משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ--אֵין הַמְּקַבֵּל זוֹכֶה בָּהּ, אֵלָא בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁהַקּוֹנֶה זוֹכֶה בָּהֶן בְּמֶקָּחוֹ: אִם מִטַּלְטְלִין רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ--עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ, אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שְׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ, אוֹ יִקְנֶה בְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהֶן.
ב וְאִם קַרְקָע אוֹ עֲבָדִים נָתַן לוֹ--עַד שֶׁיַּחְזִיק כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחְזִיק הַלּוֹקֵחַ, אוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטָר מַתָּנָה לְיָדוֹ. אֲבָל בִּדְבָרִים--לֹא זָכָה הַמְּקַבֵּל, אֵלָא כָּל אֶחָד מֵהֶן עֲדַיִן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.
ג [ב] מָחַל לַחֲבֵרוֹ חוֹב שֶׁהָיָה לוֹ עָלָיו, אוֹ נָתַן לוֹ הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָיָה מֻפְקָד אֶצְלוֹ--הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה הַנִּקְנֵית בִּדְבָרִים בִּלְבָד, וְאֵינוּ צָרִיךְ דָּבָר אַחֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד [ג] וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ, תְּנֵהוּ לְזֶה--קָנָה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ: בֵּין שֶׁנָּתַן הַמָּנֶה לְזֶה בְּחוֹב שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלוֹ, בֵּין שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ מַתָּנָה, בֵּין שֶׁהָיָה הַמָּנֶה חוֹב אֶצְלוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה פִּקָּדוֹן בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה [ד] כְּדֶרֶךְ שְׁאֵין צְרִיכִים עֵדִים לְעִנְיַן מֶקָּח וּמִמְכָּר אֵלָא לְגַלּוֹת הַדָּבָר בִּלְבָד, אִם הָיְתָה שָׁם טְעָנָה וּכְפִירָה--כָּךְ בְּמַתָּנוֹת וּבִמְחִילוֹת, אֵין צְרִיכִין עֵדִים אֵלָא מִפְּנֵי הַמְּשַׁקְּרִים.
ו [ה] כְּשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְסַיַּם הַמִּמְכָּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כָּךְ הַנּוֹתֵן. כֵּיצַד: הַכּוֹתֵב לַחֲבֵרוֹ קַרְקָע מִנְּכָסַי נְתוּנָה לָךְ, אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ כָּל נְכָסַי קְנוּיִין לָךְ חוּץ מִמִּקְצָתָן--הוֹאִיל וְלֹא סִיַּם הַדָּבָר שֶׁנָּתַן לוֹ, וְאֵינוּ יָדוּעַ--לֹא קָנָה כְּלוּם; וְאֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ תֶּן לִי פָּחוּת שֶׁבִּנְכָסֶיךָ, עַד שֶׁיְּסַיַּם לוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֵלֶק כָּךְ וְכָּךְ בְּשָׂדָה פְּלוֹנִית--הוֹאִיל וְסִיַּם הַשָּׂדֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיַּם הַחֵלֶק, נוֹטֵל אוֹתוֹ חֵלֶק, מִן הַפָּחוּת שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה.
ז [ו] כָּל הַנּוֹתֵן מַתָּנָה עַל תְּנָאי, בֵּין שֶׁהִתְנָה הַנּוֹתֵן בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמְּקַבֵּל, וְהִחְזִיק הַמְּקַבֵּל וְזָכָה בָּהּ--אִם נִתְקַיַּם הַתְּנָאי, נִתְקַיְּמָה הַמַּתָּנָה; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם הַתְּנָאי, בָּטְלָה הַמַּתָּנָה וְיַחְזִיר פֵּרוֹת שֶׁאָכַל: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַתְּנָאי כָּרָאוּי.
ח [ז] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הַתְּנָאִין שֶׁיֵּשׁ בַּמַּתָּנוֹת אוֹ בַּמֶּקָּח וּמִמְכָּר: צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה תְּנָאי כָּפוּל, וְהִין קוֹדֵם לַלָּאו, וּתְנָאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה, וְיִהְיֶה תְּנָאי שֶׁאִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ; וְאִם חָסֵר אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ--הַתְּנָאי בָּטֵל, וּכְאִלּוּ אֵין שָׁם תְּנָאי. [ח] וְכָל הָאוֹמֵר עַל מְנָת--הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁו, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִכְפֹּל הַתְּנָאי.
ט כְּזֶה הוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים, וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה. וְרִבּוֹתַי הוֹרוּ שְׁאֵין צָרִיךְ לִכְפֹּל אֶת הַתְּנָאי וּלְהַקְדִּים הִין לַלָּאו, אֵלָא בִּקִדּוּשִׁין וְגִטִּין בִּלְבָד; וְאֵין לְדָבָר זֶה רְאָיָה.
י [ט] הַנּוֹתֵן מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר, הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה: בֵּין שֶׁהִתְנָה לְהַחְזִירָהּ מִיָּד, בֵּין שֶׁהִתְנָה לְהַחְזִירָהּ בִּזְמָן קָצוּב, אוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶם, אוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁלִּפְלוֹנִי--הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה, בֵּין בַּמִּטַּלְטְלִין בֵּין בַּקַּרְקָע; וְאוֹכֵל פֵּרוֹת כָּל זְמָן הַמַּתָּנָה.
יא [י] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שׁוֹר זֶה נָתוּן לָךְ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ, הִקְדִּישׁוֹ וְהִחְזִירוֹ--הֲרֵי זֶה מֻקְדָּשׁ וּמֻחְזָר. אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי--אֵינוּ קָדוֹשׁ, שֶׁלֹּא הִתְנָה עָלָיו אֵלָא שֶׁיַּחְזִיר לוֹ דָּבָר הָרָאוּי לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יב [יא] אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִתֵּן מַתְּנַת חִנָּם לַגּוֹי, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב: שֶׁנֶּאֱמָר "לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ, אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי" (דברים יד,כא)--בִּמְכִירָה, וְלֹא בִּנְתִינָה. אֲבָל לְגֵר תּוֹשָׁב--בֵּין בִּמְכִירָה בֵּין בִּנְתִינָה, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה,לה), כְּלוֹמַר לֹא יִהְיֶה זֶה הֶעָנִי פָּחוּת מִגֵּר תּוֹשָׁב שְׁהוּא חַי עִמָּךְ.
יג [יב] הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְעֶבֶד, אוֹ לְאִשָּׁה--קָנָה הַבַּעַל וְהָאָדוֹן: אֵלָא שֶׁהָאָדוֹן קוֹנֶה הַגּוּף, וְהַבַּעַל קוֹנֶה אוֹתָהּ לַפֵּרוֹת. [יג] נָתַן מַתָּנָה לְאִשָּׁה עַל מְנָת שְׁאֵין לְבַעְלָהּ בָּהּ רְשׁוּת, וְלָעֶבֶד עַל מְנָת שְׁאֵין לְרִבּוֹ בָּהּ רְשׁוּת--קָנָה הָאָדוֹן, וְקָנָה הַבַּעַל.
יד אֲבָל הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְאִשָּׁה אוֹ לְעֶבֶד, וְהִתְנָה הַנּוֹתֵן בְּגוּפָהּ שֶׁלְּמַתָּנָה שֶׁתִּהְיֶה לְכָּךְ וּלְכָּךְ--לֹא קָנָה הָאָדוֹן וְלֹא קָנָה הַבַּעַל.
טו [יד] כֵּיצַד: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלִי בָּהֶן וְתִשְׁתִּי בָּהֶן, אוֹ עַל מְנָת שֶׁתִּלְבְּשִׁי בָּהֶן אוֹ עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשִׂי בָּהֶן מַה שֶׁתִּרְצִי בְּלֹא רְשׁוּת בַּעְלִיךְ--לֹא קָנָה הַבַּעַל. וְכֵן אִם אָמַר לָעֶבֶד עַל מְנָת שֶׁתֹּאכַל בָּהֶן וְתִשְׁתֶּה בָּהֶן, עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת--לֹא קָנָה הָאָדוֹן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
טז [טו] הַנּוֹתֵן כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ מַתָּנָה--קָנָה עַצְמוֹ, וְיָצָא בֶּן חוֹרִין, וְקָנָה שְׁאָר הַנְּכָסִים. וְאִם שִׁיַּר כָּל שְׁהוּא, אַפִלּוּ מִטַּלְטְלִין--לֹא קָנָה כְּלוּם: שְׁאֵין זֶה גֶּט חֵרוּת גָּמוּר, שֶׁהֲרֵי שִׁיַּר בּוֹ בַּגֶּט; וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרַר, לֹא קָנָה כְּלוּם.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב