משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר לֹא תְגַלּוּ מַתָּנָה זוֹ, וְלֹא תוֹדִיעוּ בָּהּ אָדָם אֵלָא לְאַחַר מוֹתוֹ--הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה קַיֶּמֶת, וְאֵינָהּ מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת: שֶׁבְּעֵת שֶׁתִּקְנֶה שְׁהוּא אַחַר מוֹתוֹ, הֲרֵי אָמַר גַּלּוּ אוֹתָהּ. [ב] מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה, אֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר גַּלּוּ אֶת הַמַּתָּנָה, אֵלָא אַף עַל פִּי שְׁהִיא כְּתוּבָה סְתָם, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא מְסֻתֶּרֶת הִיא.
ב [ג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר יִטֹּל פְּלוֹנִי נְכָסַי אוֹ מִקְצַת נְכָסַי, אוֹ יַחְזִיק, אוֹ יִזְכֶּה, אוֹ יִקְנֶה--כֻּלָּן לְשׁוֹן מַתָּנָה הֶן. וְכֵן אִם אָמַר יַחְסִין אוֹ יִירַשׁ עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, הֲרֵי זֶה קָנָה. [ד] אָמַר יֵהָנֶה פְּלוֹנִי בָּהֶן, יַעֲמֹד בָּהֶן, יִשָּׁעֵן בָּהֶן--לֹא קָנָה.
ג [ה] שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר--אִם אֵינוּ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, נוֹטְלָן מִשּׁוֹם מַתָּנָה; וְאִם רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, נוֹטְלָן מִשּׁוֹם יְרֻשָּׁה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַיּוֹרֵשׁ הַזֶּה אַחַת מִבְּנוֹתָיו, אוֹ אֶחָד מִכְּלַל בְּנֵי בָּנָיו, אוֹ אֶחָד מִכְּלַל אֶחָיו, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִשְּׁאָר יוֹרְשִׁין. אֲבָל אִם כְּתָבָן לְאַחַד מִבָּנָיו, לֹא עָשָׂהוּ אֵלָא אַפְטְרוּפוֹס כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד [ו] מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ, נְכָסֶיךָ לְמִי הֶן, שֶׁמֶּא לִפְלוֹנִי, וְאָמַר לָהֶן וְאֵלָא לְמִי--רוֹאִין: אִם רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, נוֹטְלָן מִשּׁוֹם יְרֻשָּׁה; וְאִם לָאו, נוֹטְלָן מִשּׁוֹם מַתָּנָה.
ה [ז] גֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן שְׁאֵין הוֹרָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה--הוֹאִיל וְאֵינוּ יוֹרְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ, כָּךְ אֵינוּ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ נְכָסָיו בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע: לֹא כָּל נְכָסָיו וְלֹא מִקְצָתָן--שֶׁלְּשׁוֹן יְרֻשָּׁה וּמַתָּנָה, לְגַבֵּי יוֹרֵשׁ אֶחָד הוּא. וְאִם תֹּאמַר יִקְנֶה, נִמְצָא זֶה כְּאִלּוּ יָרַשׁ אָבִיו; [ח] לְפִיכָּךְ אִם נָתַן לְגֵר מִשְּׁאָר הַגֵּרִים, מַתָּנָתוֹ קַיֶּמֶת.
ו [ט] שְׁכִיב מְרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ חוֹב, תְּנוּהוּ לוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר כְּלִי פְּלוֹנִי הוּא פִּקָּדוֹן בְּיָדִי לִפְלוֹנִי, תְּנוּהוּ לוֹ, חָצֵר פְּלוֹנִית שֶׁלִּפְלוֹנִי הִיא, חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי אֵינוּ שֶׁלִּי, שֶׁלִּפְלוֹנִי הוּא--בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, הוֹדָיָתוֹ הוֹדָיָה. וְאַפִלּוּ הוֹדָה הַגֵּר לִבְנוֹ שְׁאֵין הוֹרָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, דְּבָרָיו קַיָּמִין; אַפִלּוּ הוֹדָה שְׁכִיב מְרַע לַגּוֹי, נוֹתְנִין לוֹ.
ז [י] אֲבָל שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לַגּוֹי מַתָּנָה--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁצִּוָּה לַעֲבֹר עֲבֵרָה בִּנְכָסָיו. [יא] אָמַר פְּלוֹנִי עַבְדִי עֲשׂוּ אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, אוֹ שֶׁאָמַר עָשִׂיתִי אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, אוֹ הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין--כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין, וּמְשַׁחְרְרִין אוֹתוֹ: שֶׁהָעֶבֶד, יֶשְׁנוֹ בְּמִקְצַת מִצְווֹת. [יב] אָמַר פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ--עוֹשִׂין לָהּ, וְאֵינָהּ עוֹבֶדֶת אֵלָא עֲבוֹדָה שְׁהִיא רוֹצָה בָּהּ מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַיְּדוּעוֹת לָעֲבָדִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
ח [יג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד, וְאָמַר הַלָּה אֵינִי רוֹצֶה בָּהֶן--לֹא קָנָה. [יד] שָׁתַק, וְאַחַר כָּךְ צָוַח--קָנָה: שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין; וְכֵיוָן שֶׁשָּׁתַק, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.
ט [טו] שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב לְזֶה, וְחָזַר וְכָתַב לְאַחֵר--הָאַחֲרוֹן קָנָה: שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחְזֹר עַד שֶׁיָּמוּת--בֵּין בַּכֹּל בֵּין בְּמִקְצָת, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר. וְאַפִלּוּ כָּתַב וְזִכָּה לָרִאשׁוֹן, וְכָתַב וְזִכָּה לְאַחֲרוֹן--הָאַחֲרוֹן קָנָה: שֶׁשְּׁכִיב מְרַע שֶׁזִּכָּה בָּהּ, עֲדַיִן מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הִיא.
י [טז] אֲבָל שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב וְזִכָּה, וְקָנוּ מִיָּדוֹ--אֵין לְאַחַר קִנְיָן כְּלוּם; וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר--לֹא לְאַחֵר וְלֹא לְעַצְמוֹ, בֵּין שֶׁנָּתַן הַכֹּל בֵּין שֶׁנָּתַן מִקְצָת.
יא [יז] שְׁכִיב מְרַע שֶׁחָזַר בְּמִקְצָת, חָזַר בַּכֹּל. כֵּיצַד: נָתַן כָּל נְכָסָיו לָרִאשׁוֹן, וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת כּוֹחוֹ, וְחָזַר וְנָתַן מִקְצָתָן לְאַחֵר, וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ--שֵׁנִי קָנָה; אֲבָל הָרִאשׁוֹן לֹא קָנָה כְּלוּם, בֵּין שֶׁעָמַד בֵּין שֶׁמֵּת.
יב [יח] נָתַן מִקְצַת נְכָסָיו וְקָנוּ מִיָּדוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָתַן אֶת כֻּלָּן לְאַחֵר וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת כּוֹחוֹ--אִם מֵת--קָנָה הָרִאשׁוֹן הַמִּקְצָת, וְקָנָה הָאַחֲרוֹן אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם עָמַד--רִאשׁוֹן קָנָה, שֵׁנִי לֹא קָנָה.
יג [יט] שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְלֹא שִׁיַּר כְּלוּם, אוֹ הִפְקִירָן, אוֹ חִלְּקָן לָעֲנִיִּים--אִם עָמַד, חוֹזֵר בַּכֹּל. [כ] מָכַר כִּשְׁהוּא שְׁכִיב מְרַע, מִמְכָּרוֹ קַיָּם כַּבָּרִיא. [כא] מָכַר כָּל נְכָסָיו--אִם הָיוּ הַמָּעוֹת עַצְמָן קַיָּמוֹת--אִם עָמַד, חוֹזֵר; וְאִם הוֹצִיא הַמָּעוֹת, אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר.
יד [כב] מַתָּנָה שְׁהִיא סְתָם, וְלֹא נִתְפָּרַשׁ בָּהּ שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשֶׁנָּתַן אוֹ שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע--הוּא אוֹמֵר שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי, וַהֲרֵי עָמַדְתִּי וְאֶחְזֹר בְּמַתָּנָתִי, וּמְקַבֵּל מַתָּנָה אוֹמֵר בָּרִיא הָיָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר--עַל הַמְּקַבֵּל לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁבָּרִיא הָיָה.
טו לֹא מָצָא רְאָיָה--יִשָּׁבַע הַנּוֹתֵן שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְיִפָּטֵר, וְתַעֲמֹד הַקַּרְקָע בְּחֶזְקַת הַנּוֹתֵן. [כג] אֲבָל אִם הָיוּ מִטַּלְטְלִין בְּיַד הַמְּקַבֵּל--מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר שֶׁלִּי הֶן, יִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁבָּרִיא הָיָה כְּשֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנָה זוֹ.
טז [כד] מִי שֶׁמֵּת, וְנִמְצֵאת מַתָּנָה קְשׁוּרָה לוֹ עַל יְרֵכוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהִיא בְּעֵדִים, וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת כּוֹחַ אֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָהֶם--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כְּתָבָהּ וְנִמְלַךְ. [כה] וְאִם זִכָּה בָּהּ לְאַחֵר, בֵּין מִן הַיּוֹרְשִׁין בֵּין שְׁאֵינוּ מִן הַיּוֹרְשִׁין--כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּהּ קַיָּמִין כְּכָל מַתְּנוֹת שְׁכִיב מְרַע.
יז [כו] וְכֵן מִי שֶׁכָּתַב שְׁטָר חוֹב עַל עַצְמוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, אוֹ בְּשֵׁם בֶּן מִבָּנָיו, אוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְנָתַן הַשְּׁטָר עַל יַד שָׁלִישׁ וְאָמַר לוֹ יִהְיֶה זֶה אֶצְלָךְ, וְלֹא פֵרַשׁ לוֹ כְּלוּם, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַנַּח עַד שֶׁנֹּאמַר לָךְ מַה תַּעֲשֶׂה, וּמֵת--הֲרֵי זֶה אֵינוּ כְּלוּם.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב