תַּרְעֹמֶת.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הָלְכוּ.  אֲבָל הָלְכוּ הַחַמָּרִין, וְלֹא מָצְאוּ תְּבוּאָה, פּוֹעֲלִים, וּמָצְאוּ שָׂדֶה כִּשְׁהִיא לַחָה, אוֹ שֶׁשְּׂכָרָן לְהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה, וּמְצָאוּהָ שֶׁנִּתְמַלֵּאת מַיִם--אִם בִּקַּר בַּעַל הַבַּיִת מְלַאכְתּוֹ מִבָּעֶרֶב, וּמְצָאָהּ צְרִיכָה פּוֹעֲלִים--אֵין לַפּוֹעֲלִים כְּלוּם:  מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת.  וְאִם לֹא בִּקַּר, נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן כְּפוֹעֵל בָּטֵל--שְׁאֵינוּ דּוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לַבָּא רֵיקָן, וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה לְבָטֵל.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה.  אֲבָל אִם הִתְחִיל הַפּוֹעֵל בַּמְּלָאכָה, וְחָזַר בּוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם--חוֹזֵר:  שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה,נה), וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.

ט  וְכֵיצַד דִּין הַפּוֹעֵל שֶׁחָזַר בּוֹ אַחַר שֶׁהִתְחִיל--שָׁמִין לוֹ מַה שֶׁעָשָׂה, וְנוֹטֵל.  וְאִם קַבְלָן הוּא, שָׁמִין לוֹ מַה שֶׁעֲתִיד לַעֲשׂוֹת:  בֵּין שֶׁהוֹזִילוּ לוֹ בְּעֵת שֶׁשְּׂכָרָן, בֵּין לֹא הוֹזִילוּ, בֵּין שֶׁהוּזְלָה הַמְּלָאכָה אַחַר כֵּן, בֵּין לֹא הוּזְלָה--שָׁמִין לוֹ מַה שֶׁעֲתִיד לַעֲשׂוֹת.

י  כֵּיצַד:  קִבַּל מִמֶּנּוּ קָמָה לִקְצֹר בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, קָצַר חֶצְיָהּ וְהִנִּיחַ חֶצְיָהּ, בֶּגֶד לֶאֱרֹג בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, אָרַג חֶצְיוֹ וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ--שָׁמִין לָהֶן מַה שֶׁעֲתִיד לַעֲשׂוֹת.  אִם הָיָה שׁוֹוֶה שִׁשָּׁה דֵּינָרִין--נוֹתֵן לוֹ שֶׁקֶל, אוֹ יִגְמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּן.  וְאִם הָיָה הַנִּשְׁאָר יָפֶה שֵׁנִי דֵּינָרִין--אֵינוּ נוֹתֵן לָהֶן אֵלָא סֶלַע, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשׂוּ אֵלָא חֲצִי מְלָאכָה.

יא  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּדָבָר שְׁאֵינוּ אָבוּד.  אֲבָל בְּדָבָר הָאָבוּד--כְּגוֹן פִּשְׁתָּנוֹ לַעֲלוֹת מִן הַמִּשְׁרָה, אוֹ שֶׁשָּׂכַר חֲמוֹר לְהָבִיא חֲלִילִין לַמֵּת אוֹ לַכַּלָּה וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן--אֶחָד פּוֹעֵל וְאֶחָד קַבְלָן, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֵלָא אִם כֵּן נֶאֱנַס, כְּגוֹן שֶׁחָלָה, אוֹ שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת.  וְאִם לֹא נֶאֱנַס, וְחָזַר בּוֹ--שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן.

יב  כֵּיצַד מַטְעָן:  אוֹמֵר לָהֶם סֶלַע קָצַצְתִּי לָכֶם, בּוֹאוּ וּטְלוּ שְׁתַּיִם, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ מְלַאכְתָּן; וְלֹא יִתֵּן לָהֶם אֵלָא מַה שֶׁפָּסַק תְּחִלָּה.  וְאַפִלּוּ נָתַן לָהֶם הַשְּׁתַּיִם, מַחְזִיר מֵהֶן הַתּוֹסֶפֶת.

יג  כֵּיצַד שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן:  שׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים, וְגוֹמְרִים מְלַאכְתָּן שֶׁלֹּא תֹאבַד; וְכָל שֶׁיּוֹסִיף לְאֵלּוּ הַפּוֹעֲלִין הָאֲחֵרִים עַל מַה שֶׁפָּסַק לָרִאשׁוֹנִים, נוֹטֵל מִן הָרִאשׁוֹנִים.  וְעַד כַּמָּה, עַד כְּדֵי שְׂכָרָן שֶׁלְּרִאשׁוֹנִים.  וְאִם הָיָה לָהֶם מָמוֹן תַּחַת יָדוֹ--שׂוֹכֵר לְהַשְׁלִים הַמְּלָאכָה עַד אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים זוּז בְּכָל יוֹם לְכָל פּוֹעֵל, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂכַר הַפּוֹעֵל שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שְׁאֵין שָׁם פּוֹעֲלִים לִשְׂכֹּר בִּשְׂכָרָן לְהַשְׁלִים הַמְּלָאכָה.  אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹעֲלִים לִשְׂכֹּר בִּשְׂכָרָן, וְאָמְרוּ לוֹ צֵא וּשְׂכֹר מֵאֵלּוּ וְהַשְׁלֵם מְלַאכְתָּךְ וְלֹא תֹאבַד--בֵּין שׂוֹכֵר בֵּין קַבְלָן--אֵין לוֹ עֲלֵיהֶן אֵלָא תַּרְעֹמֶת; וְשָׁמִין לַשּׂוֹכֵר מַה שֶׁעָשָׂה, וְלַקַּבְלָן מַה שֶׁעֲתִיד לַעֲשׂוֹת.

יד  [ה] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל, וְנֶאֱחַז לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ--לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ, אֵלָא נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר מַה שֶׁעָשָׂה.

טו  [ו] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשָּׂדֶה מִזֶּה הַנָּהָר, וּפָסַק הַנָּהָר בַּחֲצִי הַיּוֹם--אִם אֵין דַּרְכּוֹ לְהִפָּסֵק, אֵין לָהֶן אֵלָא שְׂכַר מַה שֶׁעָשׂוּ; וְכֵן אִם דַּרְכּוֹ שֶׁיַּפְסִיקוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הָעִיר, וְהִפְסִיקוּהוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם--אֵין לָהֶן אֵלָא שְׂכַר מַה שֶׁעָשׂוּ:  שֶׁהֲרֵי יָדְעוּ הַפּוֹעֲלִים דַּרְכּוֹ שֶׁלְּנָהָר זֶה.  וְאִם דַּרְכּוֹ לְהִפָּסֵק מֵאֵלָיו--נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר כָּל הַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעָם.  שְׂכָרָן לְהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה, וּבָא הַמָּטָר וְהִשְׁקָה--אֵין לָהֶן אֵלָא מַה שֶׁעָשׂוּ; בָּא הַנָּהָר וְהִשְׁקָה--נוֹתֵן לָהֶן כָּל שְׂכָרָן, מִן הַשָּׁמַיִם נִסְתַּיְּעוּ.

טז  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּפּוֹעֵל.  אֲבָל מִי שֶׁפָּסַק עִם אֲרִיסוֹ שְׁאִם יַשְׁקֶה שָׂדֶה זוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים, יִטֹּל חֲצִי הַפֵּרוֹת, וְכָל הָאֲרִיסִין שְׁהֶן מַשְׁקִין שְׁנֵי פְּעָמִים, אֵינָן נוֹטְלִין אֵלָא רְבִיעַ הַפֵּרוֹת, וּבָא הַמָּטָר, וְלֹא הֻצְרַךְ לִדְלוֹת וּלְהַשְׁקוֹת--נוֹטֵל חֲצִי הַפֵּרוֹת כְּמוֹ שֶׁפָּסַק עִמּוֹ:  שֶׁהָאָרִיס כַּשֻּׁתָּף, אֵינוּ כַּפּוֹעֵל.

יז  [ז] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם, וְשָׁלְמָה הַמְּלָאכָה בַּחֲצִי הַיּוֹם--אִם יֵשׁ לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ אוֹ קַלָּה מִמֶּנָּה, עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיּוֹם; וְאִם אֵין לוֹ מַה יַעֲשֶׂה, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל.  וְאִם הָיָה מִן הַכֻּפְרִיִּים עוֹבְדֵי אֲדָמָה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן שֶׁדַּרְכָּן לִטְרֹחַ הַרְבֵּה, וְאִם לֹא יִתְעַסַּק בִּמְלָאכָה, יֶחֱלֶה--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ כָּל שְׂכָרוֹ.

יח  [ח] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהָבִיא שְׁלִיחוּת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָלַךְ וְלֹא מָצָא שָׁם מַה יָבִיא--נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם.  שְׂכָרוֹ לְהָבִיא קָנִים לְכֶרֶם, וְהָלַךְ וְלֹא מָצָא וְלֹא הֵבִיא--נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שָׁלֵם.  שְׂכָרוֹ לְהָבִיא פֵּרוֹת לַחוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת אוֹ הִבְרִיא--לֹא יֹאמַר לוֹ טֹל מַה שֶׁהֵבֵאתָ בִּשְׂכָרָךְ, אֵלָא נוֹתֵן לוֹ כָּל שְׂכָרוֹ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יט  [ט] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּשֶׁלּוֹ, וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁלַּחֲבֵרוֹ--נוֹתֵן לוֹ כָּל שְׂכָרוֹ, וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ מַה שֶׁנִּהְנָה בְּזוֹ הַמְּלָאכָה.

כ  [י] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְאָמַר לוֹ טֹל מַה שֶׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרָךְ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.  וְאִם מִשֶּׁקִּבַּל עָלָיו אָמַר לוֹ, הֵא לָךְ שְׂכָרָךְ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

כא  [יא] מְצִיאַת הַפּוֹעֵל לְעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר לוֹ עֲדֹר עִמִּי הַיּוֹם, נַכַּשׁ עִמִּי הַיּוֹם; אֲבָל אִם שְׂכָרוֹ לְלַקַּט מְצִיאוֹת, כְּגוֹן שֶׁחָסַר הַנָּהָר וּשְׂכָרוֹ לְלַקַּט הַדָּגִים הַנִּמְצָאִין בַּאֲגַם--הֲרֵי מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִת, וְאַפִלּוּ מָצָא כִּיס מָלֵא דֵּינָרִין.


משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג