משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה פֵּרֶק י

א  שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי, וּמֵת--יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה:  שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע, כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֶן; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא עַל מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָבוּר הוּא אוֹמֵר.

ב  וְכֵן שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר הַלְוָאָה אוֹ הַפִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי, תְּנוּ אוֹתָהּ לִפְלוֹנִי--דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְמַעְמַד שְׁלָשְׁתָּן.

ג  וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ שְׁטָר פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, זָכָה בְּמַה שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׁטָר, וּכְאִלּוּ כָּתַב וּמָסַר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַשְּׁטָר; וְאֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחֹל שְׁטָר זֶה, שֶׁנִּתַּן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע.

ד  וּמִפְּנֵי מַה הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן שְׁטָר חוֹב לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר הַיּוֹרֵשׁ וּמְחָלוֹ, מָחוּל, וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן שְׁטָר חוֹב, אֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחֹל--מִפְּנֵי שֶׁקִּנְיָן הָרְאָיָה שֶׁבַּשְּׁטָר מִדִּבְרֵיהֶם.  לְפִיכָּךְ הַיּוֹרֵשׁ, עֲדַיִן זֶה הַשְּׁטָר שֶׁלּוֹ הוּא מִן הַתּוֹרָה וּמוֹחֲלוֹ; וּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע--אַף עַל פִּי שְׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם, עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁלַּתּוֹרָה, וּכְאִלּוּ קָנָה מָמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר מִן הַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ לְיָדוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לַיּוֹרֵשׁ בּוֹ קִנְיָן, וּלְפִיכָּךְ אֵינוּ מוֹחֵל.

ה  [ג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי--אִם אָמַר תְּנוּ, נוֹתְנִין; לֹא אָמַר תְּנוּ, אֵין נוֹתְנִין, שֶׁמֶּא לֹא אָמַר מָנֶה יֵשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עַל יוֹרְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָמוֹן.  [ד] לְפִיכָּךְ אִם אָמַר דָּבָר זֶה דֶּרֶךְ הוֹדָאָה, וְלֹא הָיָה שָׁם חֲשַׁשׁ עָרְמָה--נוֹתְנִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר תְּנוּ.

ו  [ה] כַּיּוֹצֶא בּוֹ, רָאוּ אֶת אֲבִיהֶם שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר שֶׁלִּפְלוֹנִי הֶן, שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֶן--אִם כְּמוֹסֵר דְּבָרָיו לָהֶן, הֲרֵי דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם כְּמַעְרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם.

ז  [ו] וְכֵן אִם בָּא אֶחָד וְאָמַר לָהֶם אֲנִי רָאִיתִי אֶת אֲבִיכֶן שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר שֶׁלִּפְלוֹנִי הֶם, שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֶן--אִם הָיוּ טְמוּנִין בַּבַּיִת, לֹא אָמַר כְּלוּם; בַּשָּׂדֶה, דְּבָרָיו קַיָּמִין.  כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--כָּל שֶׁאִלּוּ יָכוֹל לִטְּלָן, דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם לָאו, לֹא אָמַר כְּלוּם.

ח  [ז] הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו, וְלֹא יָדַע הֵיכָן הִחְבִּיאָן, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם כָּךְ וְכָּךְ הֶם, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֶן, וְשֶׁלִּפְלוֹנִי הֶן, אוֹ שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֶן, וּמְצָאָן בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, וּכְמִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ:  זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה; וְאָמְרוּ חֲכָמִים, דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

ט  [ח] שְׁכִיב מְרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדוֹ מָנֶה, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ פְּרַעְתִּיו--נֶאֱמָנִין, וְנִשְׁבָּעִין עַל זֶה הֶסֵּת.  [ט] אָמַר תְּנוּ, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים חָזַר וְאָמַר לָנוּ אַבָּא פְּרַעְתִּיו--אֵין נֶאֱמָנִין.

י  אָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, וְאָמְרוּ יְתוֹמִין נָתַנְנוּ--אֵין נֶאֱמָנִין:  שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר תְּנוּ, וּמְנַיִן יָדְעוּ שֶׁחַיָּבִין לִתֵּן.  [יא] אָמַר תְּנוּ, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים נָתַנְנוּ--נֶאֱמָנִין, וְנִשְׁבָּעִין הֶסֵּת שֶׁנָּתְנוּ.

יא  [יב] שְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן מָנֶה לְאֶחָד וְאָמַר לוֹ, הֵילָךְ מָנֶה זוֹ לִפְלוֹנִי--הָלַךְ, וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת--אִם קַיָּם הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַשְּׁכִיב מְרַע, יִנָּתְנוּ לְיוֹרְשֵׁי מִי שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ:  שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע, כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֶן.  וְאִם לֹא הָיָה קַיָּם, יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי הַמְּשַׁלֵּחַ:  שְׁאֵין קִנְיָן לַמֵּת.

יב  [יג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי--אֵין אוֹמְרִין כָּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר זָכָה.  לְפִיכָּךְ אִם לֹא הִנִּיחַ תֵּשַׁע מֵאוֹת, חוֹלְקִין הַנִּמְצָא לְפִי מַה שֶׁכָּתַב לָהֶן.  וְאִם יָצָא עָלָיו שְׁטָר חוֹב, גּוֹבֶה מִכֻּלָּן:  מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּפִי מַה שֶׁנָּתַן לוֹ.  כֵּיצַד:  הָיָה הַחוֹב אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים זוּז, בַּעַל הַמָּאתַיִם נוֹתֵן מֵאָה, וּבַעַל הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, וּבַעַל הָאַרְבַּע מֵאוֹת נוֹתֵן מָאתַיִם.

יג  [יד] אֲבָל אִם אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו אַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי--כָּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר זָכָה.  לְפִיכָּךְ אִם יָצָא עָלָיו שְׁטָר חוֹב, גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן; אֵין לוֹ, גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו; אֵין לוֹ, גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָּנָיו.

יד  [טו] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר יָדוּר פְּלוֹנִי בְּבַיִת זֶה, יֹאכַל פְּלוֹנִי פֵּרוֹת דֶּקֶל זֶה--לֹא אָמַר כְּלוּם:  שֶׁלֹּא הִקְנָה לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ--שֶׁהַדִּירָה וְהָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, הֲרֵי הֶן כְּדִבּוּר וּכְשִׁינָה שְׁאֵינָן נִקְנִין.  אֲבָל אִם אָמַר תְּנוּ בַּיִת זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיָּדוּר בּוֹ עַד זְמָן פְּלוֹנִי, אוֹ תְּנוּ דֶּקֶל זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל פֵּרוֹתָיו--דְּבָרָיו קַיָּמִין:  שֶׁהֲרֵי הִקְנָה לָהֶם הַגּוּף לַפֵּרוֹת, וְהַגּוּף דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב