משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א נִכְסֵי גֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְנִכְסֵי הַהֶפְקֵר, וְשָׂדֶה שֶׁמְּכָרָהּ הַגּוֹי לְיִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא הִחְזִיק בָּהּ--כֻּלָּם דִּינָם שׁוֹוֶה: כָּל הַמַּחְזִיק בָּהֶם בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵּי הַחֲזָקָה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מְכִירָה--קָנָה, חוּץ מֵאֲכִילַת הַפֵּרוֹת.
ב כֵּיצַד: הַלּוֹקֵחַ קַרְקָע מֵחֲבֵרוֹ, וְהִחְזִיק בָּהּ בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיהָ--קָנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; אֲבָל בְּנִכְסֵי הַהֶפְקֵר, אוֹ נִכְסֵי הַגֵּר--אַפִלּוּ אָכַל פֵּרוֹת הָאִילָן כַּמָּה שָׁנִים, לֹא קָנָה לֹא גּוּף הָאִילָן וְלֹא גּוּף הַקַּרְקָע, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הָאָרֶץ, אוֹ יַעֲבֹד עֲבוֹדָה בָּאִילָן.
ג וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּבָא אַחֵר וְהִחְזִיק בָּאִילָן בָּעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד בְּגוּף הָאִילָן; וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ זֶה הָאַחֲרוֹן קָנָה.
ד [ג] יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שְׁאִם הִחְזִיק בָּהֶן הַלּוֹקֵחַ, לֹא קָנָה עֲדַיִן; וְאִם הִחְזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן בְּנִכְסֵי הַגֵּר, אוֹ נִכְסֵי הֶפְקֵר, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--קָנָה. כֵּיצַד: הַמּוֹצֶא פַּלְטוֹרִין גְּדוֹלִים בְּנוּיִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסִיַּד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד, אוֹ כִּיַּר בָּהֶן כִּיּוּר אֶחָד, כְּמוֹ אַמָּה אוֹ יָתֵר מִכְּנֶגֶד הַפֶּתַח--קָנָה. [ד] הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר, קָנָה. הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר, קָנָה. הַנָּר אֶת הַשָּׂדֶה בְּנִכְסֵי הַגֵּר, קָנָה.
ה הַמְּפַצֵּל זְמוֹרוֹת הַגֶּפֶן אוֹ שָׂרִיגֵי הָאִילָנוֹת וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר--אִם דַּעְתּוֹ לַעֲבוֹדַת הָאִילָן, קָנָה; וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַאֲכִיל הָעֵצִים לַבְּהֵמָה, לֹא קָנָה. [ה] כֵּיצַד: הָיָה כּוֹרֵת מִכָּאן וּמִכָּאן, הֲרֵי חֶזְקָתוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן לַעֲבוֹדַת הָאִילָן; הָיָה כּוֹרֵת מֵרוּחַ אַחַת, אֵינוּ מִתְכַּוֵּן אֵלָא לָעֵצִים.
ו וְכֵן הַמְּלַקֵּט עֵצִים וַעֲשָׂבִים מִן הַשָּׂדֶה--אִם דַּעְתּוֹ לְתַקַּן הָאָרֶץ, קָנָה; וְאִם לָעֵצִים, לֹא קָנָה. [ו] כֵּיצַד: לָקַט הַגַּס וְהַדַּק, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְכַּוַּן לְתַקַּן אֶת הָאָרֶץ; לָקַט הַגַּס הַגַּס, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְכַּוַּן לָעֵצִים. וְכֵן הַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הָאָרֶץ--אִם דַּעְתּוֹ לְתַקַּן הָאָרֶץ, קָנָה; וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁווֹת מְקוֹם שֶׁיַּעְמִיד בּוֹ גֹּרֶן, לֹא קָנָה. [ז] כֵּיצַד: הָיָה לוֹקֵחַ עֲפַר הַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ, הֲרֵי זֶה מְתַקֵּן הָאָרֶץ. רְאִינוּהוּ שְׁאֵינוּ מַקְפִּיד עַל זֶה, אֵלָא מַשְׁלִיךְ הֶעָפָר וְהַצְּרוֹרוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּלֹא הַקְפָּדָה--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שְׁאֵינוּ מִתְכַּוֵּן אֵלָא לְהַשְׁווֹת מָקוֹם לְדַיִשׁ.
ז וְכֵן הַפּוֹתֵחַ מַיִם לְתוֹךְ הָאָרֶץ--אִם לְתַקַּן הָאָרֶץ, קָנָה; וְאִם לָצוּד הַדָּגִים, לֹא קָנָה. [ח] כֵּיצַד: עָשָׂה מְקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ הַמַּיִם בִּלְבָד, הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְתַקַּן הָאָרֶץ; עָשָׂה שְׁנֵי פְּתָחִים אֶחָד לְהַכְנִיס וְאֶחָד לְהוֹצִיא, הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לָצוּד דָּגִים.
ח [ט] הַבּוֹנֶה פַּלְטוֹרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהִעְמִיד לָהֶם דְּלָתוֹת--קָנָה הָאַחֲרוֹן: שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא עָשָׂה בְּגוּף הָאָרֶץ כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁעָשָׂה גַּל שֶׁלַּאֲבָנִים עַל גַּב הָאָרֶץ שְׁאֵינוּ קוֹנֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל בְּגָדֵר זֶה, מִפְּנֵי שְׁהוּא רָחֵב בְּיוֹתֵר וּמְפֻלָּשׁ; וְאֵין צוּרַת אוֹתוֹ הַבִּנְיָן מוֹעֶלֶת, עַד שֶׁיַּעְמִיד דְּלָתוֹת.
ט [י] הַמֵּפִיץ זֶרַע לְתוֹךְ הַתְּלָמִים, לֹא קָנָה: שֶׁבְּעֵת שֶׁהִשְׁלִיךְ הַזֶּרַע, לֹא הִשְׁבִּיחַ כְּלוּם; וּבְעֵת שֶׁיִּצְמַח וְהִשְׁבִּיחַ, שְׁבָח הַבָּא מֵאֵלָיו הוּא וְאֵינוּ קוֹנֶה.
י [יא] הָיְתָה מְחִצָּה בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא זֶה וְעָשָׂה מְחִצָּה אַחֶרֶת עַל גַּבָּהּ--לֹא קָנָה: וְאַפִלּוּ נִבְלְעָה מְחִצָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וַהֲרֵי הָעֶלְיוֹנָה קַיֶּמֶת, שֶׁבְּעֵת שֶׁבָּנָה לֹא הוֹעִיל, וּבְעֵת שֶׁהוֹעִיל מֵאֵלָיו בָּא הַמַּעֲשֶׂה.
יא [יב] הַמַּחְזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּבַהֶפְקֵר, וְהוּא אֵין דַּעְתּוֹ לִקְנוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁבָּנָה וְגָדַר, לֹא קָנָה. [יג] הָעוֹדֵר בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּכְסָבוּר שְׁהֶן שֶׁלּוֹ--לֹא קָנָה; עָדַר בְּנִכְסֵי גֵּר זֶה, וּכְסָבוּר שְׁהֶן שֶׁלְּגֵר אַחֵר--הוֹאִיל וְנִתְכַּוַּן בְּמַעֲשָׂיו אֵלּוּ לִקְנוֹת מִן הַהֶפְקֵר, הֲרֵי זֶה קָנָה.
יב [יד] הָיָה מַשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַגֵּר, וּכְשֶׁמֵּת הַגֵּר בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהִחְזִיק בַּמַּשְׁכּוֹן--מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ: שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת הַגֵּר, בָּטַל שִׁעְבּוּדוֹ.
יג [טו] הָיָה מַשְׁכּוֹן הַגֵּר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהִחְזִיק בּוֹ--לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד מָעוֹתָיו, וְהָאַחֲרוֹן קוֹנֶה אֶת הַשְּׁאָר. [טז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן בַּחֲצַר הָרִאשׁוֹן; אֲבָל אִם הָיָה בַּחֲצֵרוֹ--חֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן מְצִיאָה, וְאֵין לְזֶה הָאַחֲרוֹן כְּלוּם.
יד [יז] גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים גְּדוֹלִים--קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין. אֲבָל הָעֲבָדִים הַקְּטַנִּים--הֲרֵי הֶן כִּבְהֵמָה, וְכָל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דַּרְכֵּי הַחֲזָקָה שֶׁיִּקְנוּ בָּהּ הָעֲבָדִים.
טו [יח] גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו, וְשָׁמְעוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן, אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת--כֻּלָּן חַיָּבִין לְהַחְזִיר. הִחְזִירוּ כֻּלָּן, וְאַחַר כָּךְ שָׁמְעוּ שֶׁשְּׁמוּעָה הָרִאשׁוֹנָה אֱמֶת הָיְתָה, וּבָרִאשׁוֹנָה מֵת, אוֹ מֵת בְּנוֹ מִקֹּדֶם, אוֹ הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ--כָּל הַמַּחְזִיק בַּשְּׁנִיָּה, קָנָה; וּבָרִאשׁוֹנָה, לֹא קָנָה.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב