משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה פֵּרֶק ז

א  מִנְהָג פָּשׁוּט בְּרֹב הַמְּדִינוֹת שֶׁבִּזְמָן שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה, מְשַׁלְּחִין לוֹ רֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו מָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזַּק בָּהֶן עַל הַהוֹצָאָה שֶׁמּוֹצִיא בַּמִּשְׁתֶּה, וּבָאִים אוֹתָן הָרֵעִים וְהַמְּיֻדָּעִים שֶׁשָּׁלְחוּ, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אוֹ בְּמִקְצָתָן:  הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.  וְאֵלּוּ הַמָּעוֹת שֶׁמְּשַׁלְּחִין נִקְרָאִין שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁלְחוּ אֵלּוּ הַמָּעוֹת וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן נִקְרָאִים שׁוֹשְׁבִינִין.

ב  הַשּׁוֹשְׁבִינוּת אֵינָהּ מַתָּנָה גְּמוּרָה:  הַדְּבָרִים יְדוּעִים שֶׁלֹּא שָׁלַח זֶה עֲשָׂרָה דֵּינָרִין, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה בְּזוּז אֶחָד; וְלֹא שָׁלַח אֵלָא וְדַעְתּוֹ שְׁאִם יִשָּׂא הוּא אִשָּׁה, יַחְזֹר וְיִשְׁלַח לוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ.  לְפִיכָּךְ אִם נָשָׂא זֶה, וְלֹא הִחְזִיר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינוּת--הֲרֵי זֶה תּוֹבְעוֹ בַּדִּין, וּמוֹצִיאָהּ מִמֶּנּוּ.  [ג] וְאֵין יָכוֹל לְתָבְעוֹ, עַד שֶׁיִּשָּׂא כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הוּא.

ג  כֵּיצַד:  רְאוּבֵן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה, וְשָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן אַלְמָנָה--אֵינוּ יָכוֹל לִתְבֹּעַ רְאוּבֵן לְהַחְזִיר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינוּת, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵינִי מַחְזִיר לָךְ אֵלָא בִּבְתוּלָה כְּמוֹ שֶׁנְּתַתָּהּ לִי.  וְכֵן אִם שָׁלַח לוֹ בְּנִשּׂוּאֵי אַלְמָנָה, אֵינוּ יָכוֹל לְתָבְעוֹ וּלְהַחְזִיר לוֹ בְּנִשּׂוּאֵי בְּתוּלָה.

ד  עָשָׂה רְאוּבֵן מִשְׁתֶה בַּגָּלוּי וּבְפַרְהֶסְיָה, וְעָשָׂה שִׁמְעוֹן בְּצִנְעָה, אוֹ שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן בְּצִנְעָה, וְעָשָׂה שִׁמְעוֹן בְּפַרְהֶסְיָה--אֵינוּ יָכוֹל לְתָבְעוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵינִי עוֹשֶׂה עִמָּךְ אֵלָא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי.

ה  רְאוּבֵן שֶׁנָּשָׂא, וְשָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאָכַל וְשָׁתָה עִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן כְּנִשּׂוּאֵי רְאוּבֵן עַצְמָן, וּבָא רְאוּבֵן וְאָכַל וְשָׁתָה עִמּוֹ, אוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ שִׁמְעוֹן לֶאֱכֹל וְלֹא רָצָה לָבוֹא, אוֹ שֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה וְשָׁמַע קוֹל טַבְלָה בִּמְקוֹם שְׁאֵין דַּרְכָּן לִקְרוֹת אֶחָד אֶחָד אֵלָא כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יָבוֹא, וְשָׁמַע וְלֹא בָא--חַיָּב לְהַחְזִיר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת כֻּלָּהּ:  שֶׁהֲרֵי יָדַע וְלֹא בָא, אוֹ קָרָא לוֹ בִּמְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִקְרוֹת אֶחָד אֶחָד וְלֹא בָא.

ו  לֹא הָיָה רְאוּבֵן בַּמְּדִינָה--מְנַכִּין לוֹ דְּמֵי מַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ, וּמַחְזִיר שְׁאָר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת.  וְכֵן אִם הָיָה בַּמְּדִינָה, וְלֹא קְרָאָהוּ אוֹ לֹא הוֹדִיעוֹ--מְנַכִּין לוֹ; וְיֵשׁ לוֹ עָלָיו תַּרְעֹמֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ.

ז  וְכַמָּה מְנַכִּין:  נָהֲגוּ בַּנִּכּוּי אִם דֵּינָר אֶחָד שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן--אֵינוּ מַחְזִיר לוֹ כְּלוּם, שֶׁזֶּה הוּא דְּמֵי מַה שֶׁאָכַל.  וְאִם יָתֵר עַל דֵּינָר עַד סֶלַע שָׁלַח לוֹ, מְנַכֶּה לוֹ מֶחְצָה.  מִסֶּלַע וּלְמַעְלָה, אוֹמְדִין דַּעַת הַמְּשַׁלֵּחַ.  [ח] וְשֵׁעוּר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת--אִם אָדָם חָשׁוּב הוּא, מְנַכֶּה לוֹ מֶחְצָה; וְאִם צַר עַיִן וּמְדַקְדֵּק בְּהוֹצָאָתוֹ, אֵינוּ מְנַכֶּה לוֹ אֵלָא שֵׁעוּר מַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, וּמְשַׁלֵּם לוֹ הַשְּׁאָר.

ח  [ט] מֵת שִׁמְעוֹן קֹדֶם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ שֶׁנָּשָׂא וּמֵת בְּתוֹךְ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה--אֵין רְאוּבֵן חַיָּב לְהַחְזִיר לְיוֹרְשֵׁי שִׁמְעוֹן כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לִי שׁוֹשְׁבִינִי וְאֶשְׂמַח עִמּוֹ.

ט  [י] לְפִיכָּךְ אִם שָׂמַח עִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ מֵת שִׁמְעוֹן, אוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ וְלֹא בָא, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּמְּדִינָה, אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ--הוֹאִיל וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְאַחַר כָּךְ מֵת שִׁמְעוֹן, חַיָּב רְאוּבֵן לְהַחְזִיר הַשּׁוֹשְׁבִינוּת לְיוֹרְשָׁיו:  אוֹ כֻּלָּהּ; אוֹ בְּנִכּוּי, אִם לֹא הוֹדִיעוֹ אוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ בַּמְּדִינָה.

י  [יא] מֵת רְאוּבֵן, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא שִׁמְעוֹן אִשָּׁה, וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה--מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְבּוֹת הַשּׁוֹשְׁבִינוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין, כּוֹפִין יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן לְהַחְזִיר בְּנִכּוּי; וּמְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ, אֵין הַיּוֹרְשִׁין מְשַׁלְּמִין כְּלוּם.

יא  [יב] מֵת רְאוּבֵן אַחַר שֶׁנָּשָׂא שִׁמְעוֹן אִשָּׁה וְשָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה--כּוֹפִין אֶת יוֹרְשָׁיו לְשַׁלַּם הַשּׁוֹשְׁבִינוּת בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי נִתְחַיַּב אֲבִיהֶן לְשַׁלַּם.  וְאִם כֻּלָּהּ הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם, מְשַׁלְּמִין אֶת כֻּלָּהּ; וְאִם בְּנִכּוּי, מְשַׁלְּמִין בְּנִכּוּי.

יב  [יג] חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאְמְרוּ בַּשּׁוֹשְׁבִינוּת:  נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין, שְׁאֵינָהּ אֵלָא כְּמוֹ מַלְוָה.  וְאֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֵלָא בְּעוֹנָתָהּ כְּעֵין נִשּׂוּאֵי רִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה כְּמוֹ תְּנָאי הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ שֶׁעַל דַּעַת זוֹ שְׁלָחָהּ.  וְאֵין בָּהּ מִשּׁוֹם רִבִּית; אַפִלּוּ שָׁלַח לוֹ דֵּינָר, וְהִחְזִיר לוֹ עֲשָׂרָה--מֻתָּר, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְהוֹסִיף לוֹ שָׁלַח.  וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמַטְתָּהּ, שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִגֹּשׂ אוֹתוֹ וּלְתָבְעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂא כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הוּא.  וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם כְּשֶׁתַּחְזֹר לַיּוֹרְשִׁין מִפְּנֵי שְׁהוּא רָאוּי, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יג  [יד] הַשּׁוֹלֵחַ תְּשׁוּרָה לַחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת כְּשֶׁמָּטָה יָדוֹ, וְהוּא מְמָאֵן לִקַּח, וְזֶה נִשְׁבָּע שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא תִקַּח וְהִפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלָּקַח, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מַתָּנָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ, עַד שֶׁיְּפָרַשׁ שְׁהִיא מַלְוָה.

יד  [טו] וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וּפֵרוֹת בְּעֵת הַנִּשּׂוּאִין--אֵינָן נִגְבִּין בְּבֵית דִּין, מִפְּנֵי שְׁהֶן גְּמִילוּת חֲסָדִים; וְלֹא נֶאְמְרוּ דִּינֵי הַשּׁוֹשְׁבִינוּת אֵלָא בְּמָעוֹת בִּלְבָד.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב