משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א אֵין דִּין עֶגְלָה עֲרוּפָה נוֹהֵג אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. [ב] עֶגְלָה עֲרוּפָה, בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ פָּחוּת; אֲבָל אִם הָיְתָה בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, פְּסוּלָה. וְאֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּהּ; וְאַף עַל פִּי כֵן אִם הָיְתָה טְרֵפָה, פְּסוּלָה--"כַּפָּרָה" (ראה דברים כא,ח) נֶאֱמָר בָּהּ כַּקֳּדָשִׁים.
ב [ג] כָּל הָעֲבוֹדוֹת פּוֹסְלוֹת אֶת הָעֶגְלָה, כְּמוֹ שֶׁפּוֹסְלִין בְּפָרָה אֲדֻמָּה--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא-מָשְׁכָה, בְּעֹל" (דברים כא,ג). וְלָמָּה נֶאֱמָר "עֹל" מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ" שְׁהוּא כּוֹלֵל הָעֹל עִם שְׁאָר עֲבוֹדוֹת--שֶׁהָעֹל פּוֹסֵל בֵּין בְּשָׁעַת מְלָאכָה, בֵּין שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת מְלָאכָה: כֵּיוָן שֶׁמָּשְׁכָה בָּעֹל טֶפַח--נִפְסְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָרַשׁ בָּהּ וְלֹא עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה. וּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, אֵינָן פּוֹסְלִין אֵלָא עַד שָׁעַת מְלָאכָה.
ג [ד] כָּל מְלָאכָה שְׁהִיא לְצָרְכָּהּ, כְּגוֹן שֶׁפָּרַס טְלִיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים--אֵינוּ פּוֹסְלָהּ; וְכָל שְׁהוּא שֶׁלֹּא לְצָרְכָּהּ, כְּגוֹן שֶׁפָּרַס טְלִיתוֹ עָלֶיהָ לְנָשְׂאָהּ--פְּסוּלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה.
ד [ה] אֵין עוֹרְפִין אֶת הָעֶגְלָה אֵלָא בַּיּוֹם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר בָּהּ "כַּפָּרָה" (ראה דברים כא,ח) כַּקֳּדָשִׁים; וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה. וְאֵין עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, שְׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת.
ה [ו] עֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה, וְנִקְבֶּרֶת בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ. וּמִשֶּׁתֵּרֵד לַנַּחַל--תֵּאָסֵר בַּהֲנָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶעֶרְפָה; וְאִם מֵתָה אוֹ נִשְׁחֲטָה אַחַר יְרִידָתָהּ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה, וְתִקָּבֵר.
ו [ז] נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁאָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהִכְחִישׁוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ לֹא רָאִיתָ, וְהִפְרִישׁוּ אֶת הָעֶגְלָה, וְהוֹרִידוּהָ לַנַּחַל לְעָרְפָהּ עַל פִּיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הוּזָמוּ הַשְּׁנַיִם--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה.
ז [ח] נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵעָרֵף הָעֶגְלָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. נִמְצָא אַחַר שֶׁנֶּעֶרְפָה--תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּתָהּ, כִּפְּרָה סְפֵקָהּ, וְהָלְכָה לָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הָרוֹצֵחַ אַחַר עֲרִיפָתָהּ--הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי--מִקִּרְבֶּךָ" (דברים כא,ט).
ח [ט] הַנַּחַל שֶׁנֶּעֶרְפָה בּוֹ הָעֶגְלָה--אָסוּר בִּזְרִיעָה וַעֲבוֹדָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ, וְלֹא יִזָּרֵעַ" (דברים כא,ד). וְכָל הָעוֹבֵד שָׁם עֲבוֹדָה בְּגוּפָהּ שֶׁלַּקַּרְקָע, כְּגוֹן שֶׁחָרַשׁ אוֹ חָפַר אוֹ זָרַע אוֹ נָטַע וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ--לוֹקֶה.
ט וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקַּר שָׁם אֲבָנִים--שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָרַג שָׁם בֶּגֶד אוֹ תְּפָרוֹ, שְׁאֵינָהּ מְלָאכָה בְּגוּף הַקַּרְקָע; לְכָּךְ נֶאֱמָר "לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ, וְלֹא יִזָּרֵעַ" (דברים כא,ד)--מַה זְרִיעָה בְּגוּפָהּ שֶׁלַּקַּרְקָע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֶסְרָה שָׁם אֵינָהּ אֵלָא בְּגוּפָהּ שֶׁלַּקַּרְקָע.
י אַנְשֵׁי עִיר קְרוֹבָה שֶׁנִּתְאַחֲרוּ וְלֹא הֵבִיאוּ עֶגְלָה עֲרוּפָה--כּוֹפִין אוֹתָן וּמְבִיאִין, וְאַפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים: שֶׁחַיָּבֵי עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּבִים לְהָבִיא אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג