משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׂכִירוּת פֵּרֶק ז

א  כְּשֵׁם שֶׁמַּתְנֶה אָדָם כָּל תְּנָאי שֶׁיִּרְצֶה בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר--כָּךְ מַתְנֶה בִּשְׂכִירוּת, שֶׁהַשְּׂכִירוּת מְכִירָה לִזְמָן קָצוּב הִיא.  וְכָל שֶׁמִּמְכָּרוֹ בִּנְכָסָיו מִמְכָּר, שְׂכִירוּתוֹ שְׂכִירָה; וְכָל שְׁאֵין לוֹ לִמְכֹּר, כָּךְ אֵין לוֹ לִשְׂכֹּר--אֵלָא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ פֵּרוֹת בִּלְבָד בְּאוֹתָהּ הַקַּרְקָע, הֲרֵי זֶה שׂוֹכֵר וְאֵינוּ מוֹכֵר.

ב  הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ לְשָׁנָה, וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה--נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר; הִשְׂכִּיר לֶחֳדָשִׁים, נִתְעַבְּרָה לַמַּשְׂכִּיר.  הִזְכִּיר לוֹ חֳדָשִׁים וְשָׁנָה--בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ דֵּינָר לְחֹדֶשׁ, שְׁנֵים עָשָׂר דֵּינָר לְשָׁנָה, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר דֵּינָר לְשָׁנָה, דֵּינָר בְּכָל חֹדֶשׁ--הֲרֵי חֹדֶשׁ הָעִבּוּר שֶׁלַּמַּשְׂכִּיר:  שֶׁהַקַּרְקָע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ, וְאֵין מוֹצִיאִין דָּבָר מִיַּד בַּעַל הַקַּרְקָע אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה.

ג  וְכֵן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לִזְמָן זֶה הִשְׂכַּרְתִּיךָ, וְהַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר לֹא שָׂכַרְתִּי אֵלָא סְתָם אוֹ לִזְמָן אָרוֹךְ--עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה; וְאִם לֹא הֵבִיא--בַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וּמוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת.

ד  [ג] הַשּׂוֹכֵר שֶׁאָמַר נָתַתִּי שְׂכַר הַבַּיִת שֶׁנִּתְחַיַּבְתִּי בּוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר עֲדַיִן לֹא נָטַלְתִּי, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַשְּׂכִירוּת בַּשְּׁטָר, בֵּין שֶׁהָיְתָה בְּלֹא עֵדִים--אִם תְּבָעוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם--עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה, אוֹ יִתֵּן וְיַחְרִים עַל מִי שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ, אוֹ יִטְעֹן עָלָיו בַּדָּמִים שֶׁנָּתַן תְּחִלָּה טְעָנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיַשְׁבִּיעֵהוּ הֶסֵּת.

ה  תְּבָעוֹ הַמַּשְׂכִּיר לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְאַפִלּוּ בְּיוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים--עַל הַמַּשְׂכִּיר לְהָבִיא רְאָיָה, אוֹ יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר הֶסֵּת שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ וְיִפָּטֵר.  וְכֵן אִם שָׂכַר מִמֶּנּוּ, וּפֵרַשׁ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשָּׂכָר שָׁנָה שָׁנָה, וּתְבָעוֹ בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה--עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה; תְּבָעוֹ לְאַחַר הַשָּׁנָה, וְאַפִלּוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל--עַל הַמַּשְׂכִּיר לְהָבִיא רְאָיָה.

ו  [ד] הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בַּשְּׁטָר לְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְאֵין בּוֹ זְמָן--הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר עֲדַיִן לֹא עָבַר מִזְּמָן הַשְּׁטָר אֵלָא שָׁנָה, וְהַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר כְּבָר שָׁלְמוּ שְׁנֵי הַשְּׂכִירוּת וְשָׁכַנְתָּ עֶשֶׂר שָׁנִים--עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה; וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה--יִשָּׁבַע הַמַּשְׂכִּיר הֶסֵּת, וְיוֹצִיאוֹ.

ז  [ה] הַשּׂוֹכֵר פַּרְדֵּס אוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְיָבַשׁ הַפַּרְדֵּס בְּתוֹךְ הַזְּמָן--יִמָּכְרוּ עֵצָיו וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקָע, וְיֹאכַל פֵּרוֹתָיו עַד סוֹף זְמָן שְׂכִירוּתוֹ אוֹ זְמָן הַמַּשְׁכּוֹן.  וְגוּף הָאִילָנוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ אוֹ נִקְצְצוּ--שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בָּהֶן מִשּׁוֹם רִבִּית, הַמַּלְוֶה וְהַלּוֹוֶה.

ח  [ו] שְׁטָר שְׂכִירוּת אוֹ שְׁטָר מַשְׁכּוֹן שֶׁכָּתוּב בּוֹ שָׁנִים סְתָם, בַּעַל הַפֵּרוֹת אוֹמֵר שָׁלוֹשׁ, וּבַעַל הַקַּרְקָע אוֹמֵר שְׁתַּיִם, וְקָדַם זֶה הַשּׂוֹכֵר אוֹ הַלּוֹוֶה וְאָכַל הַפֵּרוֹת--הֲרֵי הַפֵּרוֹת בְּחֶזְקַת אוֹכְלֵיהֶן, עַד שֶׁיָּבִיא בַּעַל הַקַּרְקָע רְאָיָה.

ט  אֲכָלָהּ הַשּׂוֹכֵר אוֹ הַמְּמַשְׁכֵּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְכָבַשׁ הַשְּׁטָר וְאָמַר לְחָמֵשׁ שָׁנִים יֵשׁ לִי פֵּרוֹת, וּבַעַל הַקַּרְקָע אוֹמֵר שָׁלוֹשׁ--אָמְרוּ לוֹ הָבֵא שְׁטָרָךְ, וְאָמַר אָבַד--הַשּׂוֹכֵר נֶאֱמָן:  שֶׁאִלּוּ רָצָה אָמַר לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אֲכָלָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.

י  [ז] מִי שֶׁהִכְנִיס פֵּרוֹתָיו לְבֵית חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אוֹ שֶׁהִטְעָהוּ עַד שֶׁהִכְנִיס פֵּרוֹתָיו, וְהִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ--יֵשׁ לְבַעַל הַבַּיִת לִמְכֹּר לוֹ מֵאוֹתָן הַפֵּרוֹת, כְּדֵי לִתֵּן שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָן וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָם בַּשּׁוּק.  וּמִדַּת חֲסִידוּת הִיא שֶׁיּוֹדִיעַ לְבֵית דִּין, וְיִשְׂכְּרוּ מִמִּקְצַת דְּמֵיהֶן מָקוֹם, מִשּׁוֹם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן.

יא  [ח] הַשּׂוֹכֵר רֵחַיִם מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁיִּטְחֹן לוֹ עֶשְׂרִים סְאָה בְּכָל חֹדֶשׁ בִּשְׂכָרוֹ, וְהִעְשִׁיר בַּעַל הָרֵחַיִם, וַהֲרֵי אֵינוּ צָרִיךְ לִטְחֹן שָׁם--אִם יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר חִטִּים שֶׁצָּרִיךְ לִטְחֹן אוֹתָן לְעַצְמוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן דְּמֵי טְחִינַת עֶשְׂרִים סְאָה:  שֶׁזּוֹ מִדַּת סְדוֹם הִיא.  וְאִם אֵין לוֹ, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֵין לִי דָּמִים וַהֲרֵינִי טוֹחֵן לָךְ כְּמוֹ שֶׁשָּׂכַרְתִּי; וְאִם אֵין אַתָּה צָרִיךְ, מְכֹר לַאֲחֵרִים.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג