משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת אָדָם מַעֲקֵה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" (דברים כב,ח): וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּירָה; אֲבָל בֵּית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הַבָּקָר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אֵינוּ זָקוּק לוֹ. וְכָל בַּיִת שְׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה.
ב בַּיִת שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, חַיָּב בַּמַּעֲקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (דברים כב,ח), לֹא תָלָה אֵלָא בַּנּוֹפֵל. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמָר "גַּגֶּךָ" (שם)--לְמַעַט בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לְפִי שְׁאֵינָן עֲשׂוּיִים לְדִירָה. הָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה מִגַּגּוֹ, אֵינוּ זָקוּק לְמַעֲקֶה--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ", לֹא לְתוֹכוֹ.
ג גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה--אֵין פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הַמְּחִצָּה חֲזָקָה--כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁעֵן הָאָדָם עָלֶיהָ, וְלֹא תִפֹּל. וְכָל הַמַּנִּיחַ גַּגּוֹ בְּלֹא מַעֲקֶה, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה; וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב,ח). וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
ד אֶחָד הַגָּג וְאֶחָד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְרָאוּי שֶׁיִּכָּשֵׁל בּוֹ אָדָם וְיָמוּת, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּאֵר אוֹ בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַיִם בֵּין שְׁאֵין בָּהֶן מַיִם--חַיָּב לַעֲשׂוֹת לָהֶן חֻלְיָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהּ כְּסוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת.
ה וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת--מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ" (דברים ד,ט). וְאִם לֹא הֵסִיר, וְהִנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה--בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל "לֹא-תָשִׂים דָּמִים" (דברים כב,ח).
ו [ה] הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת; וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאָמַר הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַאֲחֵרִים עָלַי בְּכָּךְ, אוֹ אֵינִי מַקְפִּיד עַל כָּךְ--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ז [ו] וְאֵלּוּ הֶן: לֹא יַנִּיחַ אָדָם פִּיו עַל הַסִּילוֹן הַמְּקַלֵּחַ מַיִם וְיִשְׁתֶּה, וְלֹא יִשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה מִן הַנְּהָרוֹת וּמִן הָאֲגַמִּים, שֶׁמֶּא יִבְלַע עֲלוּקָה, וְהוּא אֵינוּ רוֹאֶה. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם מְגֻלִּים--שֶׁמֶּא שָׁתָה מֵהֶן נָחָשׁ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, וְיִשְׁתֶּה וְיָמוּת.
ח [ז] וְאֵלּוּ הֶן הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוֹם גִּלּוּי--הַמַּיִם, וְהַיַּיִן וְאַפִלּוּ מָזוּג, וְאַפִלּוּ הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת טַעְמוֹ לְחֹמֶץ, וְהֶחָלָב, וְהַדְּבַשׁ, וְהַצִּיר; אֲבָל שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין--אֵין מַקְפִּידִין עַל גִּלּוּיָן, שְׁאֵין בַּעֲלֵי אֶרֶס שׁוֹתִין מֵהֶן. [ח] הַשּׁוּם שֶׁנִּתְרַסַּק וַאֲבַטִּיחַ שֶׁנֶּחְתַּךְ, וְנִתְגַּלָּה--אָסוּר; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ט יַיִן מְבֻשָּׁל, אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם גִּלּוּי; וְכֵן יַיִן תּוֹסֵס, וְהוּא הַיַּיִן מִשָּׁעַת דְּרִיכָתוֹ עַד שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְיַיִן אוֹ מַיִם אוֹ חָלָב שֶׁהָיוּ חַמִּין, כָּל זְמָן שֶׁהַהֶבֶל עוֹלֶה מֵהֶן, וְכֵן מַשְׁקִין שֶׁהָיָה הַמַּשְׁקֶה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְתוֹכָן טִפָּה אַחַר טִפָּה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵד וְיוֹרֵד--כָּל אֵלּוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוֹם גִּלּוּי: שֶׁזּוֹחֲלֵי עָפָר מִתְיָרְאִים מִבִּעְבּוּעַ הַמַּשְׁקֶה וּמִן הַהֶבֶל, וְאֵין שׁוֹתִין מִמֶּנּוּ.
י [ט] מֵי כְּבָשִׁין, וּמֵי שְׁלָקוֹת, וּמֵי תֻּרְמוֹסִין--אֵין בָּהֶן מִשּׁוֹם גִּלּוּי. מַיִם שֶׁשָּׁרָה בָּהֶן כְּבָשִׁין וּשְׁלָקוֹת וְתֻרְמוֹסִין--אִם נִשְׁתַּנָּה טַעְמָן, אֵין בָּהֶם מִשּׁוֹם גִּלּוּי; וְאִם אֵין בָּהֶם נוֹתֵן טַעַם, אֲסוּרִין. וְכֵן מַיִם שֶׁהֵדִיחַ בָּהֶן פְּרִישִׁים, וְדַרְמוּסְקִין לְחוֹלֶה--אֲסוּרִין מִשּׁוֹם גִּלּוּי.
יא [י] יַיִן שֶׁעֵרַב בּוֹ דְּבָרִים חַדִּין כְּפַלְפְּלִין, אוֹ דְּבָרִים מָרִים כְּאַפְסִנְתִּין עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעְמוֹ--אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם גִּלּוּי; וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין.
יב [יא] כָּל הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוֹם גִּלּוּי שֶׁנִּתְגַּלּוּ, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה--אֲסוּרִין; וְאַפִלּוּ הָיָה בְּצִדָּן אָדָם יָשֵׁן, אֵין אֵימַת יָשֵׁן עַל הַזּוֹחֲלִין. וְכַמָּה יִשְׁהוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִין--כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מִתַּחַת אֹזֶן כְּלִי, וְיִשְׁתֶּה וְיַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ.
יג [יב] שֵׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיֵּאָסְרוּ אִם נִתְגַּלּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַסַּם נִכָּר בָּהֶן וּמַזִּיק. אֲבָל אִם הָיוּ הַמַּיִם מְרֻבִּין כְּדֵי שֶׁתֹּאבַד בָּהֶן הַמָּרָה--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, בֵּין בַּקַּרְקָעוֹת בֵּין בַּכֵּלִים. וְכֵן הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין. [יג] מַעְיָן הַמּוֹשֵׁךְ כָּל שְׁהוּא, אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם גִּלּוּי.
יד לְגִין מְגֻלֶּה שֶׁהִנִּיחוֹ בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, אוֹ בַּתִּיק שֶׁלּוֹ, אוֹ בְּבוֹר, אַפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה, אוֹ בְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה, אוֹ בִּטְרַקְלִין מְיֻפֶּה וּמְסֻיָּד--הֲרֵי זֶה אָסוּר. בָּדַק אֶת הַתֵּבָה אוֹ אֶת הַמִּגְדָּל, וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ בּוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם הָיָה בָּהֶן נֶקֶב, אָסוּר; כַּמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ אֶצְבָּע קְטַנָּה שֶׁלַּקָּטָן.
טו [יד] חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנָּה תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ, לֹא יִשְׁתֶּה עֲשִׂירִי: מַעֲשֶׂה הָיָה וְאָמְרוּ שֶׁשָּׁתָה עֲשִׂירִי וּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה. וְיֵשׁ סַם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר שֶׁעוֹלֶה וְצוֹפֶה לְמַעְלָה, וְיֵשׁ סַם שְׁהִיא נִתְלֵית בְּאֶמְצַע הַמַּשְׁקֶה; וּלְפִיכָּךְ הַכֹּל אָסוּר, וְאַפִלּוּ סִנְּנוֹ בְּמַסְנֶנֶת. וְכֵן אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּתְגַּלָּה--אַף עַל פִּי שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ, לֹא יֹאכַל עֲשִׂירִי.
טז [טו] מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ--לֹא יִשְׁפְּכֵם לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא יְרַבַּץ בָּהֶם אֶת הַבַּיִת, וְלֹא יְגַבַּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט, וְלֹא יִרְחֹץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן בְּהֵמָה בֵּין בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ בֵּין בְּהֶמְתּוֹ; אֲבָל מַשְׁקֶה אוֹתָן לֶחָתוּל. [טז] עִיסָה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמַיִם מְגֻלִּין, אַפִלּוּ הִיא שֶׁלַּתְּרוּמָה--תִּשָּׂרֵף; וְאַפִלּוּ נֶאֱפָת, הֲרֵי הַפַּת אֲסוּרָה.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג