משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א הַהֶפְקֵר--כָּל הַמַּחְזִיק בּוֹ, זָכָה. וְכֵן הַמִּדְבָּרוֹת וְהַנְּהָרִים הַגְּדוֹלִים, כָּל שֶׁבָּהֶן הֶפְקֵר, וְכָל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה, כְּגוֹן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁלְּפֵרוֹת אִילָנוֹת שֶׁלְּיַעַר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.
ב הַצָּד דָּגִים מִן הַיָּמִים וְהַנְּהָרוֹת, אוֹ שֶׁצָּד עוֹפוֹת אוֹ מִינֵי חַיָּה--הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם בְּעָלִים, זָכָה: וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יָצוּד בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ; וְאִם צָד שָׁם, קָנָה. וְאִם הָיוּ הַדָּגִים בַּבֵּיבָר שֶׁלַּבְּעָלִים, וְכֵן חַיָּה וָעוֹף שֶׁבַּבֵּיבָרִים--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בֵּיבָר גָּדוֹל וְהוּא מְחֻסָּר צִידָה, הֲרֵי הֶן שֶׁלְּבַעֲלֵי הַבֵּיבָרִים; וְהַצָּד מִשָּׁם, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן.
ג אֲבָל הַלּוֹקֵחַ דָּגִים מִתּוֹךְ מְצוּדָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ כִּשְׁהִיא בְּתוֹךְ הַיָּם, אוֹ שֶׁלָּקַח חַיָּה מִמְּצוּדָתוֹ כִּשְׁהִיא פְּרוּסָה בַּמִּדְבָּר--הֲרֵי זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְאִם הָיְתָה הַמְּצוּדָה כְּלִי, וְלָקַח מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה--הֲרֵי זֶה גַּזְלָן.
ד הַפּוֹרֵס מְצוּדָה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְצָד בָּהּ חַיָּה אוֹ עוֹף--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה, קָנָה. וְאִם הָיָה בַּעַל הַשָּׂדֶה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ, וְאָמַר זָכָת לִי שָׂדִי--קָנָה בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְאֵין לְבַעַל הַמְּצוּדָה כְּלוּם.
ה דָּגִים שֶׁקָּפְצוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה, קָנָה בַּעַל הַסְּפִינָה: שֶׁזּוֹ כְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת הִיא, וְאֵינָהּ חָצֵר הַמְּהַלֶּכֶת, שֶׁהַמַּיִם הֶן שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ, וְאֵינָהּ הוֹלֶכֶת מֵחֲמַת עַצְמָהּ.
ו גֵּר שֶׁמֵּת, וְלֹא הוֹלִיד בָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיַּר--אֵין לוֹ יוֹרְשִׁין; אֵלָא כָּל הַקּוֹדֵם וְהִחְזִיק בִּנְכָסָיו, זָכָה בָּהֶן, וְאֵין בַּעַל הַמְּצָר יָכוֹל לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים, שֶׁזּוֹ כְּמַתָּנָה הִיא.
ז שְׁתֵּי שָׂדוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּמְצָר אֶחָד בֵּינֵיהֶן, הִחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹתָהּ--קְנָיָהּ. הִחְזִיק בָּהּ לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבִרְתָּהּ--זוֹ שֶׁהִחְזִיק בָּהּ, קָנָה אוֹתָהּ; אֲבָל חֲבִרְתָּהּ, לֹא קָנָה. הִחְזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת חֲבִרְתָּהּ, לֹא קָנָה אַחַת מֵהֶן: חֲבִרְתָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִחְזִיק בָּהּ; וְזוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִחְזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ.
ח הִחְזִיק בָּהּ לִקְנוֹתָהּ וְלִקְנוֹת אֶת חֲבִרְתָּהּ וְאֶת הַמְּצָר שֶׁבֵּינֵיהֶן, אוֹ שֶׁהִחְזִיק בַּמְּצָר לִקְנוֹת אֶת שְׁתֵּיהֶן--הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְאִם בָּא אַחֵר וְהִחְזִיק בָּהּ לִקְנוֹתָהּ, זָכָה הָאַחֲרוֹן.
ט [ח] וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, שֶׁהִחְזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן לִקְנוֹתוֹ וְלִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי--לֹא קָנָה אֵלָא זֶה שֶׁהִחְזִיק בּוֹ בִּלְבָד. הִחְזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי, אַף זֶה שֶׁהִחְזִיק בּוֹ לֹא קָנָה.
י [ט] הַמַּחְזִיק בַּשְּׁטָר מִנִּכְסֵי הַגֵּר כְּדֵי לִקְנוֹת הַקַּרְקָע הַכְּתוּבָה בְּאוֹתוֹ הַשְּׁטָר--לֹא קָנָה אֵלָא הַשְּׁטָר בִּלְבָד, לָצוּר אוֹתוֹ עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה.
יא [י] שָׂדֶה הַמְּסֻיֶּמֶת בִּמְצָרֶיהָ--כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד, קָנָה אֶת כֻּלָּהּ. וְאִם אֵינָהּ מְסֻיֶּמֶת בִּמְצָרֶיהָ--קוֹנֶה מִמֶּנָּה בְּאוֹתוֹ מַכּוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַצֶּמֶד בְּשָׁעַת חֲרִישָׁה וְיַחְזֹר. וְהַמְּצָר וְהַחֲצָב שֶׁמְּתַחֲמִין בּוֹ הַתְּחוּמִין, מַפְסִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר; וְכָל הַמַּחְזִיק בַּשָּׂדֶה, לֹא קָנָה אֵלָא עַד הַמְּצָר אוֹ עַד הַחֲצָב.
יב [יא] כָּל הַמַּפְסִיק לַפֵּאָה, מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהָיָה שָׁם נַחַל אוֹ אַמַּת הַמַּיִם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, לֹא קָנָה אֵלָא עַד הַנַּחַל אוֹ עַד הָאַמָּה. וְכָל הַמַּפְסִיק רְשׁוּיוֹת שַׁבָּת, מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת רְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ כַּרְמְלִית; אַפִלּוּ הָיָה בֵּינֵיהֶם רְשׁוּת שֶׁחוֹלֶקֶת לְגִטִּין.
יג [יב] כָּל דָּבָר הַמַּפְסִיק לַטֻּמְאָה, מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס אָדָם לְבִקְעָה זוֹ, וְטֻמְאָה בְּבִקְעָה אַחֶרֶת בְּצִדָּהּ, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ אִם הִגִּיעַ לִמְקוֹם הַטֻּמְאָה אִם לָאו--כָּל מָקוֹם שֶׁמַּחְזִיקִין אוֹתוֹ לַטֻּמְאָה, הֲרֵי הוּא כְּמָקוֹם אֶחָד מֻחְלָק בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
יד [יג] בִּקְעָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׂדוֹת הַרְבֵּה, וְכֻלָּן שֶׁלְּגֵר אֶחָד, וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן לֹא מְצָר וְלֹא חֲצָב וְלֹא דָּבָר מִדְּבָרִים הַמַּפְסִיקִין, וּבָא אֶחָד וְהִחְזִיק בְּמִקְצַת הַבִּקְעָה לִקְנוֹת אֶת כֻּלָּהּ--כָּל הַנִּקְרָא עַל שׁוֹם אוֹתוֹ הַגֵּר, קוֹנֶה אוֹתוֹ.
טו [יד] גּוֹי שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ קָנָה מִטַּלְטְלִין מִיִּשְׂרָאֵל--קוֹנֶה בִּמְשִׁיכָה, וּמַקְנֶה בִּמְשִׁיכָה אוֹ בְּדָמִים. אֲבָל הַקַּרְקָע--אֵינוּ קוֹנֶה אוֹתָהּ מִיִּשְׂרָאֵל אֵלָא בַּשְּׁטָר, וְאֵינוּ מַקְנֶה אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל אֵלָא בַּשְּׁטָר: שְׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת אֵלָא עַל הַשְּׁטָר.
טז לְפִיכָּךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה מִן הַגּוֹי, וְנָתַן הַדָּמִים, וְקֹדֶם שֶׁיַּחְזִיק בָּהּ בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהִחְזִיק בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחְזִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר--זָכָה הָאַחֲרוֹן, וְנוֹתֵן לָרִאשׁוֹן אֶת הַדָּמִים: מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹי מֵעֵת שֶׁלָּקַח הַדָּמִים, סִלַּק רְשׁוּתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא קָנָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ; וְנִמְצְאוּ נְכָסִים אֵלּוּ כְּנִכְסֵי מִדְבָּר--כָּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן, זָכָה.
יז [טו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְקוֹם שְׁאֵין בּוֹ מִשְׁפָּט יָדוּעַ לַמֶּלֶךְ; אֲבָל אִם דִּין אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁפָּטוֹ שֶׁלֹּא יִזְכֶּה בַּקַּרְקָע אֵלָא לְמִי שֶׁכּוֹתֵב שְׁטָר, אוֹ הַנּוֹתֵן דָּמִים, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--עוֹשִׂין כְּפִי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ: שֶׁכָּל דִּינֵי הַמֶּלֶךְ בְּמָמוֹן, עַל פִּיהֶן דָּנִין.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב